הכתבה המלאה התפרסמה במקור בגיליון 221 - יולי 2004

ההכרזה על מתיחת-הפנים ל-X5 התפרסמה ביולי 2003, היינו צריכים להמתין זמן רב עד להגעת ה-X המתוחה ארצה, וזמן רב עוד יותר עד שקיבלנו אותה למבחן מהיר ראשון. למעשה, מכוניות התגלגלו על הכבישים בידי לקוחות עוד לפני שגרסת השלושה-ליטר-דיזל המופיעה כאן התגלגלה לפתחנו. מוטב מאוחר וכו'.
זהו אחד מאותם מקרים שממחישים היטב את האמרה המשומשת-היטב אודות הקנקן ומה שיש בו. צריך להיות בעל עין חדה במיוחד כדי להבחין בהבדלים החיצוניים בין ה-X5 החדש – אחרי מתיחת פנים שלפחות מבחינה מכנית אמורה להיות משמעותית למדי – לבין קודמו. הפנסים הקדמיים נמשכים לאחור מסביב לפינות באופן מעט יותר, אה, משוך לאחור, גריל-הכליות מעט גדול יותר, הפגוש וכונסי-האויר קצת אחרים, הפנסים האחוריים התעדכנו קלות... זהו. גם בתוך המכונית אין שינויים, פרט להגה שהשתנה. בקושי שווה כתבה, לא?בסימן X
 אבל ה-X5 הזאת היא לאחר הרבה יותר ממתיחת פנים, כי מתחת לעיצוב יש המצאות וחידושים. בראש וראשונה, מערכת הנעה חדשה: אותה xDrive בה כבר הספקנו לפגוש ב-X3. העיקרון במערכת זו הוא שינוי חלוקת הכוח בין הסרן האחורי לקדמי בהתאם לצורך הרגעי, עם זמן תגובה מזערי יחסית למערכות דומות. התחכום כאן לעומת מערכות דומות נעוץ בשימוש בחיישני מערכת בקרת היציבות הדינמית, DSC, לצורך זיהוי מוקדם של התפתחות תנאים העלולים להביא לאובדן אחיזה והחלקת גלגלים – וכך למעשה המערכת ''מנחשת'' וצופה את העומד להתרחש ומגיבה מבעוד מועד. רוב מערכות ההנעה-הכפולה הפועלות על עקרון דומה נשענות על התפתחות הבדלי מהירויות בין הסרנים כדי לשנות את חלוקת הכוח, דהיינו מגיבות למצב לאחר התרחשותו. ב-X5 הקודמת, חלוקת הכוח קדימה-אחורה הייתה קבועה, ומערכת בקרת היציבות DSC טיפלה באובדני אחיזה והחלקה על-ידי בלימת גלגלים בודדים והפחתת כוח המנוע. ב-xDrive התערבות ה-DSC מצטמצמת למינימום, וברוב מצבי הנהיגה זרימת הכוח איננה מופרעת – וזהו יתרון ניכר.
ומה זה נותן לנו? ובכן, בשימוש רגיל, אה... לא הרבה. בנהיגה שגרתית לא תבחין בכל הבדל בין ה-X5 החדשה לקודמת מבחינת ניהוג. כדי להרגיש את המערכת בפעולה צריך תנאי אחיזה קיצוניים, בעיות עבירות בשטח, ו/או נהיגה ספורטיבית של ממש. במלים אחרות, לא ממש פרופיל השימוש הממוצע של X5. רצה הגורל ודווקא בשבוע בו ביקרה ה-X5 אצלנו לא התחולל מונסון, כך שנאלצנו לוותר על הנסיעה המתוכננת על כבישים רטובים וחלקים. גם סופת השלג המיועדת לא התממשה במפתיע, כך שלמרבה הצער נמנעו מאתנו תנאים אירופיים. על כבישים יבשים ה-X5, עם או בלי ה-xDrive, התנהגה מצוין גם בגרסתה הקודמת; תרומת מערכת ההנעה החדשה מורגשת כאשר לוחצים את המכונית אל מעבר לגבולות ההגיון בכבישים ציבוריים.
הרבה יותר חכם היה לבדוק את העניין בשבילים פתוחים נמוכי אחיזה, היכן שהסיכוי לנזק בעוון השתטות הינו מינימלי, וכאן אכן סיפקה ההנעה תוספת מוחשית להנאה: ה-X5 מאפשרת כניסה אגרסיבית לפניות ויציאה עם החלקת זנב אלגנטית, ובתנאים כאלו היא פשוט מהירה בטירוף. יהיה זה מוגזם לומר שניתן היה לחוש את ההנעה עוברת אחורה וכו' – המכונית מתנהגת כמו שאנחנו אוהבים, וזהו. צריך יותר זמן מאחורי ההגה כדי לעמוד על דקויות ה-xDrive. כתחליף לכבישים קפואים ובוגדניים, ולמטרות מדעיות בלבד בדקנו את יכולת הבימר גם במעלה ערוץ נחל צר, מחורץ ומרוצף אבנים, שהיו מספיק גבוהות ומפוזרות כדי להוות מכשלת-אחיזה מסוימת. שלב העלייה הציב שאלות בפני יכולת המתלים אך בעיקר יעילות הורדת הכוח – אידיאלי לבדיקת ה-xDrive. ואכן ה-X5 פשוט התעלמה ממה שהתרחש מתחת לגחונה המעודן וטיפסה בנונשלנטיות.
הירידה חזרה באותו ערוץ זימנה לנו אפשרות לבדוק את מערכת ה-HDC, בקרת ירידה במורד – ממש לא ברור למה יש צורך במערכת שכזו ברכב פנאי רך ומוגבל-שטח. אולי לצורך ירידה באותם כבישים קפואים ובוגדניים המוזכרים לעיל. כך או כך, המערכת עבדה מצוין ואפשרה ל-X5 לזחול במורד ללא מגע רגל אדם, אם כי – כמו בכל המערכות הדומות בכלי רכב אחרים – פעולתה מלווה ברעשי נקישה שעלולים להפחיד את מי שלא מכיר את העסק.

בסימן וואוו
ה-xDrive אינו החידוש היחיד ב-X5. שלושה מתוך ארבעת המנועים בהיצע חדשים ומתוכם קיבלנו כאמור את גרסת הדיזל. וטוב שכך. מבחינתנו זהו מנוע הדיזל הטוב ביותר בעולם עד שיוכח אחרת, עם עוצמה מדהימה בכל סל''ד, נהמה נעימת-דציבלים כאשר הדוושה לחוצה, פעולה חלקה – וכושר בלתי-נלאה לייצר דחף קדימה. יחד עם תיבה אוטומטית 6 הילוכים חדשה בהיצע (בחו''ל התיבה התקנית היא ידנית 6 הילוכים), הביצועים קפצו משמעותית לעומת הדגם הקודם – לא פלא, עם 18% יותר הספק ו-22% יותר מומנט. הזרקת מסילה-משותפת דור שני מסייעת להשגת 218 כ''ס (לעומת 184 בדגם היוצא), ולא פחות מ-51 קג''מ (עוקרי סלעים, מפוררי הרים, כותשי אספלט... תבחרו את הביטוי הבנאלי המועדף עליכם) לעומת 41.8. וואוו. וזה אכן וואוו, לא רק על הנייר. במוד המראה-עם-מבער-אחורי – ואם שוכנת בקרבך טיפה של חדוות-נהיגה זהו המוד הקבוע פחות או יותר – קשה להאמין שמדובר בבהמה השוקלת כמעט 2.2 טון. התיבה מציעה שלושה מצבים, רגיל, ספורט וידני, כאשר המצב הידני – כרגיל אצל ב.מ.וו – דורש הסתגלות לכיווני ההחלפה ההפוכים מהרגיל (דחיפה קדימה להורדת הילוך, אחורה להעלאה).
המנוע החדש מתלבש מצוין על שלדה ומתלים שיוצרים את הקומבינציה הדינמית הטובה ביותר בעולם ה-SUV, כל עוד לא מדובר בעולמם של קאיינים או חייזרים אחרים. מתלי אוויר אחוריים עם יכולת איזון אוטומטית (כאופציה ניתן לקבל מתלי אוויר גם מלפנים), כיול מתלים על הצד היותר-נוקשה והיגוי בעל תקשורת וחדות הרבה מעל הממוצע מספקים הנאה אמיתית מנהיגה, ויכולת חריגה ליישר כבישים מפותלים.
א-ב-ל... עד כמה זה עוזר למשתמש הרגיל של ה-X5? אנו חושדים שלא הרבה. אותו משתמש ירגיש יותר את החסרונות, דווקא. בעיקר מדובר בנוחות הנסיעה. אותה נוקשות המוזכרת לעיל מגיעה גם עם טלטלות מוגזמות בכבישים משובשים, וכאן קשה שלא לחשוב על וולוו XC90 רכה, מרווחת ומפנקת, למי שאינו מחפש ריגושים (אבל כן מעוניין במותגים).

בסימן שאלה
ה-X5 אחרי מתיחת הפנים היא מכונית טובה בהרבה – בתחומים בהם הייתה חזקה גם קודם לכן. בקריטריונים של הנהג בעל הנטיות הספורטיביות, זהו רכב הפנאי-דיזל הטוב ביותר בשוק, ובפער ניכר. המנוע שלו מופלא, על הכביש אין לו מתחרים, ומערכת ה-xDrive כנראה מסייעת לו להיות טוב מבעבר בשטח.
אבל לא זה מה שיגרום לשינוי פרופיל השימוש ב-X5. עדיין, יש סיכוי גבוה בהרבה לראות אותו מטפס את מדרכות ארקפה מאשר את מדרגות הר חורשן. ועל אותן מדרכות שחוקות (מרוב שימוש בקלישאה הזו, כמובן), ה-X5 כבר אינו בעל מקדם-השופוני שהיה לו פעם. הוא, פשוט, כבר לא לבד.
האם מתיחת-הפנים, ובעיקר השינויים (הדרמטיים, לא פחות) שהתחוללו בכל מרכיבי מערכת ההנעה ישנו עובדה זו? ספק רב. עבור המשתמש הישראלי שאנו מנסים להיכנס לנעליו, יתרונות ה-xDrive לא יבואו לידי ביטוי כל עוד לא יחול כאן מהפך במזג האוויר שייצור, נגיד, עידן-קרח חדש במחוזותינו.