שתי טיסות, ריביירה צרפתית ליד ניס, מזג אוויר מושלם. אלה היו הבסיס לפגישה עם טיירון (Tayron) – דגם הפנאי החדש של פולקסווגן (במערב), הדור השני שלו (בסין). ובכן, טיירון הושק בסין כבר ב-2018 כדגם פנאי קומפקטי (C-SUV), ומיוצר שם במסגרת השת"פ של היצרן הגרמני עם FAW הסינית. ב-2019 אפילו נוספה לו גרסת פנאי-קופה שנקראה 'X'.
לקראת הדור השני החליטו אנשי פולקסווגן להגדיל את ממדיו (מיד) – ובכך להעבירו מהקטגוריה הקומפקטית לבינונית הגדולה יותר (D-SUV), גם להרחיב את תפוצתו לשאר העולם. בפועל, מדובר בדגם המחליף את טיגואן אולספייס, הגרסה המוארכת לשבעה. וכך, בנוסף לסין, טיירון מיוצר גם בגרמניה לאירופה, גם במקסיקו לאמריקה.
צילום: יצרן
כמו כמעט כל דגמי הפנאי של פולקסווגן מאז טוארג הגדול ב-2002, גם שמו של דגם זה מתחיל ב-T – וכמו טיגואן, T-קרוס ו-T-רוק, גם טאיגו וטאוס וטאיגון (ועוד שישה[!] דגמים). למה כמעט? כי אטלס (ארה"ב) וניבוס (ברזיל) לא. אגב, לשם 'טיירון', אין משמעות, אבל הוא מצטלצל טוב (ומתחיל ב-T).
מתחילים בהיכרות
טיירון חולק, כמו עוד דגמים קרובים אחרים, את רצפת MQB Evo העכשווית, ובסיס הגלגלים שלו הוא 279.1 ס"מ – בדיוק כמו בסקודה קודיאק, כמוהו מיועד לשבעה. הממדים קרובים; האורך 477 ס"מ, הרוחב 185 ס"מ, הגובה 169 ס"מ. נפת תא המטען הוא 345 ליטרים בתפוסה מלאה, 850 ליטרים עם קיפול השורה השלישית; בגרסת חמישה מושבים הנתון כבר 885 ליטרים, ועם השטחת המושבים מגיעים ל-2090 ליטרים. ובקיצור: הרבה. המשקל נע בין 1680 ל-1940 ק"ג לפי הגרסה.
צילום: יצרן
על ההנעה מספר מנועים: טורבו-בנזין 1.5 ליטר עם/בלי מערך היברידי-מתון, גם בגרסה היברידית-נטענת; 2.0 ליטר בבנזין או בדיזל, וטווח ההספק של כלל ההיצע נע בין 150 ל-272 כ"ס. התיבה בכולם דו-מצמדית 7 הילוכים וההנעה קדמית, גם כפולה בגרסת 2.0 ליטר בנזין.
ממשיכים באותו קו
העיצוב החיצוני של טיירון לא ישאיר לסתות שמוטות. זה פולקסווגן, וגם כאן לא מובע כל רצון לרגש או להדהים. העיצוב נאה, מעט שמרן, בהחלט מכבד. יחידות התאורה, הן הקדמיות והן האחוריות, אופייניות למקובל במותג והתוצאה טובה מאוד. ממש. אפויה. ואני אוהב את התפיחות בחלקו האחורי של הרכב, מעל בתי הגלגלים, כאלה שמשדרות כוחניות ואלגנטיות.
צילום: יצרן
עיצוב סביבת הנהג ממשיך באותו קו מכובד, נקי יחסית, וגם הוא אופייני לדגמי פולקסווגן. שני צגים; מול הנהג לוח מחוונים מוקרן ("10) נאה מאוד, צבעוני מאוד, איכותי מאוד, אך גם מעט עמוס. מעליו תצוגה עילית ברורה (ב-'R ליין'), מפורטת בדיוק במידה. צג המולטימדיה גדול מאוד ("15) ופונה לכיוון הנהג. הרזולוציה מעולה והצבעים עשירים. לשאלתי נאמר שהוא לא יציג את מידע בעברית, אך קל יחסית להבין מהו כל פיצ'ר. חובבי השאלות ישמחו לדעת שיש גם חיבור לצ'ט GPT. דווקא תפעול המיזוג פחות ברור וקל וזה בגדול התלונה היחידה שלי.
צילום: יצרן
פותחים בהכי יקר
בתחילה נהגתי ברמת האבזור 'R ליין' שהייתה צמודה למנוע טורבו-בנזין 2.0 ליטר – מייצר 204 כ"ס ב-5000-6000 סל"ד ו-32.6 קג"מ ב-1500-4400 סל"ד, ההנעה כפולה, משך ההאצה ל-100 קמ"ש 7.4 שניות והמהירות המרבית 224 קמ"ש.
ברמת האבזור הזאת, שהיא הגבוהה מכולן, בעיקר בולמים נשלטים-אלקטרונית, תאורת דרך מסוג לד-מטריקס וגם גג שמש גדול מחולק לשניים, בקרת אקלים תלת-אזורית, עיסוי במושב הנהג, חימום במושבים הקדמיים, בשורה השנייה ובגלגל ההגה, מערכת שמע מבית הרמן קרדון, תאורת אווירה עם 64 גוונים.
צילום: יצרן
לא רק הנתונים. היא נראית גם כוחנית יותר מבחוץ, ובעיקר כללה מושבים ספורטיביים יחסית, ולאה גם אפשרות להארכת בסיס המושב. לא מדובר במושבים סופר-קיצוניים, ובפועל התמיכה הצידית הייתה רק בסדר וייתכן שיתאימו לרחבים ממני. אין ספק שהם ממש יפים ובהחלט משדרגים את האווירה בתא הנוסעים. תפעולם אגב, ידני, למעט התמיכה לגב התחתון המופעלת חשמלית.
המרחב מעולה, לכל כיוון, גם בגלל שהקונסולה בין הנהג לנוסע אינה רחבה בהגזמה כדי להעניק תחושה שקרית של עושר. כתוצאה מוויתור על השטות המבנית הזאת, יש יותר מרווחים לרגל ימין של הנהג, רגל שמאל של הנוסע והתוצאה יותר מראויה.
צילום: יצרן
תנוחת הנהיגה טובה, אך לא מושלמת. הראות החוצה סבירה בלבד, אמנם יש רווח קל בין מראת הצד (הגדולה, זה נהדר) לקורה הקדמית שאינה רחבה בהגזמה, וזה רווח בו תוכלו לראות הולך רגל למשל, וזה מצוין, אך קו החלונות גבוה וכך גם הדשבורד.
באותו 'R ליין' שאיתי, אין שבעה מושבים. רק חמישה, ועדיין ניתן להזיח את השורה השנייה כך שבמצב הרחוק ביותר מהמושבים הקדמיים, יש שפע של מקום – אפשר לפרוש רגליים קדימה, ואפילו להגיע למצב של כמעט שכיבה עם השטחת משענת הגב. מאחור גם וילונות בחלונות ומשענת יד פשוטה למראה אך חכמה; משיכה בקצה מוציאה צמד מחזיקי כוסות ומעמד לטאבלט. הפתרון הזה של מחזיקי כוסות שלא נמצאים בחלקה העליון של משענת היד מבורך; אין הפרעה למרפק וזו הרי נועדה לפנק אותו. כאמור, יש בקרת אקלים מאחור, גם מושבים מחוממים. חיסרון? הרצפה אינה שטוחה. אמנם תעלת ההינע צרה יחסית, אך גבוהה.
צילום: יצרן
תא המטען עצום. פשוט כך. 850 פלוס ליטר. אפשרות קיפול זריזה למושבים. וכיאה לפולקווסגן, יש כאן גם שקע 12 וולט וגם שקע 220 וולט, תאורה, עוד אפשרות אחסון לחפצים קטנים, ווי תלייה ועגינה ואף גלגל חלופי. האחרון מוקטן, ועדיין זה גלגל חלופי כמו שצריך ולא ערכת ניפוח.
סוגרים בהכי זול
החלפתי את הרכב בזהה לזה שיגיע לארץ – טורבו-בנזין 1.5 ליטר המייצר 150 כ"ס ב-5000-6000 סל"ד ו-25.5 קג"מ ב-1500-3500 סל"ד. ההנעה קדמית, משך ההאצה ל-100 קמ"ש 9.4 שניות והמהירות המרבית 204 קמ"ש.
בגרסת זאת רמת האבזור 'לייף'; תא הנוסעים דומה, ורק ריפוד המושבים עשוי בד, ותפעול המושבים ידני לגמרי (ויש חשמלי להקשחת המסעד); ברמת אבזור הגבוהה יותר, 'אלגנס', התפעול חשמלי. וכן, אין כאן גג השמש הכפול הגדול, התצוגה העילית המוצלחת והצג יכול להיות גם "12.9; כאן הוא הגדול יותר, ובשלב זה היבואן והיצרן מתמקחים על אבזור. המושבים בשורה השנייה זהים – וכאן גם שורה שלישית.
צילום: יצרן
פתח הכניסה לשורה השלישית ראוי וניתן להצמיד את חגורת הבטיחות על קורה C, כדי שהנכנסים לא יתקלו בה עם הרגליים ויסתבכו או יפלו חלילה. לאחר שנכנסים מתיישבים על אחד משני מושבים נמוכים, המרחב מוגבל ואין מרווח לכפות הרגליים תחת המושבים האמצעיים. אותה אפשרות להזחת המושבים האלה עשויה לעזור, וזה לא יפגע במרווחים של הנוסעים שם. ליושבים מאחור יש תאורה משלהם ותאי אחסון קטנים.
תא המטען כאן קטן יותר (345 ל') אך מכובד בהחלט בהינתן השורה השלישית. רצפת תא המטען מודולרית, וניתן לשנות את חלוקת האחסון כאשר המושבים האחוריים מקופלים. גם כאן לא נפקד מקומו של הגלגל חלופי.
רושמים רשמי נהיגה
הביצועים של מנוע ה-1.5 ליטר, התנסנו בו עשרות פעמים, מספקים כל צורך רגיל, וזה עושה את העבודה כראוי, גם בכל הנוגע לתאוצות ביניים למשל. מי שרוצה יותר ביצועים, ימתין למנוע החזק יותר שם התאוצות טובות בהרבה, כמובן מהמקום אך בעיקר בתוואי הררי בתנאים מכבידים, לעקיפות מיידיות בהרבה, וצליל מנוע בשרני לשיפור האווירה.
שילוב ההילוכים נעשה באופן חלק, לא מזכיר במאומה את הזריזות בפעולת התיבה בשנותיה הראשונות. תוצאה של כיול שנועד להיטיב עם המצמדים.
צילום: יצרן
בידוד רעשי הכביש סביר יותר וסביר פחות, תלוי מאוד בסלילה ובידוד רעשי הרוח מתבלט לטובה. במסיבת העיתונאים הדגישו אנשי פולקסווגן כמה השקיעו בחלונות – ולפי התוצאה בהחלט הצליחו.
כיול המתלים נוקשה, וזה שבגרסה החזקה יותר מעט מוצלח יותר – כך לפחות על הכבישים בדרום צרפת; המעבר על פסי האטה ועל תיקוני כביש מעט יותר נעים ואלה נספגים טוב יותר מאשר בטיירון ברמת האבזור הנמוכה יותר.
צילום: יצרן
גם הצמיגים שונים – ב-'R ליין' הם ספורטיביים של קונטיננטל במידה 255/40-20, וב'לייף' הם מישלן פרמסי 235/50-19 – ומרות דופן הצמיג הצנומה יותר ב-'R ליין', הנוחות טובה יותר; בכל זאת, בולמים עדיפים וגם להנעה הכפולה יש השפעה מיטיבה בכל הקשור לנוחות הנסיעה.
את שתי הגרסאות אתגרתי קלות בכביש המפותלים וההדוקים שבדרום צרפת, כולל כמה פרובוקציות קלות. היו זוויות גלגול, אך אלו היו יותר מראויות ביחס לרכב פנאי שבגודל הזה. ברמת האבזור 'לייף' הגבולות קרובים יותר, אבל ממש במעט ועדיין היכולות גבוהות ורמת הביטחון גבוהה. מרכוז גלגל ההגה מוצלח למדי, גם משקלו. גם כישורי הבלימה ומינון הדוושה טובים.
צילום: יצרן
פעולת מערכות הבטיחות המתקדמות מאוד מוצלחת. כך למשל הרכב נשמר במרכז הנתיב ותיקונים נעשים באופן מעודן. הרכב גם מאט ומאיץ, בולם ומזנק לפי תמרורים. ניסיתי לאתגר אותה עם ירידה ממחלף, אך המערכת לא התרגשה.
צילום: יצרן
מסכמים וגם ממתינים
ההתרשמות הראשונית מפולקסווגן טיירון היא כי מדובר במוצר אפוי למדי. כזה שגם אם יורדים לדקויות, מגלים שלא מיהרו להוציא אותו לאוויר העולם.
צילום: יצרן
פולקסווגן טיירון יגיע אלינו בסתיו, בתחילת הרבע האחרון של השנה, ויוצע עם שני המנועים שהיו בכלים בהם נהגתי, ברמות האבזור 'לייף', 'אלגנס' וייתכן גם 'R ליין'.
המחיר עדיין לא נסגר לגמרי, אך יש לצפות כי טיירון יהיה יקר ב-20,000 שקלים מטיגואן בגרסאות וברמות האבזור המקבילות.
התאמה לקורא מסך 
ניווט מקלדת 
חסימת הבהובים הפעלת הבהובים 
הקטנת גופן 
הגדלת גופן 
גופן קריא 
הדגשת קישורים 
ניגודיות בהירה 
ניגודיות כהה 
גווני אפור 
