הנוסע לצדי, ממדינה שהיא לא ישראל, חייך פחות. הוא זה שיחלוק עמי מכונית בימי ההשקה, והוא מספר לי על אשתו וילדיו ואני מבין את הרמז — פחות לדחוק, יותר לזרום. הוא מרגיש נינוח יותר כאשר אני ממצה רק 50 אחוזים מיכולתו של הרכב — ואני מתגעגע לקולגות מישראל. בשולי הכביש ולא רק, נמצאים המון רוכבי אופניים. המון. עם הביגוד והכל. במקום לנפוש בחוף הים של פלמה הבירה, הם מעדיפים לפדל ולהזיע. מוזר, לא?
הרבה בקוסמטיקה
הסיבה לביקורי באי הספרדי היא מתיחת הפנים שעברה מיני קופר S. וכן, גם אני חושב שהיא לא באמת הייתה צריכה את זה. ולהלן החידושים: קודם כל ישנו לוגו חדש למותג, לטעמי הוא נראה טוב יותר ולו בזכות העובדה שהוא נראה 'עתיק' יותר ומושך יותר לכיוון הדגם המקורי, זה שראה אור בשנת 1959. ישנם פנסי חזית אדפטיביים מסוג לד עם איתות בדמות טבעת היקפית שמובנית בתוכם, והם נראים מעולה. ישנן יחידות תאורה אחוריות שגם הן מסוג לד, וכאן יש משהו מרענן לא פחות, התאורה היא בעיצוב דגל בריטניה. זאת אומרת שבכל פנס יש חצי מהדגל. זה אולי משהו קטן, אבל ענק, והרשו לי להתרפס ולומר: גאוני.
את המיני המחודשת תוכלו 'לתפור' לפי סגנונכם, דהיינו איזה צבע יהיה לריפוד העור; באיתות הצד ניתן יהיה לרשום את שמכם, שזה נחמד כזה, אבל לא מעבר. הבעיה תהיה עם היד השנייה, זה שיקנה מכם את המכונית — או שילך למשרד הפנים וישנה את שמו לזה המופיע באיתות, או שייגש לסוכנות מיני ויבקש להחליף בהתאם; בסף הכניסה ניתן יהיה גם לרשום משהו — החל מ'אשתי האהובה' ועד 'משה היה כאן'. חביב. יש גם תאורה בתחתית הדלת, כזו הנדלקת בעת פתיחה ומאירה על הרצפה את לוגו המותג, או למעשה כל שם שתבחרו; ישנם חישוקי "17 חדשים וניתן יהיה להזמין את החזית עם אלמנטים מושחרים, כמו מסגרת הפנסים הקדמיים ומסגרת השבכה הקדמית. חוץ מזה, יש שלושה גווני צבע חדשים למרכב — כתום, אפור, כחול — כולם מטאליים.
מעט במכניקה
המיני שלי הייתה כתומה. וסגורה. אני יכול לספר לכם שהוויי־פיי עובד במכונית, שיש גם מערכת ניווט שעבדה לא רע באי, בכלל שמסך המגע הגדול היה נחמד לתפעול (אופציה בתשלום).
אני חייב לציין בפניכם שהחידוש המכני הגדול ביותר מגיע בדמות תיבת ההילוכים האוטומטית. עד כה הייתה למיני תיבה אוטומטית־פלנטרית עם 6 הילוכים; כעת, דגמי הבנזין יקבלו תיבה אוטומטית־רובוטית דו־מצמדית עם 7 הילוכים, ואילו הגרסאות החזקות, דיזל SD ו־JCW יקבלו תיבה אוטומטית־פלנטרית עם 8 הילוכים. הסיבה היא במומנט הגבוה של מנועים אלו (מעל 35 קג"מ), מומנט שהתיבה הרובוטית לא יכולה לו (מוגבלת ל־30.6 קג"מ). אגב, סידור זה זהה לחלוטין בסדרה 1 וב־X1/X2 של ב.מ.וו (השותפים לאותה רצפה).
למיני שלי, בכל אופן, יש תיבה ידנית... 6 הילוכים לתיבה זו, והיא פועלת נהדר למעט מיקומה; הבורר נמצא מעט מדי מאחור וזה פחות נוח לתפעול. אני מתנחם בזה שהמנוע חזק וגמיש — 2.0 ליטר טורבו עם 192 כ"ס (6000 סל"ד) ו־28.5 קג"מ (ששיאו מגיע כבר ב־1250 סל"ד) — כך שלא מעט קטעים דינמיים בוצעו בהילוך שלישי ולא היה צורך לבחוש בהילוכים יתר על המידה. המומנט חזק והוא די והותר למה שצריך במתווה כזה, גם כשהרכב ננהג שלא במגבלות.
שמש חמימה בפדחתי
קם מוקדם בבוקר, מקבל לידי את מפתח שותפתי לשעות הקרובות — מיני קופר S פתוחה. ואוטומטית. יש קסם במכוניות פתוחות, תחושת חופש נהדרת. חוף ים מצד אחד, שמש מלטפת מצד שני. הרוח מפזרת את מה שנותר משיערי, לא רע לי. פלמה דה מיורקה טובה אלי. המיני הכחולה שלי לא מרווחת, ובכלל בואו נשים את החסרונות על השולחן כבר עכשיו: היא גם לא נוחה, יש רק ארבעה מקומות ישיבה ויש לה תא מטען קטן. מאוד. אבל יש לה גם המון שיק, ולמי אכפת מהפרקטיקה.
אני מפשיל את הגג. כלומר, המנוע החשמלי הוא שעושה את זה; מיני זה מזמן פרמיום ובפרמיום אסור לך להתאמץ. אני מבחין שהפשלת הגג גורמת למראה המרכזית להיות לא רלוונטית. ניתן לראות איתה כעת רק מטוסים. שותפי לנסיעה מבחין שקר לו ומבקש לסגור את הגג. עכשיו אני כבר ממש מתגעגע לקולגות מהארץ. אני אוחז בגלגל ההגה, בעיצוב חדש אגב, וחסרים לי פקדי הילוכים מאחוריו. המיני הזו מצוידת בתיבה הדו־מצמדית וזו פועלת נהדר — זריזה עם העברות הילוכים נעימות. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל במקרה הנ"ל, אני מעדיף את האוטומטית. הנה אמרתי את זה. תכף הולך לעמוד מול הקיר, כעונש (עזוב. לפני שלושים שנים דיברו כך על המעבר מהגה נטול תגבור להגה כוח; המערכת).
חשוב יותר וחשוב פחות
בכבישים עירוניים אני מרגיש את נוקשות המתלים. בכבישים בין־עירוניים, עם הקבריו הזו, אני מעריך את בידוד הרעשים של הגרסה הסגורה, והיא אגב לא ממש מרשימה... אבל לא השליתי את עצמי, לא חשבתי שיהיה אחרת בגרסה עם גג מבד. את הגג הזה אגב, ניתן יהיה לרכוש עם הטבעה של דגל בריטניה. לטעמי זה קצת מוגזם, בכל זאת, לא רק שיש דגל בתאורה האחורית אלא עוד אחד בדשבורד (מואר בתאורת לד) מול הנוסע.
המיני שקיבלתי צוידה במערכת שמע איכותית מבית הרמן קרדון, יש אפשרות להגדיל במעט את נפח תא המטען על ידי הרמת חלקו האחורי של גג הבד ויש צג עילי הכולל תצוגת תמרורים, מהירות הנסיעה והכוונה של מערכת הניווט.
בכביש המהיר, בנתיב הנגדי, חולפת מיני פתוחה מדור הקודם. הבעלים נרגש ומנופף לשלום והוא כל כך חייך שנופפתי חזרה. מיד לאחר מכן עצרתי בצד וסגרתי את הגג. לא כי יש לי בעיה לנופף לגברים אחרים במכוניות פתוחות, אלא כי לשותפי שוב היה קר.
בסופה של השקה
ההתרשמות הראשונית מהמיני קופר S גרמה לי להפנים שאנשים לא עובדים בפלמה דה מיורקה. ואלו שכבר כן עובדים אלו מלצרים. כולם בכבישים, על אופניים. מישהו צריך להסביר להם שהם לא הולנדים.
אבל ההתרשמות הזו גם גרמה לי להפנים שהמיני המחודשת לא באמת הפתיעה. השימושיות והמרחב שלה לא הרשימו עם הצגת הדגם וגם לא כעת עם חידושו, וכך גם בסעיף הנוחות. אבל את מיני קופר S לא קונה מי ששימושיות היא בראש מעיניו, אלא מי שיכול כלכלית — בכל זאת, פרמיום — ורוצה מכונית שיקית. וזו חתיכת שיק נוסע.
________________________________
בטיחות וצפי הגעה
למיני יש ארבעה כוכבי ריסוק בלבד, והיא נבחנה בשנת 2014, מאז כידוע הוחמרו המבחנים. מנגד, היא לא נבחנה עם מערכות הבטיחות האקטיביות שיש כאן — בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית, זיהוי תמרורים ועמעום אורות אדפטיבי, כך שלא ניתן לדעת לאיזה ציון היא ראויה היום. עד כה לא הגיעה המיני לארץ עם חבילת הבטיחות הזו, אולי הפעם. מיני קופר S המחודשת תגיע אלינו ברבעון השלישי לשנת 2018.
סופרמיני
סופרמיני
