הכתבה התפרסמה במקור באוטושטח גיליון 33 - מרץ 2007
היינו במעין מירוץ להשיג את השעון. לא מירוץ אמיתי - כזה עם קו זינוק וסיום מרשלים ונקודות ציון לאסוף - אלא מירוץ לגמור את היום. לא בגלל השטח שנשטף בירוק אחרי שנשטף בגשם, לא בגלל האיסוזו D-Max שהיה בסדר גמור - פשוט כדי להספיק המון לפני יום ראשון. כך טרפנו את הכביש הרטוב בדרך לשבילי הסלעים של כתף שבטה, דילגנו על מדרגות האבן וההצלבות מעל לנחל הבשור, וטסנו על שביל הבאמפים המסומן אדום אשר חוצה את חולות עגור וחלוצה עד למוצא הכביש בדקל. יום מבחן מהיר ואינטנסיבי עם 400 ק"מ בכביש ועוד כמעט 100 בשטח מגוון.
האיסוזו D-Max המחודש הושק בגיליון 32 של אוטושטח באירוע בינלאומי בתאילנד, ארץ מוצאו. בחודשים שחלפו מאז, הוא הספיק להגיע ארצה ולקבל מיגון גחון, ובולמי–זעזועים של אולדמן. הבסיס נותר אותו בסיס כפי שאנו מכירים, עם שלדת סולם אשר תומכת במתלה עצמות עצה כפולות עם מוטות פיתול בחזית וסרן חי מאחור על קפיצי עלה. המרכב מעודכן עם מראה אגרסיבי יותר המושג בעיקר בזכות יחידות פנסים גדולות ומחודדות יותר, שילוב שבכה/פגוש חדש ובגרסה שלנו כונס אוויר עילי. צללית המרכב דומה מאוד לדגם היוצא והירכתיים נחתמות עם פנסים אחוריים מוגדלים וחדשים. אם הרעיון של מעצבי האיסוזו D-Max היה לשוות מראה תוקפני ודינאמי יותר משל הדגם היוצא - הם הצליחו. תא הנוסעים עודכן עם עיצוב חדש לגמרי. המראה החדש, מעוגל ונעים יותר לעין, לא ממש מאיים על עיצוב הפנים או החומרים של קבוצת פולקסווגן למשל, אבל הוא בהחלט מהווה שיפור הן במראה והן באיכות ובביצוע מול הדגם היוצא. קטע נחמד של לוח המחוונים החדש הוא בדיקה עצמית שמקפיצה את המחוגים עד הסוף וחזרה - חמוד.
מערכת ההנעה חדשה לגמרי עם מנוע 3.0 ל' חדש העומד בתקן אירו 4 ומפיק 163 כ"ס ו–34 קג"מ כבר מ–1600 סל"ד. הגרסה הידנית נהנית ממומנט עדיף של כמעט 37 קג"מ מ–1800 סל"ד. גם תיבת ההילוכים חדשה ומגיעה מאייסין אך שלא כמו אצל מובילי הסגמנט אינה מצוידת בחמישה הילוכים אלא מסתפקת בארבעה ונסמכת בעיקר על גמישותו הרבה של המנוע החדש. הטרנספר עדיין נהנה מפיקוד חשמלי באמצעות שלושה מתגים שעל הקונסולה המרכזית ומציג יחס העברה נמוך ביחס של 1:2.48. כדי לסגור את הורדת הכוח לקרקע ממשיכה איסוזו עם דיפ' אחורי מוגבל החלקה - LSD - ביחס גבוה למדי כפתרון זול לנעילה חשמלית או בקרת משיכה אלקטרונית כמו במיצובישי האנטר.

הביקורת שלנו כלפי האיסוזו D-Max נסבה בעיקר סביב רמת ה–NVH ואיכות חומרים סביבת הנהג והנוסעים. אני שמח לומר שהאיסוזו D-Max החדש עדיף בהרבה מקודמו בכל הקשור לאיכות תא הנוסעים. הדיפונים איתנים יותר, המושבים הרבה יותר נוחים ועשויים מספוג שבאמת תומך משהו ממשקל הגוף, הקונסולה שבין המושבים אינה נופלת ממקומה במפגש עם הבאמפ הראשון ובקיצור - שיפור. מצד שני התאכזבנו למצוא רמת רעש מנוע חזקה מאוד ובעיקר שריקת טורבו נוכחת וטורדנית. איכות הנסיעה לא מבריקה עם המתלים הסופר–קשוחים וחלק מזה נזקף לזכות ה"שיפור" של בולמי אולדמן אשר מתוכננים לעמוד בעומסים גבוהים ומתפקדים יופי עם משקל או במהירות גבוהה. התנהלות איטית בקצב המוכתב על–ידי שלטי הדרך תהיה לא נעימה וקשה מאוד.
מצד שני המנוע החדש מפיק הרבה סחורה והוא דוחף את האיסוזו D-Max איתנה קדימה למהירות שיוט יפה ואתלטית. העברות ההילוכים חלקות מאוד גם אם כי לא מאוד מהירות ויחסי ההעברה מעט ארוכים ועם רווחים גדולים בין ההילוכים. מישהו באיסוזו משוכנע שיש למנוע הזה 50 קג"מ לפחות - אבל יש לו רק 34... שמחנו לראות שמצב POWER אכן משפר מאוד את ערנות תיבת ההילוכים ומאפשר נהיגה נמרצת מאוד. זה נתמך גם על ידי אחד ההגאים הטובים יותר של עולם הטנדרים, שלדה המגיבה בטבעיות ובלמים טובים למדי למרות תופי הבלימה שמאחור.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

בשטח האיסוזו D-Max חזק מאוד ומוצק. הוא חש איתן ומחוספס כובש וכותש מכשולים הרבה יותר מאשר עובר מעליהם. איכות הנסיעה בשטח טרשי מזעזעת, לא פחות, שוב בגלל בולמי הזעזועים חסרי הפשרות. יחידת ההנעה מפיקה המון כוח כל העת ותמיד יש מספיק כוח זמין כדי להתגבר על ההפתעה המזדמנת בשביל. כמו אצל קודמו גם האיסוזו D-Max החדש אינו שופע מהלך מתלה ונעזר מאוד ב–LSD אשר פעולתו מורגשת מאוד ויעילה מאוד. שילוב ההנעה הכפולה נעשה תוך–כדי–ריצה ומתבצע בזריזות אשר אפשרה לנו להסתער על דיונה תלולה מייד אחרי קטע רב–אחיזה שהצריך הנעה אחורית בלבד. כמו אצל מתחריו גם לאיסוזו D-Max זווית מרכב שטוחות הדורשת תשומת לב. הצצה מתחת לגחון גילתה מצנן סולר קטן הממוקם בין קורות המתלה, פחות–או–יותר, מתחת למושב הנהג. תפקיד המצנן לקרר את הסולר שחוזר למיכל על צינור העודפים והוא מאוד–מאוד חשוף לסתימה מבוץ, או לפגיעה מכאנית בסלעים או מענפים - מומלץ לתת את הדעת איך למגנו או לוותר עליו כליל אם זה אפשרי. המשך הדרך בחולות עבר בשטף מהיר עם שילוב של מנוע חזק, ומתלים מהודקים (מתכון מושלם לשטח רך) טרף האיסוזו D-Max את החולות כאילו היו ארוחת בוקר בסי–אנד–סאן.

האיסוזו D-Max עם מנוע ה-3.0 ל' החדש (יש גם גרסת 2.5 ל' עם 136 כ"ס ו–30 קג"מ) נראה טוב מקודמו, נוסע יותר טוב ממנו ועשוי יותר טוב. השינויים הקוסמטיים שעבר מיישרים קו עם הטרנד האחרון שאומר לתת מראה אגרסיבי לטנדרים ובזה הוא עומד. יחידת ההנעה טובה ככל שתהיה לא מאיימת על החזק בטנדרים (ניסן נאווארה למי שלא היה על כדור הארץ בחודשים האחרונים) מה גם שהוא בעל 500 סמ"ק נוספים. אולם לצד היכולת הדינאמית החדשה עומדת לרעתו רמת רעש רמה - דבר שהפריע גם בדגם הקודם - ואיכות נסיעה בעייתית. מצד שלישי יכולת הנשיאה שלו היא הגבוהה בסגמנט עם 1050 ק"ג של מטען - וזה כבר משהו. אין לו בקרת יציבות או משיכה, אין לו נעילת דיפ' מלאה, הוא לא הכי סקסי או הכי חזק אבל יש לאיסוזו D-Max החדש איכות של פועל רציף חסון שעובד קשה והולך לישון אחרי החדשות בערוץ הראשון. אם אתם מתחברים לדימוי הזה אז האיסוזו D-Max בשבילכם.