"למה אתם לא בוחנים את גרסת האמבישן של הקודיאק?", אחרי שהשאלה הזו עלתה שוב ושוב בשירותי הייעוץ שלנו, או סתם באימייל, הרמנו את הכפפה שאתם זרקתם, ולקחנו למבחן את גרסת הכניסה של הקודיאק – 1.4 ל', אמבישן, בגרסת השבעה מושבים, שאם לשפוט לפי כמות השאלות לגביה, תהיה הפופולארית יותר (גרסת 5 מושבים עולה 5000 שקלים פחות – בכל הגרסאות).
הקודיאק מזוהה מיד כסקודה, אבל גרסת הבסיס חסרה את תאורת-יום לד הנאה שקיימת ברמת האבזור סטייל. נכון, עדיין יש תאורה ליום, אבל היא פשוטה יותר, וזה מורגש. גם התאורה הראשית כבר אינה על בסיס לד, וגם זה בולט. מהצד אפשר להבחין בכך שהחישוקים קטנים יותר,17" לעומת 18" בסטייל, אבל הם עדיין נאים. מאחור אין הבדל משמעותי בין רמות האבזור – גם כאן הוא דומה לאטקה, וגם כאן זה לא הזווית המוצלחת של הקודיאק. בקיצור – עדיין בסדר, אבל קצת פחות מרשים מאשר הסטייל, ואפשר לראות לאן הלך הכסף.
רמת האבזור אמבישן מגיעה אך ורק עם פנים שחור, בניגוד לרמות האבזור הגבוהות יותר, שמוצעות עם אפשרות לפנים בהיר – וזה שחור מדי. לוח המחוונים פשוט יותר ברמת האבזור הזו, אך מצד שני מסך המגע הגדול (עם כפתורי המגע הלא נוחים לתפעול) נמצא גם כאן, ובסה"כ התחושה בסדר. רשימת האבזור כוללת שני שקעי USB, בקרת אקלים מפוצלת, בלוטות', כניסה והתנעה ללא מפתח, תאימות לאפל קארפלי ואנדרואיד אוטו, מראות מתקפלות חשמלית, שמשות כהות מאחור וחיישני חניה אחוריים מקוריים. אין כאן את המטען האלחוטי לנייד, פתיחה חשמלית לדלת תא המטען, מושב נהג חשמלי עם זיכרונות, ריפודי עור משולבי אלקנטרה, תאורת צד מתחת למראות, העברת הילוכים מההגה, וילונות בשורה השניה, בקרת אקלים תלת-אזורית, צג נתונים צבעוני (בלוח המחוונים) וחיישני חניה מלפנים. את חישוקי ה-"18 ופנסי הלד המלאים כבר הזכרנו. בסך הכל גם בסעיף האבזור אפשר להבין לאן הולכים 20,000 השקלים הנוספים הנדרשים בעבור הסטייל, בעיקר אם זוכרים את תוספת אבזור הבטיחות (ראו סעיף נפרד).
המרווח מלפנים טוב בכל המדדים, כמצופה. הכניסה לשורה השניה מאוד נוחה הודות לדלת ארוכה וגדולה והיא מציעה מרחב מעולה, כמצופה מסקודה. היושבים מאחור נהנים גם מכניסת USB, שקע 12V ושקע 230V. נאה. ניתן להזיח את המושבים לפנים-אחור, וגם לכוון את זווית המשענת. המרווח לברכיים מעולה (הודות לבסיס גלגלים ארוך – משל המתחרים ובכלל – של 279.1 ס"מ), וגם לראש יש שפע מקום. המושב נוח, אם כי המושב האמצעי פחות נעים ונוקשה יותר, והראות החוצה מצוינת. הכניסה לשורה השלישית לא ממש נוחה למבוגרים, והמושב עצמו זקוף מדי – ובעיקר נמוך מאוד. לכן למרות שמרווח הברכיים והראש סביר, לא נוח לשבת בשורה השלישית, גם לבני עשרה גמישים.
תא המטען קטן אך סביר – אפשר להכניס בקלות צידנית ו/או שישית מים למשל – כשכל המושבים בשימוש, וענק כאשר מקפלים את השורה השלישית. קיפול המושבים נוח, ונחמד שאפשר לקפל מתא המטען, במשיכת ידית, גם את השורה השניה. בקיצור, תא נוסעים שימושי, נעים ומרווח לשימוש משפחתי.
מתלי הקודיאק מעט נוקשים, ונוחות הנסיעה נעה בין ממוצעת לטובה כל זמן שהכביש לא משובש מדי. בעיר הקודיאק מתקשה על שיבושים רוחביים, במיוחד המתלה האחורי, ופה ושם עוברים אל הנוסעים קצת יותר חבטות מהרצוי. אבל נדיר שזה ברמה מציקה. מחוץ לעיר יש ריסון טוב של המרכב, אך הטיפול בשיבושים קטנים לא טוב מספיק. ממהירות של 110 קמ"ש וצפונה נשמעים בתא רעשי רוח וגם בידוד רעשי הכביש לא מושלם. המנוע שקט בשיוט – גם בזכות העובדה שב-100 קמ"ש הוא מסתובב ב-2000 סל"ד. נציין שגרסת האמבישן רושמת יתרון נוחות קטנטן על גרסת הסטייל, וגם זה לא תמיד, ובכל מקרה – לא מדובר בפער משמעותי.
בטיול שבילים נינוח הקודיאק בסדר – הנוחות לא תמיד טובה, אבל הוא משדר תחושה חסונה ומוצקה. בקרת המשיכה יעילה כל זמן ששומרים על זרימה. אבל בזינוק בעליה המומנט, שמגיע חזק ומוקדם, מקשה על יציאה חלקה מהמקום.
בפיתולים הקודיאק מפגין אחיזה טובה ומציע תחושה בטוחה וצפויה. ההגה מעט קל במצב הרגיל, אבל אפשר להקשיח אותו (אם על ידי בחירה במצב 'ספורט' ואם דרך התפריט האישי). מי שיגזים עם המהירות יקבל תת היגוי וחוסר רצון מורגש – בטוח כן, כלי נהיגה לא.
הקודיאק זכאי לציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי (2017), והציון תקף גם בארץ. הוא מוצע בארץ כסנדרט עם המערכות איתן נבחן* – שבע כריות אוויר, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת התנגשות ובלימה אוטונומית ותיקון והתרעת סטיה מנתיב, וזה בהחלט נאה. עם זאת, חבל שאבזור בטיחות נוסף קשור גם לאבזור נוחות ולא עומד כאופציה בפני עצמו (או כסטנדרט). רמת האבזור הגבוהה יותר, סטייל מוסיפה ניטור שטחים מתים ותנועה חוצה מאחור, מצלמה אחורית ועוד 2 כריות אוויר (9 בסה"כ).
*במשלוח הראשון חלק ממערכות הבטיחות חסרות. ברמת הגימור סטייל חסרה בקרת השיוט האדפטיבית, ברמת הגימור אמבישן חסרה מערכת בקרת השיוט האדפטיבית ומערכת תיקון והתרעה על סטיה מנתיב.
רכב המבחן היה בגרסת ה-1.4 ל' טורבו, עם הנעה קדמית. המנוע מספק 150 כ"ס ו-25.4 קג"מ ומשודך לתיבת הילוכים דו-מצמדית עם 6 היל'. הקודיאק מציע ביצועים מספקים עד טובים במרבית הזמן. הוא לא נותן תחושה קלילה, אבל צובר מהירות בלי בעיה. מי שחושש מהנפח הקטן (יש עדיין כאלו?) יכול להרגע – גם בעליות ארוכות אפשר להאיץ למהירות גבוהה, וגם תחת עומס צליל המנוע אינו מציק, בזכות בידוד טוב. מדי פעם, ומדובר לעיתים רחוקות, התגובות במצב 'D' בתיבה (להבדיל מ'S') מעט איטיות, ולא תמיד היא ששה להוריד הילוך, מה שנותן תחושה קצת עצלה. כאמור, מצב S פותר את העניין. בעיר התיבה מתפקדת טוב רוב הזמן, אבל לפעמים עדיין "מתבלבלת" – חלק מהאופי של תיבות דו-מצמדיות.
צריכת הדלק בשיוט נינוח עמדה על 14 ק"מ/ל', ובימי המבחן, שהיו לא פעם מאומצים, נרשם ממוצע טוב של 9.8 ק"מ/ל'.
סקודה קודיאק מציע חבילה שלמה ומגובשת, שצריכה לעניין את כל מי שמחפש רכב פנאי בעל שבעה מושבים. יחידת ההנעה טובה; המרחב מצויין בשתי השורות הראשונות וסביר בשורה השלישית; רמת האבזור טובה כבר בגרסת הכניסה, וטובה מאוד בגרסת הסטייל (השניה מתוך שלוש), וגם המחיר סביר. הוא אומנם יקר מלהיט המכירות של הקטגוריה, המיצובישי אאוטלנדר, אך גם מציע לא מעט יתרונות לעומתו.
בסוף היום, אם אתם רוצים רכב פנאי עם שבעה מושבים, אין ספק שהקודיאק הוא אחת ההצעות הטובות בתחום, ושווה בדיקה מעמיקה. ולגבי רמת האבזור – אנחנו חושבים שתוספת האבזור, והתחושה העשירה יותר בתא הנוסעים, ברמת הסטייל בהחלט שווים את תוספת המחיר.
