ההפתעה השנייה הייתה כשעופר אוגש פירט באוזנינו את הנתיב המתוכנן להשקה המקומית של הפורסטר החדש: במצפה רמון נרד לשטח לאורך ציר הפסלים, נעקוב עם הציר השחור אחר שפת המצוק ואז נרד אל המכתש במעלה נוח (או שבעצם צריך לקרוא לו "מורד נוח" במקרה הזה?).
נשוטט קצת בערוצי המכתש ואז נטפס במעלה דקלים אל עבר הכביש. מסלול יפיפה, ללא ספק, אבל גם טכני מספיק כדי לגרום לרב נהגי הלנד קרוזר לשלב ל-LOW בכמה מהקטעים, ויגרום התקף חרדה מתקדם לרב נהגי רכבי הפנאי בגלל השילוב בין נסיעה בערוצים מסולעים, טיפוס בזוויות חדות ומדרגות סלע שגורמות לניפנופי גלגל רמים.
ולשם החליטה הנהלת סובארו לשלוח חבורת עיתונאים עם פורסטרים חדשים? למישהו שם יש כנראה הרבה ביטחון ברכב החדש...
מבפנים ומבחוץ
ועכשיו נחזור להתחלה. 9 בבוקר, מול סוכנות סובארו בתל אביב, ואני מקיף את הפורסטר החדש. הדור הקודם לא נחשב מעולם ליפה במיוחד, אך הוא העביר מסר חסון ומוצק, כנדרש מרכב פנאי. למרות הדמיון הכללי בפרופיל, הרכב החדש שונה לחלוטין, עם קו מותניים גבוה ומודגש מאוד וגריל שנראה פוזל כלפי מעלה בשל פס הכרום הרחב שבחלקו העליון. התוצאה הסופית הזכירה לי את הדור הראשון של הטריבקה – וזו לא ממש מחמאה.
בכביש
את תיבת ה-4 הילוכים של הדור הקודם מחליפה התיבה הרציפה שפגשנו כבר בשאר דגמי סובארו, משודכת למנוע 2.0 ליטר המוכר שעבר עדכון. יחד עם מערכת העצור-סע, מציג הפורסטר נתון רשמי מרשים של 15.3 ק"מ לליטר, וזוכה לציון ירוק 4. לא רע.
התחושה במטרים הראשונים היא של "רייד" חלק ונעים מאוד, כשחספוסים קטנים מפני הכביש נעלמים בדרך אל התא. אבל בור הביוב הראשון, ומיד אחריו תיקון כביש בולט, מבהירים שההתמודדות עם שיבושים גדולים יותר עדיין לא מושלמת. בתוך העיר, ובנהיגה רגועה, הפורסטר שקט למדי ונעים. האווירה הנעימה נשמרת גם מחוץ לעיר כל זמן שלא חוצים את רף ה-100 קמ"ש. שם מתחיל להיבנות רעש רוח מכיוון משקוף הדלת, שהופך למוחשי במהירויות כביש 6.
לחיצה בריאה על הדוושה – לטובת עקיפה או סתם נהיגה נמרצת – תגרור מיד טיפוס של הסל"ד לכיוון הקו האדום, כמנהג ימים ימימה בעדת התיבות הרציפות. ומכיוון שהמנוע לא בדיוק נמנה על מסדר השתקנים בסל"ד גבוה, מדובר בבעיה עבור מי שנוהג הרבה בצירים הרריים.
בשטח
פרק השטח נפתח בשביל פתוח ומזמין לאורך שפת המצוק, עם סיבובים מלאי פוטנציאל אך גם שקעים מלאי פוטנציאל לנזק עקב הגשמים האחרונים. אולי ריסון המרכב הטוב, יחד עם העובדה שהמתלים שומרים את הגחון גבוה מעל האדמה, מקנים ביטחון לדחוף את הפורסטר לקצב מעורר. במפתיע, הריסון לא מגיע על חשבון הנוחות, ובקצב טיול כמו בקצב תקיפה, הפורסטר הוא בהחלט מקום נוח לשהות בו על השביל. מערכת ה-Si-Drive, שקיימת רק בגרסת ה-XS המאובזרת, שימושית כאן, עם חידוד תגובות המנוע והתיבה.
אבל אנחנו נוטשים את השביל המפולס לטובת שביל "בר" בשטח, עם מדרגות סלע קטנות וקטעי ערוצים מלאי סלעים. פעם אחר פעם אני מתקל מכשול עם סוגרים מכווצים, מחכה לצליל הפלסטיק המתפצח או הפלדה המתחככת – וכלום. כמובן שלא מדובר ברנגלר, וצריך לבחור נתיב קצת יותר בזהירות, ולעבור את המכשולים קצת יותר בעדינות. אבל עדיין – ההישג מכובד. כשמגיעים לטיפוס מתגלה מערכת בקרת משיכה יעילה, שיודעת לנצל היטב את הבלמים כדי לנתב את הכוח אל הגלגל האוחז. וכך גם כאשר גלגל אחד מתנופף לו אל-על, הפורסטר ממשיך להתקדם בעקשנות.
סוף יום
סובארו פורסטר החדש מרווח מאוד ומציע נוחות טובה יחסית (לפחות בבין עירוני. בעיר כמעט ולא נסענו) יחד עם יכולת שטח גבוהה בהרבה ממה שהייתם חושבים. הוא בנוי ברמה סבירה וחטיבת הכוח מייצרת ביצועים מספקים, גם אם מעט רועשים תחת עומס. גם צריכת הדלק היתה טובה, עם כ-14 ק"מ לליטר בשיוט לא-בדיוק-רגוע. אבל הבעיה היא שכל זה עטוף בעיצוב לא-סקסי בקטגוריה שבה הסקס-אפיל הוא הצדקת הקיום, ונושא תג מחיר גבוה בהרבה ממתחרותיו. את הקונה הפוטנציאלי יעניין, קרוב לוודאי, ההפרש של ה-25,000 שקל במחיר מול המתחרים, הרבה יותר מאשר ההפרש בזווית הגישה או מרווח הגחון.