כתבה זו היא חלק מסקירת קבוצה עבור מכוניות הסלון והופיעה בגיליון 261 - אוקטובר-נובמבר 2007
למשתתפות האחרות בסקירה: סיטרואן C6, מרצדס E, לקסוס GS
הב.מ.וו 530 היא מכונית הסלון המועדפת עלינו מזה שנים, והמפגש עם הגרסה מתוחת-הפנים מבהיר מדוע מהלחיצה הראשונה על המצערת. לא שהיו כאן הרבה הפתעות: אחרי הכל, אין מדובר בשינויים מהותיים. כדי להבחין בהבדלים העיצוביים לעומת הדגם טרום-המתיחה יש להציב את שתי המכוניות זו לצד זו ולבדוק בציציותיהן. אבל שימו לב למספרים הבאים, שדי מדברים בעד עצמם. הב.מ.וו הזו מאיצה ל-100 קמ"ש ב-6.5 שניות, נתון מכובד להפליא בפני עצמו שמציב אותה כמהירה ביותר מבין מתחרותיה הישירות בקבוצה (בעלות מנועים בנפחים דומים).

מנוע הוואלווטרוניק הוא יצירת מופת הנדסית, וכאן, בגרסתו החזקה ביותר שהגיעה עם מתיחת הפנים, הוא מוציא מנפח של שלושה ליטרים בלבד הספק מרשים של 272 כ"ס (לעומת 258 כ"ס במנוע הקודם); והנתון הזה לא מגיע במחיר של עקומת כוח עצבנית, שכן המומנט המרבי צמח מ-30.6 ל-32.6 קג"מ, ומתקבל כבר ב-2750 סל"ד. לא פלא שגם בהאצות ביניים הב.מ.וו 530 מצליחה להרשים, בין השאר הודות לתיבה אוטו' מצוינת – פרט לבורר ההילוכים החדש שהצליח קצת לבלבל אותנו. זהו בורר אלקטרוני עם מצבי D (דרייב), N (לא צריך להסביר, נכון?) ו-R (לרוורס, כמובן), יחד עם מצב ספורטיבי אליו מגיעים מ-D והמאפשר תפעול ידני של התיבה. בראש הבורר נמצא לחצן P המעביר את התיבה למצב חניה. העניין הוא שאם הפעלת את החניה בלי להוציא את הבורר ממצב D, המכונית תסרב להניע לכשתחזור ותרצה שוב לנסוע – ולוקח זמן עד שמבינים איפה הבעיה (במיוחד כשאתה תקוע באמצע כביש סדום-ערד, בשמש היוקדת, בלי מזגן. נכון, אלסיבוני?). זו דוגמה קלאסית ל"קידמה" שלא ממש מקדמת אותנו ובודאי לא פתרה בעיה כלשהי... בערך כמו ה-i-Drive. ב.מ.וו טוענת כי ממשק התפריטים השנוי במחלוקת שופר, אבל אותנו הוא עדיין מעצבן. ברמות, כמו שאומרים היום.
למזלנו, בנסיעה הב.מ.וו 530 מצטיינת יותר מאשר ממשקי משתמש למיניהם. מצטיינת, נקודה. כנראה שהקונקורנציה התקדמה רבות, כי הפער לעומת המתחרות אינו גדול מבעבר, ונדמה לנו שהיא קצת פחות מדויקת, נשלטת ושולטת בפניות. המתלים מאפשרים רכינה ותנודות מרכב פה ושם; ואם נוהגים בה כמו שצריך לנהוג במכונית שהסיסמה של היצרן שלה כוללת את המלים "מכונת נהיגה" ו"מושלמת", מגלים גם יותר תת היגוי ממה שמספרים לנו מאגרי הזיכרון המאובקים במוחנו.
אבל כל זה במונחים יחסיים בלבד. המתלים מטעים ברכותם, יודעים לספק ספיגה מצוינת של כל סוגי המהמורות ועדיין שולטים היטב במרכב, סופגים גלי G בלי טענות ומענות גם בעיצומה של פניה מהירה ומשרים אוקיינוס עמוק של בטחון בכך שהב.מ.וו 530 תוציא אותך מכל צרה.
לאור כל זאת, קצת חבל שסביבת הנהג אינה משרה את האופי הספורטיבי הצפוי. ההגה פשוט גדול מדי, וגם דק מדי לטעמנו; המושבים נועדו כנראה לגרמנים בריאי-בשר, ולאותם חברי המערכת שהתברכו בממדים נורמליים הם היו רחבים מדי ולא העניקו תמיכה די הצורך. על ממדי תא הנוסעים, בכלל, אין כל סיבה להתלונן: הרוחב והגובה נדיבים במיוחד, וגם במימד האורך יש הרבה מקום מאחור – אפילו שהבימר רחוקה מלהיות בעלת בסיס הגלגלים הארוך בקטגוריה.
סעיף האבזור כולל כמה סעיפי פלוס ומינוס. קצת מאכזב ופשוט תמוה למצוא בקרת אקלים לא-מפוצלת עם בוררים מכאניים במכונית סלון שמחירה כמעט חצי מיליון שקלים. בימינו אלה מוזר גם למצוא בלם יד מכני רגיל, אם כי אנחנו לא רואים שום סיבה הגיונית או יתרון כלשהו לבלם אלקטרוני. זה פשוט עניין של אופנה, כנראה. מצד שני, יש לה גג שמש וטריקה אוטומטית לדלתות – ורשימה מרשימה של אופציות, כמו פנסים אדפטיביים או מערכת Dynamic Drive שמפחיתה את זוויות הגלגול בפניות. אה, והגה אקטיבי, כמובן. אבל לא צריך אותו, באמת.
בסוף היום גילינו שהב.מ.וו סדרה 5 בעלת תכונות הקרובות לשלמות, יחידות הכוח פנטסטית, תא הנוסעים איכותי ומרווח, הנוחות מצוינת והתנהגות הכביש מעולה ומהנה. כך שהב.מ.וו סדרה 5 לאחר מתיחת הפנים היא עדיין המכונית המובילה בקטגוריית הסלון.