כניסה אל תא הנוסעים העירה במוחי כמה תאי זיכרון: התא נעים למראה במבט ראשון (למרות הגוון השחור), אך מעט מאכזב במגע קצת יותר מעמיק. תנוחת נהיגה טובה ונוחות ישיבה ראויה, אך מושב מעט חסר תמיכה (בעיקר לגב תחתון). שפע אבזור נוחות והידור – כניסה והתנעה ללא מפתח, מושבי עור מחוממים, מושב נהג חשמלי ועוד – ואבזור חסר בתחום הבטיחות (יש מובילאיי).
שגרת יומי כוללת נסיעה של כ-60 ק"מ ביום מביתי אל המערכת, בכיוון אחד. דהיינו כ-120 ק"מ של כבישים ישראליים עמוסים בנהגים לא מנומסים. לא משימה קשה למכונית עצמה, משימה הרבה פחות נעימה לאדם שנוהג אותה. את המשימה הנ"ל עשתה הקרוז בצורה ראויה. המנוע – הצד החזק שלה במלוא מובן המילה – עושה עבודה בהחלט טובה, עם זמינות כח וחלקות בפעולה, תאוצות חזקות, גם אם לעיתים תיבת ההילוכים מעט איטית בתגובתה.
בהתראה קצרה החלטנו לנצל את הקרוז הכחולה ליום טיול משפחתי ביום סערה אפרורי ובתוואי הררי. זה היה גם היום בו הקרוז נאלצה להתמודד עם דרישות של משפחה מורחבת על ציודה; אבא, אמא ושלושה ילדים. אחת השאלות השכיחות שבאוטו אנחנו נשאלים היא אודות הושבה של שלושה ילדים במושב האחורי; זה של הקרוז מעט נמוך ובעל זווית שקועה למדי; פחות נוח להושבת ילדים וחגירתם מצד ההורים, ועוד פחות נוח לילדים שלא זוכים לשדה ראייה מספק החוצה. עיקר הבעיה הוא ברוחב המושב – שכמובן תלוי במספר משתנים, בעיקר גודל התקני הבטיחות – אך כמו שהפנמנו מזמן, הושבת שלושה ילדים במכונית משפחתית הוא עניין גבולי למדי.
ועדיין, הנסיעה הארוכה צפונה וחזרה עברה לכולנו בנעימים, כשעיקר הביקורת מופנה לנושא בידוד הרעשים - שרחוק מלהרשים. במהירות בין עירונית זה כולל רעשי רוח נוכחים, כשבתוך העיר רחשי כביש ופעולת מתלים צפים ועולים. נוחות הנסיעה עצמה בסה"כ בסדר, גם עם אוטו עמוס למדי, אך לא תמיד אחידה. בתוך העיר, בעיקר על פסי האטה גבוהים או שקעים עמוקים, הקרוז מתקשה להתמודד ומעבירה טלטול אל הנוסעים.
מה עוד? ביום גשום וסוער אין ספק שיש יתרון לריפודי העור, בוודאי עם ילדים קטנים, עת רטיבות או לכלוך הופכים להרבה פחות מטרידים. אה, ואם תשאלו את זוגתי היקרה – היא תאמר לכם שבאוטו הבא שלה היא דורשת חימום למושבים... מצד שני, מספר ימים קודם, שהיו חמימים במיטב המסורת הים תיכונית, לא אחת קיללתי את העובדה שהחום לא עושה לגב שלי נעים. אגב, עניין הראות במראות הצד לא מפסיק לעצבן – גם כשמתרגלים! צריכת הדלק ממשיכה להיות טובה, עם נתון של כ-12.8 ק"מ לליטר בממוצע שהותה אצלי. יפה.
שברולט קרוז שלנו, שכבר גמעה למעלה מ-30,000 ק"מ, עשתה בסיכומו של יום (ושבוע) עבודה די טובה מבחינתי כמכונית ניוד עיקרית לי ולמשפחתי. נכון שלעיתים היא הרגישה מעט "מזדקנת", עת החלו להופיע מעט רעשים וקרקושים בתא הנוסעים, כמו גם הרגשה שחלק מהמכלולים (המכניים) מעט מתעייפים, אך בהקשר זה צריך לזכור כי בטרם הגיעה אלינו היא בילתה את חייה כמכונית הדגמה של היבואנית.
אם נחזור לעניין (המעניין) שציינתי בפתיחה, אז הזמן בהחלט עשה את שלו, ולאחר תקופה קצרה יחסית עם הקרוז הכחולה, התחלתי להתרגל אליה ואל מנעד היבטיה לטוב – ולרע.
_________________________________
נסועה בקבלה 19,449 ק"מ > נסועה החודש 4,195 ק"מ > נסועה כללית 34,747 ק"מ > עלויות החודש 0 שקלים
