מבט ראשון ושטחי מזהה סקודה אוקטביה רגילה. מבט שני ומעמיק מגלה שינויים קטנים. השילוב של כולם רומז שאולי יש כאן משהו שונה. אולי זו היציבה שמביאים חישוקי ה-"17 והמתלים האחוריים השונים; אולי זה השילוב בין חלונות כהים, מסגרות כרום לשמשות הכהות וצבע שחור; ואולי זה הספוילר הדקיק מאחור ותאורת הלד מלפנים. מערך התוספות האלה עושה את האוקטביה 1.8 ליטר למשהו שנראה, ובכן, קצת יותר יוקרתי ואפילו, כן, קצת מאיים.
לפני כמה עשורים, בעידן בו הצניעות שלטה, היה ז'אנר שנקרא "Q-car" (באנגלית-בריטית) או "sleeper" (באנגלית-אמריקאית). המקור, ספינות Q (בריטית) או "סוכן חרש" (אמריקאית), כיוון במכוניות – לרוב דגמי סלון – למשהו נכבד-אך-תמים למראה, שנשא בחרטומו מנוע עתיר ביצועים. "זאב בעור כבש" – גרסת הסלון.
סקודה אוקטביה 2016, למרות שאינה כה אימתנית, הזכירה לי אותן. קשה לחשוד בה שמדובר באחת המשפחתיות החזקות בארץ – בייחוד אם לא סופרים את ה-RS הספורטיבית – אך עם 180 כ"ס שמייצר מנוע ה-1.8 ליטר המוגדש היא בהחלט כזו. והמנוע – המשודך לתיבה דו-מצמדית 7 הילוכים – עושה עבודה נהדרת. היציאה הראשונית אולי אינה מושלמת מבחינת זרימה כאשר נעים במתינות, אבל לחצו על המצערת – ואז תחוו ביצועים מרשימים; ההאצה ל-100 קמ"ש נמשכת 7.4 שניות. עליות או עקיפות, כביש צר או פתוח – בכל מצב האוקטביה 1.8 ליטר הזו מטפסת במהירות רבה למהירות על-חוקית.
התיבה לא תמיד זורמת, וחוסר הרהיטות הזה מציק בייחוד בתמרוני חניה ובתנועה מאוד איטית. אבל מעבר לכך היא מתפקדת טוב, ומהווה באותן מהירויות, שותף מהיר ויעיל. גם צריכת הדלק נאה: 12.5 קילומטר לליטר ביום מגוון, או 14.5 ק"מ/ל' בשיוט רגוע.
בניגוד לאחיותיה החלשות, לגרסת ה-1.8 ליטר מתלה אחורי רב-חיבורי – ויש לו השפעה ממשית ומורגשת על ההתנהגות. השניות הראשונות דווקא מעוררות ספק בגלל רכינה מורגשת בתחילת ההפניה והגה קל מדי. אבל מהר מאוד מסתבר שהאוקטביה הזו יכולה לצלוח כבישים מפותלים בקצב מהיר, מגיבה היטב להעברות משקל ויודעת לפסוע כשצריך. יש לה מספיק הספק ובעיקר הרבה מומנט – 25.4 קג"מ, כבר ב-1250 סל"ד ועד 5000 סל"ד – כדי לגרום לפירלי P7 סינטורטו אותם היא נועלת לילל ולהזיע.
הנוחות אינה מבריקה, בייחוד בעיר. האוקטביה 1.8 יוצרת תחושה שהיא עסוקה מדי ברחובות עם אספלט פגום. נראה שהמתלה האחורי משפר את המצב אבל לא מספיק; מידות הצמיג (225-45-17), עם אותה דופן נמוכה, לא עוזרות. אבל היא ללא ספק עדיפה מחוץ לעיר. ועם זאת, למרות הקשיחות, על כביש גלי עדיין מורגש מחסור מסוים בריסון. הבלמים מספקים, אך מתעייפים תחת העומס שהמכונית יכולה לייצר (כלומר, הנהג בנהיגה מסוג מסוים).
התרשמות וחשבון, בבקשה
בפנים פוגש הנהג את אותה סביבת נהג איכותית עם מערכי שליטה קלים לתפעול, מולטימדיה שופעת אפשרויות (כולל תצוגת קרבה עצבנית מדי) כמו-גם צג מידע עשיר בין המחוונים. שינוי משמעותי בהופעה יוצר ריפוד העור המשולב שמביא עמו ארומה יוקרתית. מאחור, כאשר המשענת בין המושבים מרופדי העור פתוחה, בצירוף המרחב ובשילוב השמשות הכהות ניתן לפנטז, לרגע, על מיני לימוזינה.
מהודרת וחזקה, ב- 148,000 שקלים (ועוד 11,000 שקלים על חבילת ספיישל אדישן שכוללת עור משולב, חישוקי "17 וקסנון) מתגלה גרסת ה-1.8 ליטר של סקודה אוקטביה כאלטרנטיבה מושכת וראויה למי שמחפש משפחתית מרווחת – אבל עם קצת יותר.
סדאן
