גם הפרטים הקטנים. כך למשל ידיות הדלתות השקועות בתוך הדלת, שיוצאות החוצה בנגיעה על כפתור קטן, הן דוגמא לכך שמי שעיצב את רכב הפנאי הזה הלך צעד אחד רחוק יותר מכל השאר. כמובן שהעובדה שמדובר בגרסה הסופר־מאובזרת, עם חישוקי "21, מוסיפה גם היא. אגב, יש אופציה ל־"22 אם אלה לא מספקים אתכם.
רכב חדש לגמרי
הוולאר הוא דגם חדש לגמרי, לכשעצמו אירוע נדיר במשפחת לנד רובר, והוא מתמקם בין האווק הקומפקטי לריינג' ספורט הגדול. הדגם החדש מוצע במגוון מחירים וגרסאות (ראו בוקסה), ואנחנו עם גרסת ה־2.0 ליטר דיזל ברמת האבזור הגבוהה ביותר; מחירה 731,000 שקלים, לפני תוספת של מתלי אוויר שהיו ברכב המבחן ומוסיפים למחיר 15,000 שקלים.
אחרי שהתרשמנו מהעיצוב החיצוני, התקבלנו על ידי שפע של עור בצבע כחול בתא הנוסעים הנאה. העור מפוזר כאן ביד נדיבה, וזה משדר מסר יוקרתי כצפוי וכנדרש. אותו מסר מועצם גם על ידי שפע המסכים — אחד מהם ("12.3) משמש כלוח מחוונים; אחר ("10) נמצא בראש הקונסולה ודרכו מתפעלים את מערך המולטימדיה, הטלפון והניווט; בשלישי (בגודל זהה) מתפעלים את מצבי הנהיגה, המיזוג ועוד.
התפעול עצמו קצת מבלבל לפעמים, אבל לאחר זמן לומדים מה לחפש איפה. עם זאת, מחשב הדרך, למשל, ממש לא נוח לתפעול, אפילו אחרי יומיים של נהיגה. עולה תחושה שבלנד רובר עבדו קשה כדי שהעסק ייראה מגניב, ופחות קשה על ממשק ידידותי למשתמש. חלק מהכפתורים משנים את תפקידם לפי המצבים השונים, גם בקונסולה וגם בהגה, וגם זה מבלבל לא פעם. מול אלה, נציין לטובה את התצוגה העילית היעילה.
איכות החומרים לא אחידה, ונעה במקומות רבים מדי בין "בסדר" ל"טובה". כך למשל, המצחייה מעל לוח המחוונים נראית טוב, אבל עשויה מפלסטיק זול ופשוט למגע. מה שהפריע לנו יותר היו קרקושים שנשמעו במהלך הנסיעה, בהחלט לא משהו שציפינו לפגוש ברכב שכזה. המרחב מלפנים טוב בכל הממדים. שדה הראייה לא מבריק בגלל חלונות ושמשה לא גדולים מספיק, תשלום שימושי מבפנים על עיצוב מרהיב בחוץ.
מעבר למושב האחורי מפגיש אותנו עם מרחב שמזכיר מדי רכב פנאי קומפקטי. זה אומר שאין בעיה להסיע שני מבוגרים מאחור, אבל התחושה שם אינה כמו שציפינו לקבל מרכב עם בסיס גלגלים כזה (287.5 ס"מ). המושב האמצעי לא נוח לישיבה, ומנהרת ההינע המגודלת ויציאות המיזוג גוזלות מקום. עם זאת, גם מאחור התחושה מכובדת, כנדרש מרכב פרמיום שכזה ונציין גם כוונון חשמלי למסעד הגב במושבים. תא המטען אינו מצטיין; סף ההטענה גבוה והוא רדוד מדי. תא המטען מאחסן צמיג מלא עם חישוק "21, וזה חריג לטובה.
בכבישים
כאמור, קיבלנו את הוולאר עם מנוע דיזל 2.0 ליטר, ובגרסה זו הוא מייצר 240 כ"ס ו־51 קג"מ הזמינים כבר ב־1500 סל"ד. לתיבה שמונה הילוכים וההנעה היא כפולה. היציאה מהמקום, אחרי השהיה קלה, יוצרת תחושה כוחנית, אבל במהירות גבוהה נזכרים שמדובר ב־1841 ק"ג מצד אחד ו־240 כ"ס מצד שני, וצבירת המהירות פחות מרשימה.
המנוע נשמע לא פעם בתא הנוסעים. לפעמים התיבה ממקמת אותו בהילוך גבוה שמעט מקשה עליו, והוא מוחה על כך בגרגור לא מרוצה. גם מערכת הדימום־התנעה לא פועלת בצורה שקטה, וההנעה המחודשת מורגשת יתר על המידה. הכוח נמצא בסל"ד נמוך ולא חובה להגיע לסל"ד גבוה, שם המנוע נשמע מעט עסוק. התיבה עובדת לאט לפעמים, אבל פעולתה חלקה. הפתעה חיובית נרשמה בצריכת הדלק, כאשר בשיוט נינוח קיבלנו 18.5 ק"מ/ל' ובימי המבחן שכללו לא מעט נהיגה מהירה, נקבע ממוצע נאה מאוד של 12 ק"מ/ל'.
רכב ההדגמה צויד כאמור במתלי אוויר אופציונאליים. מתלי האוויר של לנד רובר הרשימו אותנו מאוד לטובה בדגמים אחרים של המותג, אבל לא כך הפעם. נוחות הנסיעה בוולאר סבירה ולא יותר, ולפעמים המתלים יוצרים תחושה עסוקה. נכון שיש כאן חישוקים ענקיים עם צמיגים בחתך נמוך — ועדיין ציפינו ליותר. בנסיעה בעיר היכולת נעה בין טובה על סוג שיבושים אחד, ולא מספקת על שיבושים אחרים, ואלה מועברים פנימה. מחוץ לעיר הנוחות טובה יותר, אבל הנסיעה אינה נינוחה ונוצרת תחושה של חספוס במהלכה. זאת נוצרת כאשר שיבושים קטנים מורגשים ברקע, ומעבר על גלי כביש אינו משוכך היטב בגלל התנהלות רכה מדי, גם אם זו אינה מציקה. בנוסף, כאשר הרכב עובר על שיבוש רוחבי, הוא עשוי לשדר פנימה חבטה קלה. ובעיקר: תחושת הריחוף שמתלי אוויר טובים יוצרים אינה כאן, ותחושה שכזו פגשנו כבר בדגמי לנד רובר/ריינג' רובר.
הצד הדינמי הפתיע לטובה. אחד ממצבי המתלים הוא 'דינמי לכביש', וזה מקשיח את ההגה והמתלים באופן מורגש. זוויות הגלגול נעשות מתונות יותר, המשקל מרוסן טוב יותר והיכולת הפתיעה לטובה גם אם עדיין מורגש שמדובר בכלי גדול והמשקל שלו לא "נעלם". הבלמים פחות הרשימו כאשר איבדו מיכולתם תחת עומס ממושך, אבל לא ברמה מדאיגה. ההגה לא הרשים עם תחושה של "אלסטיות", אבל אותו מצב 'דינמי לכביש' העניק לו תוספת משקל טובה. כך או כך, הקצב שהוולאר מאפשר בהחלט מפתיע לטובה.
במשעולים
ריינג' רובר = שטח — אבל אנשי היבואן היו לחוצים בנושא. אישור ניתן רק לנסיעה בשבילים, והוצמדה לו הדרישה "אבל בלי הצלבות, כן?". אז בדקנו פחות ממה שחשבנו שנבדוק, אבל ברור שהיכולת שם. בין מצבי הניהוג לשטח, יש אחד למשטחים חלקים, אחר לבוץ ועוד אחד לחול. בנוסף, אפשר להגביה את הרכב גם במצב הרגיל שלו. בשבילים, איכות הנסיעה לא הרשימה גם במצב 'נוחות', כאשר לא פעם התחושה הייתה שהרכב עסוק מדי, ובכל מקרה נשמעו רעשים רבים מכיוון הגחון. עם ההגבהה, העסק הופך להיות כבר פשוט לא נעים, גם אם היכולת עצמה גבוהה ממה שמרבית הלקוחות ינסו (אם בכלל).
מסנוור
לנד רובר ריינג' רובר ולאר מציע יתרונות נוצצים כאשר פוגשים בו באולם התצוגה. הוא מרהיב למראה, תא הנוסעים משדר את הרושם האריסטוקרטי הצפוי מנציג הממלכה המאוחדת בשטח, שפע המסכים בגרסה הבכירה מרשים ורמת האבזור הגבוהה מכובדת. אבל כאשר יוצאים לדרך, מגלים את התפעול הלא־נוח־תמיד למערכות השונות, יחידת הנעה פחות מעודנת מהצפוי (אם כי מאוד חסכונית) — אבל יותר מכל הפריעה לנו נוחות הנסיעה שהייתה פחות טובה ממה שמצופה מרכב ברמת מחיר כזו, בטח ובטח עם מתלי אוויר.
אם אתם רוצים ייחודיות ויופי אחר, הוולאר חסר מתחרים; בכל הקשור לביצוע, הוא פחות שלם ממתחריו הישירים.
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח יוקרה
