סוזוקי ויטארה, בדורו הרביעי, הוא נצר לשושלת ותיקה שראשיתה בסוף שנות השמונים - אז היה הויטארה מראשוני הכלים שפרצו מעולם השטח הקשוח אל העולם האופנתי/עירוני. עד היום שמרו בני השושלת על יכולת שטח מכובדת, אולם בדור הנוכחי ננטשו מאפייני השטח (תיבת העברה עם LOW, שלדה חסונה וייעודית לדגם וכן הלאה) והויטארה מצטרף לאופנת ה"כאילו שטח". מדובר ברכב פנאי קטן בעל עיצוב מרענן, שלא ממש מיועד לשטח - ועובדה שהוא מוצע גם בגרסת הנעה קדמית בלבד.
המעצבים הצליחו לייצר רכב פנאי קטן מודרני ונאה. הויטארה נראית גדולה ממה שהיא באמת (למעשה היא אחת הקטנות בקטגוריה). הקווים המוגבהים בצידי מכסה המנוע, נותנים לרכב נוכחות פיזית ככתפיו המנופחות של שחקן פוטבול. הבחירה צביעה דו-גונית, עם צבע שונה לגג, נותנת לויטארה מראה אופנתי, וחרכים קטנים בצידי מכסה המנוע דואגים לשמור על קשר עיצובי, גם אם רק ברמיזה, לדורות הקודמים.
עיצוב הפנים ממשיך במסר שהמעצבים של סוזוקי ניסו להעביר ובהצלחה – "רכב שטח" מודרני. זה מתחיל עם מבנה אנכי ושטוח של הקונסולה, המזכיר רכבי שטח של פעם. לעומתו, הפס המבריק לאורך הקונסולה, אותו ניתן לקבל גם בצבע הרכב (בתוספת מחיר), משדר בדיוק את ההפך – רכב פנאי מודרני. החומרים פשוטים אך ההרכבה טובה. לא היינו מתנגדים לעוד תאי אחסון בסביבת הנהג. המושבים בגרסת ההנעה הקדמית הם מושבי בד פשוטים יחסית אך נוחים ואוחזים היטב.
הויטארה מגיעה עם מערכת שמע נטולת מסך מגע, אך בעלת תפעול נוח ואיכות סבירה בהחלט. מערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית, מבוססת אנדרואיד, היא אופציה - ומציעה מסך גדול ומראה נאה. אולם הסיבה היחידה לבחור בה, לדעתי, היא מצלמת הרוורס – דבר שאני מוצא כפריט חובה עבור מי שמסתובב בתל-אביב. מעבר לכך, אני מעדיף את התפעול הפשוט והברור של מערכת השמע המקורית.
תא הנוסעים נהנה מהמבנה הרבוע והגבוה של הויטארה, ומציע מרווח ראש מלפנים נדיב מלפנים ומאחור. מרווח הברכיים טוב מלפנים, סביר מאחור – למרות בסיס גלגלים קצר יחסית של 250 ס"מ.
מושב הנהג נוח, גם בנהיגות ארוכות, והראות החוצה מעמדת הנהג טובה מאוד קדימה, קצת פחות אחורה. המושב האחורי יאכלס בנוחות שני מבוגרים ממוצעים גם בנסיעה ארוכה, אבל לשלושה יהיה צפוף. תא המטען (375 ליטר) נוח לשימוש והטענה, ועגלת ילדים תיכנס אליו די בקלות.
נוחות הנסיעה טובה של הויטארה טובה בסך הכל, בעיקר במהירויות בין עירוניות, עם שילוב טוב בין ספיגה לריסון. במהירות נמוכה הוא ספוג את השיבושים בצורה פחות יעילה מאשר במהירות בינונית וגבוהה.
בתחום בידוד הרעשים הוא מציע יכולת בינונית – המנוע רועש בסל"ד גבוה, ובידוד רעשי הכביש לא מרשים, עניין הבולט בעיקר על כבישים משובשים או אספלט לא איכותי.
הויטארה מציעה יכולת מפתיעה לטובה בכביש מפותל, גם על כבישים דלי אחיזה ומאתגרים כגון כביש נס הרים. התנהגות הכביש מאוזנת, והויטארה לא תפתיע אתכם בתת-היגוי חריף או היגוי יתר. ההגה החשמלי מציע משקל טוב ופעולה מדויקת. ההערה היחידה נרשמה לגבי רגישות לרוחות צד בנסיעה במהירות גבוהה.
בשטח מציעה גרסה זו יכולת שבילים דומה לשל גרסת ההנעה הכפולה – כל זמן שהאחיזה טובה. כמובן שבוץ, חול, או שילוב של דרדרת ועליה ידגישו את יתרונות ההנעה הכפולה.
הויטארה השיג ציון של חמישה כוכבים במבחן הריסוק האירופי - אך הוא נבחן עם מערכת בלימה אוטונומית, שלא מוצעת בארץ. היבואן מציע בארץ כסטנדרט מערכת של מובילאיי, המתריעה מפני סטיה מנתיב ועל סכנת התנגשות.
מנוע וביצועים
מנוע הויטארה לא מציע הספק מרשים, אך בשילוב עם משקל קל יחסית לקטגוריה מתקבלים ביצועים נאותים, ואין בעיה לעקוף גם בעליה. המנוע, כאמור, רועש בסל"ד גבוה, אך עולה לשם בשמחה כשצריך לגייס את כל הסוסים. יחסי ההעברה בתיבת ההילוכים מתאימים היטב למנוע, והיא עובדת בצורה חלקה וזריזה. מבחינת צריכת הדלק הגענו במבחן בנסיעה רגועה ובינעירונית לצריכה של 17 ק"מ לליטר. אחרי עליות נס הרים ונסיעה יותר מאומצת הממוצע ירד לכ-14 ק"מ לליטר.
סיכום
סוזוקי ויטארה הוא רכב פנאי קטן שיכול לשמש כתחליף לרכב משפחתי, עם בונוס של עיצוב נאה ומראה שונה מהמשפחתית הסטנדרטית, במחיר שהוא אף נמוך במעט מהמקובל בקטגוריה המשפחתית. היא מציעה מרווח טוב לארבעה, תא נוסעים נאה, נוחות נסיעה טובה ובידוד רעשים סביר.
אולם מעל גרסה זו מרחף צילה של גרסת ההנעה הכפולה, שעולה רק 7000 שקלים יותר. תמורת סכום זה מקבלים לא רק הנעה כפולה המאפשרת לטייל בשטח, אלא בעיקר תוספת האבזור המשמעותית – ריפוד מושבים איכותי יותר, בשילוב אלקנטרה, מפתח חכם, תאורת לד, חישוקים צבועים, חיישני חניה ועוד - שבהחלט מצדיקים לדעתנו את הבדל המחיר.
פנאי/שטח בינוני
