שיפורים, שינויים, מה שנשאר
למנוע ה-V6 דיזל הוותיק (2993 סמ"ק) שמקורו עוד בימי פורד, הותקנו סעפת יניקה ומזרקי דלק חדשים, כמו גם שני מצנני ביניים (אחד בקודם). התוצאה: תוספת של 48 כ"ס (19%) ו-10.2 קג"מ (17%) ל-306 כ"ס ו-71.4 קג"מ. נתונים אלה ממנוע 3.0 ליטר קרובים, מאוד, לאלה של מנוע הדיזל V8 בנפח 4.4 ליטר המשרת את הריינג' רובר: 340 כ"ס ו-75.4 קג"מ. התאוצה מ-0 ל-100 קוצרה ב-0.6 שניות, ל-7.5 שניות; המהירות המרבית נותרה כשהייתה, 209 קמ"ש.
עם תחילת שיווק הגרסה המעודכנת בישראל, החלה היבואנית להציע את גרסת V6 גם ברמת גימור מוזלת - SE, ב-612,000 שקלים. המפרט התקני כולל אבזור בטיחות שבעבר הוצע בתוספת תשלום (תיקון סטייה מנתיב), אך הדבר בא על חשבון מערכת אחרת (ניטור שטחים מתים) - ובכל מקרה נדרשת התקנה מקומית של מערכת התרעה. ברשימת האבזור מופיעים חישוקי "20, מסך מגע "10 ומערכת שמע של מרידיאן עם 10 רמקולים; ברשימת האבזור נעדרים כניסה ללא מפתח ובקרת שיוט אדפטיבית.
שאר מערכת ההנעה נותרה כשהייתה - תיבת 8 הילוכים, יחס העברה נמוך (2.93:1), הנעה כפולה קבועה (דיפרנציאל מרכזי) ונעילות דיפרנציאל (מרכזית ואחורית). במתלים קפיצי אוויר המתכווננים באמצעות בורר מצבי הניהוג "טריין רספונס"; מפרט כזה נדיר כיום.
יכולת בצד הנדיר
הביצועים טובים מאוד - ולא שהייתה בעיה קודם - והתרשמנו מהשהיית הטורבו המצומצמת, שיפור מורגש ביחס לגרסה הקודמת. היכולת של המנוע החדש להביא את הרכב למהירויות לא רצוניות ולעשות זאת בהתגנבות חרישית מרשימה מאוד. היכולת בעליות, בעקיפות, גם וגם, מעולה, ושאר השותפים מעבירי הכוח (תיבה, הנעה) מאפשרים לכל התוצרת המרובה הזו למצוא ביטוי באופן משובח ביותר. צריכת הדלק בפועל הייתה גבוהה ממה שהשגנו קודם, 6.6 ק"מ/ל', אולם תנאי המבחן היו תובעניים במיוחד.
נוחות הנסיעה גבוהה ביותר, ולמרות שעד 50 קמ"ש הבידוד משיבושים אינו מושלם, מעטים הם כלי הרכב בכלל המציעים איכות שיכוך ורמת עידון כאלה.
בתוואי שטח שנע בין שבילים מהירים ועד למעברים ומכשולים טכניים, היכולת הייתה מרשימה כרגיל; לא הצטרכנו, אבל ללא ספק בנקודות קצה לעוד עשרה קג"מ יכולה להיות תרומה גם בקלות ההתגברות על מעקשי סלע. למעשה, המגבלה הבולטת היא הצמיגים (שלא הגבילו בפועל), ומי שממש רוצה מצע סלעי קבוע, שיחליף.
אם כבר, לכו על זה
מנוע הדיזל החדש מוסיף לדיסקברי לא רק ביצועים עדיפים ומרשימים ביותר, אלא גם מעניק לנוסעיו רמת עידון יוצאת דופן. בהינתן פער של 34,000 שקלים בין גרסה זו לבין גרסת הדיזל 2.0 ליטר (240 כ"ס), העדיפות למנוע החדש חד-משמעית (למרות שמטבע הדברים צריכת הדלק טובה פחות). בקיצור, המנוע החדש עשה את הדיסקברי אפילו טוב יותר.
אכן, לנד רובר דיסקברי הוא רכב יקר מאוד, הגרסה המומלצת הזו עולה ממש הרבה, ורמת הגימור העדיפה עוד יותר, HSE, מביאה את המחיר מ"קצת יותר משש מאות אלף" ל"קצת פחות משבע מאות אלף", ועל כל אלה הגימור לא מושלם והאבזור אינו מזהיר. אך ככל שמדובר בשילוב של איכות נסיעה וביצועים עם כישורי שטח, אין לו מתחרה (בערך; ריינג' רובר עדיף).
*פורסם ב-17.05.19 (נוסף וידאו)
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח יוקרה
