ב-1994 הציגה טויוטה את ראב4, ואתו יצרה את תחום רכבי הפנאי. אז איך קרה שדווקא היא איחרה להגיע לחגיגה בצד הלוהט של רכבי הפנאי הקומפקטיים? "רצינו להגיע עם משהו מקורי ושונה" אומרים אנשי טויוטה, "ולא עם רכב שעוקב אחרי המתחרים. רצינו לעשות זאת בדרך שלנו". הדרך לדגם החדש כוללת המתנה לפלטפורמת ה-TNGA החדשה - פלטפורמה גמישה שתשמש את רוב דגמי טויוטה - שהיא מהותית להצלחת הדגם, לדור החדש של חטיבת הכוח ההיברידית וגם לגיבוש העיצוב והתפישה. מבחינתם היה שווה לחכות לטויוטה C-HR החדש אותו יצאנו לפגוש במדריד.
עיצוב ונראות
ואכן, אין ספק שהקלף החזק ביותר של ה-C-HR החדש הוא העיצוב. בתחום בו ההופעה, הרושם והפוזה הם כה משמעותיים, טויוטה מצאה את הגביע הקדוש. ובמבט ראשון קשה להאמין שמדובר ברכב של טויוטה; הוא נראה ספורטיבי, אגרסיבי ומיוחד, כאשר קו הקורה האחורית מסתיר ידיות כניסה ויוצר תחושה של פנאי-קופה עם שלוש דלתות. הגג השחור בחלק מהגרסאות תורם אף הוא למראה השרירי והאופנתי. מאחור מזכיר ה-C-HR את הג'וק של ניסן, אבל הוא גדול ממנו והתוצאה הסופית לכן שונה.
פנים הרכב
סביבת הנהג מהווה חידוש של ממש עבור טויוטה, והיא מתקדמת בהרבה ממה שהורגלנו לקבל מהמותג. העיצוב מיוחד, הקווים מקוריים ונאים והחומרים נעימים; חלקה העליון של סביבת הנהג, למשל, עטוי עור עם תפרים בולטים. המחוונים נראים ספורטיביים ורק צג המולטימדיה מוכר (מהקורולה). מערך טויוטה טאץ' שוכן כעת מעל משטח המחוונים ולא בתוכו, ובו מתמקדות עיקר התלונות שלנו לגבי נוחות תפעול. גם העובדה שבחירת מצבי הניהוג ('ספורט', 'רגיל', 'חסכוני') דורשת חפירה בצג במחוונים מוזרה, בייחוד בטויוטה.
המושבים נאים ונוחים וכך גם תנוחת הנהיגה. מאחור משלמים הנוסעים על העיצוב החיצוני באווירה אינטימית ומעט קלסטרופובית. קו החלונות גבוה יחסית ומרווח הראש אינו גדול.
נוחות
למרות התחושה שכיול המתלים קשיח, ה-C-HR צלח פגמים ושיבושים ספרדיים באופן נאה והתמודד היטב עם מהמורות גדולות. רמת הרעש מחוץ לעיר גבוהה, בעיקר זו של הרוח אך גם של הצמיגים והמנוע, ותופעה זו בהחלט הפריעה.
מנוע ביצועים
בחרטום ה-C-HR פועמת חטיבת הכוח ההיברידית החדשה של טויוטה הכוללת גם תיבה רציפה ואותה פגשנו כבר בפריוס. שילוב המנוע החשמלי עם מנוע הבנזין 1.8 ליטר אחראי ל-122 כ"ס, ולמרות שהספק זה אינו חזק על הנייר, נתוני הביצועים סבירים עם האצה ל-100 קמ"ש ב-11 שניות ו-170 קמ"ש מרביים.
תחילת התנועה נעימה ותגובת המכונית לדוושה זריזה, גם בשלבים בהם הרכב נע על חשמל בלבד. אולם, כאשר יוצאים מהעיר לכבישים המהירים ולדרכים המאתגרות יותר, חטיבת הכוח עושה את העבודה - אבל לא עומדת בציפיות שמייצרים ההצהרות והעיצוב.
בטויוטה מדברים על "מכונית דינאמית", אבל התחושה מאומצת מדי עם צליל שאינו מחמיא ובעיקר יכולת שאינה מספיק שרירית. הדבר בולט בניסיונות לעקוף - אבל לא רק; חלק מכך נובע מדרך העברת הכוח, הגורמת לכך שהמנוע נשאר בסל"ד גבוה ורועש יחסית. אבל עיקר התחושה היא, בפשטות, שאין מספיק כוח במהירות בין עירונית. וכשמדובר באופי ספורטיבי בולט חסרונה של אפשרות לתפעול הילוכים מתוכנתים (כמו שיש בלקסוס למשל). צריכת הדלק הייתה טובה יחסית לתוואי הנהיגה ולאופייה, וזו נעה בין 15.5 ק"מ/ל' ברגעים הנינוחים ל-12.5 ק"מ/ל' בחישוב הכולל.
ניהוג ובטיחות
בטויוטה מדברים רבות על כך שהפלטפורמה החדשה אפשרה ליצור מכונית לנהג ואת הפוטנציאל לכך ניתן להרגיש. עם מרכב קשיח, כיול מתלים נכון ומרכז כובד נמוך, ל-C-HR אחיזה טובה מאוד ותגובות נכונות להיגוי. הוא אינו מאוד מהנה במיוחד, אבל מציע תחושת עומק ורהיטות מכיוון פעולת המתלים. לבלמים, כרגיל בהיברידיות, תחושה מלאכותית.
ל-CHR שפע מערכות בטיחות ואלה כוללות 9 כריות אוויר (6 אצלנו) ואת מערכת טויוטה סייפטי-סנס הכוללת התרעת סטייה מנתיב ותיקון, בלימה אוטונומית, התרעה על רכב בשטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.
סיכום
טויוטה רצתה להביא משהו שונה והצליחה. ה-טויוטה C-HR נראה נהדר, בולט ואופנתי, תא הנוסעים שלו נעים ומעניין ואפילו הניהוג טוב. אבל, בשעה שניתן לסלוח על מרחב בינוני מאחור במכונית כה מיוחדת, הרי שחטיבת הכוח חסרה את הפלפל שהולם רכב כזה.
ואולם גם כך ברור שבזכות המראה, ה-C-HR ימצא אוהדים רבים בשוק המקומי כשיגיע בתחילת 2017. אם אכן הדגם יושק כאן ברמת האבזור העשירה ובסביבת המחיר של המתחרים הפופולאריים, כנראה שהבעיה הגדולה של היבואן תהיה הכמות שיצליח לקבל מטויוטה.
פנאי/שטח בינוני
פנאי/שטח בינוני
