הטיגואן היה רכב פנאי ראשון בקונצרן פולקסווגן על בסיס פלטפורמת ה-MQB המודולארית, אבל אלינו הוא מגיע אחרי כלי הפנאי הקטנים יותר של הקבוצה - סיאט אטקה (בסיס גלגלים קצר ב-4 ס"מ) ואודי Q2 (ב-8 ס"מ) - שנסמכים על אותו בסיס. הוא מגיע בגרסת 1.4 ל', אותה בחנו ו-2.0 ל' (180 כ"ס) כפולת הנעה ויקרה יותר משמעותית - 210,000 שקלים.
עיצוב ונראות
הטיגואן היוצא לא הצטיין במראה ובפולקסווגן החליטו לתקן זאת ולשנות מהותית את הפרופורציות. הדגם החדש גדל באורך וברוחב ( 449 ס"מ, 184 ס"מ), ובייחוד בבסיס הגלגלים (268 ס"מ) ואיבד גובה (162 ס"מ). כל זה יוצר כלי שנראה רחב ומוצק יותר ובייחוד מודרני. עם קו כתף חד ומדויק, קורה בולטת מאחור, וחצאיות שחורות שתורמות לתחושה הקשוחה הוא נראה מצוין מהצד. דווקא החזית, למרות מראה מאוד פולקסווגני, מעט אנמית, בייחוד ברמת האבזור הבסיסית (למצוידת פנסי לד מעט שונים).
פנים הרכב
כאן אין הפתעות. זו אותה סביבת נהג פולקסווגנית מוכרת, וברגע הראשון זה מעט מאכזב (בייחוד כאשר רוב המרכיבים שחורים). אבל מעבר לכך קשה להתלונן. הנדסת האנוש (למעט עומס המתגים על ההגה) מוכרת וטובה, קל לתפעל מערכות שונות וגם האיכות טובה. גם רשימת הציוד נאותה וכוללת מולטימדיה עם מצלמה אחורית (איכותית), בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים (כולל אחורי) שניתנת לתפעול גם מהצג וגם בפקדים יעודיים. המחוונים מוכרים מהגולף ובתוכם צג מידע עשיר שכולל מחשב דרך מפורט. כחלק מהאווירה העניינית-שימושית יש גם שפע תאי אכסון גדולים.
תנוחת הנהיגה טובה אך נראה שלמושב חסרה תמיכת גב ושהבסיס ארוך מדי לנמוכים. מאחור המרחב מצוין והנוסעים גם ייהנו מבקרת אקלים ותאורה. לטובת השימושיות המושבים מתפצלים ומתכוונים למרחק ולזווית. לתא המטען נפח גדול (615 ל'), מבנה שימושי, אפשרות לשינוי גובה רצפה וכיסוי איכותי.
נוחות נסיעה
כיול מתלים רך יחסית מביא לנוחות נאותה. הטיגואן אינו מגהץ שיבושים, ודווקא הקטנים מורגשים, אבל הוא תמיד מקטין את עצמתם. הסך הכל יוצר נסיעה נעימה וחבל שרעשי הרוח חזקים.
יומרות השטח כמובן קטנות אבל הטיגואן מציג תחושה מוצקה ודי חסונה על השבילים, ולא הרתיע אותנו מירידה מהאספלט גם ביום גשום. גם כאן אבני הדרך אינן מגוהצות אבל העוקץ ניטל מהן.
התנהגות ובטיחות
גם כאן אין הפתעות. ההגה קל מדי, אבל התגובות להפנייתו נכונות ולטיגואן התנהגות בוגרת וצפויה עם יכולת נאותה. הוא אולי אינו מהנה במיוחד, אבל עושה הכל כמו שצריך ובאופן נעים. בקרת יציבות מעט פעלתנית אך מתפקדת באופן מעודן רב הזמן. בלמים נאותים משלימים את החבילה.
מבחינת ציוד בטיחותי גרסה זו אינה עשירה ומסתפקת בבלימה אוטונומית והתרעה על שמירת מרחק ועייפות נהג.
מנוע וביצועים
יחידת ה-1.4 ליטר טורבו המוכרת, שמייצרת 150 כ"ס ויודעת לנתק שני צילינדרים בעת הצורך, משודכת באופן מוזר לתיבת DSG עם שישה הילוכים ולא לשבעה כמו באטקה. אבל גם כך לטיגואן ביצועים טובים (האצה ל-100 קמ"ש ב-9.2 ש' ו-200 קמ"ש מרביים) והוא מהזריזים בקבוצה הקומפקטית. והתחושות תומכות במספרים. כרגיל, זינוק עם מצערת מלאה יחשוף השתהות קלה אבל מכאן הביצועים טובים ולטיגואן אין בעיה להאיץ בכל מצב, ובאופן לא מאומץ. למעשה זינוק נמרץ מדי על משטחים עם אחיזה נמוכה גרר סבסוב גלגלים ונקישות לא מחמיאות מהמתלה הקדמי. למעט קושי מסורתי בזחילות חניה, גם פעולת התיבה נעימה.
צריכת הדלק מעט פחות טובה ממה שהורגלנו בקבוצה ונעה בין 10 ק"מ/ ל' במסלול שכלל קטעים מאמצים ל-11.8 בקצב של טיול או 14 בשיוט ממש נינוח.
תמורה
הטיגואן הינו רכב הפנאי שהיינו מצפים מפולקסווגן לייצר. הוא אינו מפתיע - לטוב או לרע. הוא נעים, מרווח ונטול מגרעות בולטות - אך גם נטול הברקות בולטות. הנדסת האנוש והאיכות טובות, וכך גם הביצועים וההתנהגות. ב-165,000 שקלים לגרסת הבסיס הוא אף מצליח להציע תמורה טובה למחיר, שמתחרה בזו של המתחרים הראשיים מקוריאה ויפן, כשדווקא המתחרה מבית, האטקה, עושה לו חיים קשים. אבל העובדה שאין גרסה שמכוונת ללב הפנאי הקומפקטי (איזור ה-145,000 שקלים) תפריע לו להתברג בראש טבלת המכירות.