אחד הקלפים החזקים שלו, ביחוד בתחילת הדרך, היה מחירו; כמו של דגמי פנאי קומפקטיים אחרים, אבל עם ממדים מעט גדולים יותר – ובעיקר: מקום לשבעה. בהמשך, היו אלה העדכונים שעבר, הן על-ידי היצרן והן על-ידי היבואן שהוסיף אבזור, ששמרו עליו מעודכן יחסית, למרות גילו.
אאוטלנדר, שעבר כבר לא מעט עדכונים, זכה גם לקראת סוף 2018 בעוד מתיחת פנים. רשימת החידושים נראית כאילו והועתקה ממתיחת הפנים המשמעותית שנעשתה ב-2015; בתחום הנראה – שבכה, פגושים – ובעיקר בתחומים משמעותיים במכלולי הרכב: הקשחת המרכב, כיול חדש למערכת המתלים והבולמים, ושיפורים במערכות ההיגוי והבלימה, בנוחות הנסיעה ובבידוד הרעשים.
עיצוב ונראות
אאוטלנדר הנוכחי הוצג כאמור ב-2012 בעיצוב שמרני, אך עם מתיחת הפנים הקודמת (2015) עיצובו שופר באופן משמעותי ומוצלח, בייחוד בחזית ובאחוריים. עדכוני העיצוב העכשוויים בולטים פחות, מעודנים יותר; כאמור, מלפנים השבכה והפגוש הקדמי, בצידי הרכב בולטים חישוקי "18 חדשים ומאחור מגן תחתון חדש וספוילר עילי, המוצע ברמת הגימור 'פרמיום' אותה בחנו. התוצאה נעימה לעין, גם אם במבט מהצד אאוטלנדר אינו שיא המודרניות.
פנים הרכב
בסביבת הנהג השינוי אינו גדול, אך שילוב מוצלח של ריפוד ודיפוני עור בגוון בז', עם גווני השחור של חלקי הפלסטיק, יוצר אווירה נעימה מאוד בתא הנהג. חלק מהחומרים משופרים, ואילו חלק ממתגי התפעול נראים מיושנים ומיקומם אינו מבריק. עם זאת, הנדסת האנוש טובה ברובה.
בחלקו האחורי של תא הנוסעים אנחנו מוצאים שינוי פחות מקובל במקצי שיפורים, והוא מבורך: הוספת פתחי אוורור נחוצים לחלק האחורי של הרכב. בסביבת הנהג נוסף גם בלם חנייה בתפעול חשמלי, ורמת הגימור 'פרמיום' צוידה גם בפתיחה/נעילה חשמלית לדלת האחורית.
רמת האבזור ב'פרמיום' מכובדת ביותר, וזו כוללת: גג נפתח, מפתח חכם, פקדי הילוכים מאחורי ההגה, תפעול חשמלי למושב הנהג ועוד. מערך המולטימדיה העשיר, המכונה 'קונקטד' ופותח על ידי היבואן, מתפקד טוב יותר מאשר עד כה.
תנוחת הנהיגה טובה והמושבים שחודשו נוחים מאלה שהיו באאוטלנדר קודם, גם אם עדיין חסרים מעט בתמיכה לגב תחתון. מאחור המרחב טוב והמושבים מתכווננים. בשורה השלישית המושב נמוך, אבל המרחב סביר ביחס לכלים כאלה. תא המטען גדול והוא מציע נפח יעיל.
מנוע וביצועים
בחרטום האאוטלנדר פועם מנוע ה-2.0 ליטר המוכר שמייצר 150 כ"ס ומשודך כמו קודם לתיבה רציפה. האאוטלנדר אינו חזק במיוחד, אבל מציע יכולת מספקת כמו שניתן ללמוד מהנתונים: האצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-11.5 שניות ומהירות מרבית של 195 קמ"ש. בשיוט, מאפשרים המנוע ויחסי ההעברה הארוכים לנוע באופן נעים עם זאת, בהאצות או בעליות נוצר רעש שאינו מזמין, והתחושה שנוצרת מפעול חטיבת הכוח היא של מאמץ; האאוטלנדר, כך עולה, מעדיף תנועה רגועה. צריכת הדלק נעה בין 11 ק"מ/ל' בנסיעה רגועה ל-10 ק"מ/ל' במסלול מגוון.
נוחות נסיעה
ייתכן שאאוטלנדר המחודש מעט נוח מקודמו, ונראה שהוא מעט יותר שקט, אבל רעשי הכביש עדיין בולטים והנוחות הכללית נאותה אך לא מצוינת. הרכב מתקשה על שיבושים גדולים, בייחוד בעיר, אך גם באלה שמחוצה לה. גם בשביל מורגשים השיבושים הגדולים, ומפגש איתם מלווה לעיתים ברעשי מתלה, למרות שהרכב יוצר תחושה שמבנהו חסון. היינו שמחים גם למעט יותר ריסון בתנודות מרכב.
התנהגות הכביש צפויה, אבל הרכב אינו יוצר תחושה שהוא דינמי במיוחד והרכינה בפניות מורגשת. האאוטלנדר מצהיר שהוא פחות נלהב בקטעים מפותלים גם דרך יללות גומי בהאצות, החלקות קלות ולוחמת הגה. ולמרות כל אלה, ההתנהלות שלו בכביש מפותל היא בסדר.
בתחום מערכות הבטיחות המתקדמות, לאאוטלנדר, בכל הגרסאות ורמות הגימור, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, עמעום אוטומטי והתרעה על סטייה מנתיב. ברמת הגימור 'פרמיום', בנוסף, גם ניטור שטחים מתים בצידי הרכב ומאחור.
תמורה
הגרסה המחודשת לאאוטלנדר אינה משנה אותו באופן משמעותי, אבל בהחלט משפרת אותו. מבחינות רבות, הן בתנועה והן בעיצוב החוץ והפנים, התחושה שהוא מעניק מודרנית פחות ממה שמציעים מתחרים צעירים. מנגד, הוא הוא מפצה על כך בחבילה עשירה, הן באבזור נוחות ובהן בתחום הבטיחותי, ואופי הנסיעה שהוא מציע נעים.
יתרונו הגדול של האאוטלנדר היה בתמורה – והוא שומר עליו גם בדגם המחודש. אאוטלנדר 'פרמיום' התייקר במעט, ל-188,000 שקלים, ועדיין מעניק תמורה מצוינת וחבילה מאוד אפקטיבית עבור מי שמחפש רכב פנאי עם שבעה מושבים.
לפרטים נוספים כנסו לחוות הדעת המלאה על מיצובישי אאוטלנדר 2020.
