מכונית הנוסעים הראשונה של החברה עם הנעה קדמית, הגיחה לעולם ב־1997 עם תכנון ומבנה שהיו לא פחות ממהפכניים. ריכוז כל המכלולים מתחת למרכב, אפשר להשאיר ברכב שממדיו קטנים בחוץ מרחב פנים ענק בפנים.
אלא שהדגם הראשון כשל במבחן המוס המפורסם — וטוב שכך; הטיפול ביציבות שאכזבה, כלל גם את ציודה של ה־A ב־ESP תקני, מה שגרם לכל השאר ללכת בעקבות מרצדס. ולמרות שבעיות הבטיחות נפתרו, גם הדור השני (2004), שנסע באותה דרך, לא הצליח.
במרצדס החליטו לשנות כיוון, והמשפחתית שלהם, שדור שלישי שלה הושק ב־2012, הייתה ככל הדגמים הרגילים. העיצוב אגרסיבי, רחוק מהשמנמנות המקורית, וגם ההתנהלות הייתה למחודדת יותר. אותו דגם היה מאלה שעשו את מרצדס למותג צעיר, ולמרות מגרעות כמו נוחות נסיעה ואיכות חומרים, היא בכל זאת הצליחה יפה; מכוניות, כמו בני אדם לפעמים, נמדדות בהיקף המכירות. וזה בהחלט הגיוני, היא בכל זאת באה ממשפחה טובה.
קצת לפני שהכל מתחיל
את ההשקה של הדור הרביעי ערכה מרצדס על חופיה היפים של קרואטיה. הגענו מעט מוקדם מעמיתינו הקנדים שנתקעו בסופה, והיה לנו זמן לצאת לסיבוב היכרות קצר עם הגרסה המעניינת בהיצע, אחת שכנראה תימכר היטב במסגרת אופנת "תגדיל עוד קצת את המימון וקבל את המאובזרת" — A250 ברמת גימור 'אדישן דיזיינו' (Edition Designo).
המכוניות צבועות באפור בגימור מט, צבע שמשדר עוצמה. ולמרות שגם השבכה והסמל נראים יותר אגרסיביים מאשר בדגם הקודם, הדגם החדש מצליח להפגין גם אלגנטיות. הסוד טמון במשטחים הנקיים שהם חלק משפת העיצוב החדשה של מרצדס. החלק האחורי כולל יחידות תאורה חדשות בצורת טיפה, היוצרות תחושה שהמכונית רחבה יותר ממה שהיא באמת, ולטעמי עיצובו קצת פחות מוצלח מזה של שאר הרכב. וכמו בדור הקודם, פס דק בצהוב הרץ לאורך הרכב ובתוך החישוק, מאפיין מבחוץ את רמת הגימור הזו.
הקונצרט האמיתי מתחיל כשנכנסים פנימה. קשה להרשים בוחני רכב וליצור אצלם חווית וואוו, כפי שהיצרן רוצה ליצור אצל הלקוח, אבל סביבת הנהג ב־A קלאס החדשה יצרה אצלי בדיוק את האפקט הזה.
אחד האלמנטים היפים שהיו בסביבת הנהג, שלישיית פתחי האוורור במרכזו, נשמר, ומעבר לשדרוג עיצובם, נוספה להם תאורה פנימית מרשימה. חומרי הדיפון — עור, עץ ואלומיניום בשילובים שונים — מרשימים באיכותם, והמשטחים מהם הם עשויים מופרדים בשני פסי תאורה ארוכים. הנהג מצידו יכול לבחור לא פחות מ־69 שילובי צבעים שונים.
בתוך שלל החומרים הזה מוטבע המופע המרכזי — מסך כפול שנראה כמו אייפד מוארך, ומורכב למעשה מצגי "7 ו־"10.25 מחוברים. כל המידע מוצג בכל דרך שהנהג ירצה אותו, ובקרי השליטה על המערכת הזו רבים. משטח מגע בין המושבים שולט במערכות, וניתן לתפעל את המסך המרכזי גם במגע.
המושב הספורטיבי אוחז היטב בגוף, אבל המבנה שלו גורם לכך שהוא צפוף מדי באזור הירכיים, וגם מרווחי הראש והכתפיים אינם מושלמים, עבורי, לפחות, ואני נמוך רק במעט מ־180 ס"מ. בעיה זו אינה קיימת ברמות האבזור המהודרות פחות, עם מושבים רגילים. בכל אופן, לפחות אפשר לקבל מהם עיסוי קל תוך כדי נסיעה, ותכונה זו מוצעת בכל רמות האבזור.
מאחור, המושבים נוחים, מרווחי הרגליים טובים, אך מרווח הראש טוב מעט פחות. הנוסעים שם ישמחו בפתחי האוורור ובמשענת היד הנאה.
סיבוב בהרים
אחרי ההלם הראשוני אני מחפש את בורר ההילוכים בכדי לצאת לדרך. בן זוגי לנסיעה מגלה לי אותו — מנוף פשוט למראה בצד ההגה; בכל זאת חסכו במשהו, אבל זהו יוצא מהכלל המעיד על הכלל. בהמשך הדרך נמצא עוד דיפוני פלסטיק פשוטים יותר, אבל מהנדסי מרצדס החביאו אותם היטב.
ברחובותיה של העיירה הציורית טרוגיר, לחופי הים האדריאטי, הכביש משובש באופן חריג — והשיפור האדיר בנוחות הנסיעה ביחס לדגם הפורש מורגש מיד; מערכת המתלים החדשה בגרסה זאת מתפקדת פשוט נהדר. כריסטוף מאייר, מהאנשים האחראים לתכנון הדגם, התגאה ביכולתה של מערכת המתלים האחורית לא רק לספוג טוב יותר שיבושים, אלא גם לשמור על השקט כשהיא עובדת. מערכת זאת — בגרסה זו ובגרסאות ההנעה הכפולה — היא רב־חיבורית (קורת פיתול בגרסאות החלשות יותר), ומרצדס טוענת לשילוב אופטימלי של נוחות, יציבות ויכולת דינמית. הסרן האחורי מופרד מהמרכב על־ידי תת־שלדה ותותבי גומי, כדי לצמצם חדירת וויברציות מהמתלים לתוך הרכב.
בפועל זה עובד נהדר, ואני מופתע מיכולתה של ה־A250 להישאר שקטה גם בנהיגה אגרסיבית ומאומצת, כאשר רק על שיבושים גליים גדולים היא מאבדת טיפה את הריסון.
המנוע — 2.0 ליטר טורבו־בנזין, המייצר 224 כ"ס ו־35.7 קג"מ — חדש והוא עובד נהדר. במבחן האצה מעמידה ל־100 קמ"ש, מדדנו קצת יותר מ־6 שניות, וזה ממש טוב. השקט והנוחות גרמו לנו לשכוח שניתן להגיע מהר מאוד למהירות גבוהה מאוד, ובקלות, והכוח הזמין בהחלט מקל על כך.
למנוע משודכת תיבה דו־מצמדית עם שבעה הילוכים — והיא עובדת מעולה. בכביש המפותל היורד בתלילות לעיר הנמל היפה אימצנו אותה קצת יותר, והיא נענתה לאתגר. רק ריח חריף שעלה מהבלמים שעבדו קשה בירידה גרם לנו לעצור להתרעננות ולסיכום החלק הדינמי הקצר. היא לא מאוד מחוברת, אבל מאפשרת לנהג להיות מהיר מאוד בלי יותר מדי מאמץ.
פריקית של טכנולוגיה
המטוס החסר של הקנדים נחת, ועברנו לדילוג ממונע בין מצגות שונות שהוצגו באתרים יפים באזור החוף האדריאטי, והתמקדו בשיפורים הטכנולוגיים הרבים שעבר הדגם החדש של A קלאס.
אחד החידושים המסקרנים בדגם נמצא במערכת ההפעלה הקולית, ואנחנו מנצלים את הדרך הרגועה כדי לבחון אותה. ניסינו הרבה — ומהכל, ומומלץ לראות את הסרטון המשעשע שצילמנו בנסיעה; דיברנו במבטא ישראלי כבד (התבלבלה) ברוסית (הצליחה להבין בסוף), ואימצנו מבטא אמריקאי בכדי לבדוק שימושים שונים ומשונים — החל מהפעלת המזגן כשאתה אומר שחם לך, דרך פתיחה חלקית של הגג ושינוי צבעי התאורה. עם זאת, המערכת מסרבת לבצע כל פקודה המתייחסת לדברים הקשורים לנהיגה מטעמי בטיחות. גם לשאלה מה היא חושבת על דגמי אודי יש לה תשובה טובה — אבל את זה אשמור כדי שתגלו בנסיעת המבחן שלכם. המערכת עובדת כל כך טוב, עד שבסוף היום כבר הפעלנו אותה באופן טבעי ולא כדי לנסות אותה. מרשים מאוד.
המצגת הראשונה התמקדה בשיפורים שעבר הדגם החדש. שימוש נרחב באלומיניום ותכנון חדש אפשרו להגדיל את הרכב מבלי לעשותו כבד יותר. בסיס הגלגלים גדל ב־3 ס"מ ל־273 ס"מ, והאורך ב־13 ס"מ, ל־442 ס"מ; הרוחב והגובה כמעט ללא שינוי — 180 ו־144 ס"מ בהתאמה. שינויים אלה הביאו לשיפור במרחב הפנים, בייחוד מאחור, עם מרווח משופר לרגליים ולכתפיים, לאירוח נדיב של שני מבוגרים, ולתוספת נפח בתא המטען (כעת 370 ליטר, 29 יותר). שדה הראייה עדיף, תודות לקורות קדמיות צרות יותר.
בתחום הבטיחות נרשמה "קפיצה קדימה" — מערכות אוטונומיות אותן הכרנו בדגמים גדולים "ירדו אל העם". הרשימה עשירה והאבזור מרשים כבר בגרסה הבסיסית. ל־A החדשה לא רק בקרת שיוט ומערכת שמירה על הנתיב, אלא גם מערכת אוטונומית למעבר נתיב ולעקיפה הנעשה באמצעות הפעלת האיתות בלבד. זה עובד מצוין, לדעתי לא שימושי במיוחד — ומהווה תצוגת יכולת מרשימה. ל־A יש יכולת נסיעה אוטונומית־חלקית, הכוללת בקרת שיוט אדפטיבית המזהה גם עיקולים, צמתים וכיכרות ויכולה להאט בהתאם, ולהאיץ כאשר הכביש מתיישר. זה עובד נהדר, בייחוד כאשר המערכת מזהה בסיוע מערכת הניווט, שאתה אמור לרדת מהכביש המהיר ופשוט מאטה את הרכב בהתאם לפנייה.
בנהיגת הלילה הפתיעה אותי המכונית כאשר לאחר יציאה מנתיב ללא איתות, היא בלמה בחוזקה לפני שהחזירה אותי לנתיב. "זה נובע מפילוסופיית הבטיחות שלנו", אמר לי אחד המהנדסים, "צריך 'להעיר' את הנהג, לא רק לתקן אותו". בנוסף וכמו ב־S קלאס, המשפחתית החדשה של מרצדס יודעת לעצור באופן עצמאי כשאין תגובה מהנהג ולהזעיק עזרה. מערכת הניווט כוללת מצלמת דרך המציגה על המסך הגדול תמונה של הדרך עם גרפיקה של מציאות רבודה, וזו מקרינה את הפנייה אליה נכנסת המכונית. בשנים הקרובות נהיה עדים להרבה נקודות ציון בהתקדמות לקראת הרכב האוטונומי — וה־A החדשה היא אחת מהן.
אפליקציית Mercedes Me כוללת אפשרות לשיתוף האוטו עם בני משפחה וחברים; זו מאפשרת להשאיר את המפתחות באוטו הנעול ופתיחתו דרך האפליקציה על־ידי מישהו אחר שקיבל הרשאה. האפליקציה הזו מאפשרת למשתמש גם למצוא את המכונית בחניון צפוף ומודיעה לו אם מישהו פגע בה בזמן חנייה. טכנולוגיית NFC, שקיימת ברוב הטלפונים החכמים, מאפשרת לפתוח את הרכב בקרבה אליו וללא שימוש במפתח.
סיבוב אחרון ופרידה
הפעם יצאנו לדרך עם גרסת הכניסה לדגם, A200 המצוידת במנוע טורבו־בנזין 1.4 ליטר, חדש אף הוא, המייצר 163 כ"ס. המנוע, המכבה שני צילינדרים בשיוט לטובת צריכת דלק משופרת, מספק בהחלט, והנתונים, כמו האצה מ־0 ל־100 קמ"ש ב־8 שניות ומהירות מרבית של 225 קמ"ש, מפגינים זאת. צריכת הדלק שמדדנו עמדה על כ־12.5 ק"מ לליטר, הרבה פחות טוב מהצהרות היצרן.
בגרסה זאת מושבים עם ריפוד מעור והם נוחים ומרווחים יותר מאשר הספורטיביים שהיו ב־A250. סביבת הנהג אינה שונה מזו שבגרסאות היקרות, והשינויים החיצוניים קטנים, כמו בחצאיות, בכנפיים קטנות לצד הדלת, כאשר החשוב ביותר הוא חישוקי "18 במקום "19. נראה שמרצדס לא חסכה בדבר.
אבל אז יצאנו לדרך, ושיבושי הכביש הקרואטי הורגשו היטב בתא הנוסעים; המתלים מאחור בגרסה הבכירה פשוט עובדים הרבה יותר טוב. גם רעשי מנוע מורגשים היטב בתא בגלל רמת בידוד מופחתת בגרסה זו. בסוף היום, ולאחר נסיעה בכבישים השונים, רשמתי שהנוחות בינונית — ולא יוצאת מהכלל, כמו בגרסה הבכירה.
ברוכה הבאה למשפחה
בדור הרביעי שלה, מרצדס A קלאס היא כבר בוגרת, ויכולה להצליח לא רק בזכות המשפחה והופעתה הסקסית בשנים האחרונות, אלא גם בזכות יכולות ייחודיות שיש לה.
הדגם החדש לא רק טוב משמעותית מקודמו, אלא ובעיקר כולל טכנולוגיות חדשות שמשנות את כללי המשחק בקטגוריה המשפחתית. המחיר כנראה יהיה נגיש פחות, אך יש לקוות כי יהיה עדיין סביר — אחרי הכל, למרות שזו מרצדס סופר־מרשימה, A קלאס היא עדיין משפחתית.
קומפקטיות
קומפקטיות
קומפקטיות
האצ'בק
