לרוב הוזכרו שם דגמי פורשה, קאיין או מקאן, כאמת מידה לפיתוח הדגמים שלהם בהתנהלות בכביש בכלל, בתחום הדינמי בפרט, ולאחר היומיים האלה ברור מדוע. אין ספק שבפורשה יודעים לעשות משהו טוב יותר מכולם, ואני חושב שלמשהו הזה קוראים "כיול נכון של מכלולי שלדה ומערך המתלים". כי גם בגרסה זו הקאיין מפגין התנהגות מעולה וטובה מרוב הכלים ההיברידיים שפגשתי, למעט פנאמרה (של פורשה, כן?). אולי ההתמודדות הארוכה מול חוקי הפיזיקה במהלך 55 השנים בהן פיתחה פורשה את 911 היא שהעניקה לאנשיה את הידע. אבל בואו נתחיל בהתחלה של קאיין.
ההתחלה הייתה ב-2002 עם הצגת הקאיין, רכב שכולנו אהבנו לשנוא, והיכה את מעריצי המותג בהלם. אבל האם דווקא יצרנית הספורט הבינה משהו שאנחנו סירבנו לקלוט? שרכבי הפנאי עשויים להחליף את דגמי הספורט ככלים אופנתיים? עשור אחרי ש-MTV הרג את כוכב הרדיו, ה-SUV התכונן לעשות זאת ל-GTI ולדגמי הספורט. פורשה, שכבר למדה בשנות התשעים מה זו מלחמת קיום, ביצעה צעד מכריע, והקאיין היה מהלך ראשון בדרך לשינוי החברה. הוא הגדיל מכירות, סלל דרך לדגמים כמו פאנמרה ומקאן, ופורשה הייתה לחברה שמדברת במאות אלפים במקום עשרות אלפים.
נראה נהדר
חיצונית, הקאיין החדש נראה נהדר. אחרי שני דורות בהם נראה בעיקר מגושם מדי, נראה שפורשה מצאה את הנוסחה לעיצוב רכב פנאי ספורטיבי, ומבצעת אותה היטב. הקאיין נראה ספורטיבי מכל כיוון, מאיים ואגרסיבי מלפנים עם כונסי אוויר ענקיים (כמו אלה שבמקאן), ואלגנטי מאחור עם קו תאורה רוחבי נאה. חישוקים נאים וספוילר מעוצב היטב משלימים הופעה מצוינת, והגרסה שבחנו נעדרה סממנים "ירוקים" בולטים.
סגירת וואקום חרישית לדלת מכניסה מיד לאווירה המפנקת שיוצר תא הנוסעים המרשים. אנשי פורשה הצליחו לשלב בו אלגנטיות וספורטיביות, ולהימנע ממרכיבים מצועצעים. האיכות גבוהה, שילוב הגוונים הכהים בטוב טעם, ולמחוונים עיצוב ספורטיבי אופייני. כיאה לימים אלה, חלק ממה שנראה כמו מחוונים עגולים יכול להכיל תצוגות משתנות כולל ניווט. מערך המולטימדיה, עם הצג הגדול במרכז, נראה מצוין: איכותי ואלגנטי.
התפעול מפגין כי בפורשה ניסו לעשותו פשוט, ועם זאת הוא מעט סבוך, בעיקר בגלל שפע הפונקציות עליהן הוא שולט. אלה כוללים בין השאר את מצבי השטח, גובה המרכב ומאפייני הניהוג בכביש. מוזר שב'מצב אישי' אי אפשר לשלב בין משקל כבד להגה למצב רגיל לחטיבת הכוח. כך שניתן להגיע להגה כבד כבד רק בשני מצבי הספורט.
סביב הבורר קונסולה ענקית שופעת לחצני מגע שחוסכים צורך להיכנס לתפריטים, רעיון שאת ביצועו פגשנו בפנאמרה המקורית, כאן בביצוע עדכני יותר. אהבתי את האפשרות לשנות קשיחות מתלים בלחיצה מהירה וגם את תמונת המצלמות ההיקפיות. הבורר נאה וסביבו ידיות אחיזה כדי להזכיר שאנו ברכב פנאי, אך שילוב מצב חניה אינו אינטואיטיבי. רשימת הציוד ארוכה וכוללת גם תפעול חשמלי לפתיחת הדלת האחורית, גג זכוכית פנורמי, מפתח חכם ומערכת שמע של בוז.
תנוחת הנהיגה טובה, והקהל המסורתי יאהב את המושבים שלהם ח"י אפשרויות כיוון (תוספת של 15,500 שקלים לעומת 14 כיוונים). הם נוחים ומאווררים ומאפשרים לשנות תמיכות למותניים ולירכיים, ומנגנון הכיוון מאוד נוח. רשימת האבזור הבטיחותי עשירה ויצוין לטובה כיסוי המצלמות.
המרחב מאחור טוב והישיבה שם, כך דיווחו הנוסעים המאושרים, נוחה. תא המטען מעט רדוד ביחס לגרסאות רגילות בגלל הסוללות; 645 ליטר יותר ממספקים בהשוואה ל-770 ליטרים. לסוללות אנרגיה של 14 קילוואט/שעה.
התנעה
המטרים הראשונים, אחרי סיבוב מתג דמוי מפתח, הם לא מה שמצפים מפורשה; אני מצפה לשמוע צליל של מנוע שרירי ושומע לחישת אוורור ואוושת צמיגים (ככה זה כשלא מפנימים שזה פורשה, אבל היברידי; העורך). השקט הזה אינו מה שמחפשים בפורשה, אבל אם תשלבו ל'ספורט+' העולם ייראה אחרת, וגם יישמע.
מנוע ה-V6 בנפח 3.0 ליטר מייצר 340 כ"ס, והחשמלי מוסיף 136 כ"ס ליצירת תפוקה משולבת של 462 כ"ס. את הדרך לצילומים אני פותח בחשמל: פורשה מבטיחה טווח תנועה הנע בין 23 ל-44 ק"מ, ואני מסיים באמצע, עם 35 ק"מ. קשה להיות בטוח, כי פה ושם מנוע הבנזין מסייע. אני מתרשם מהיכולת להגיע ל-135 קמ"ש חשמליים, ועוצר כדי לרשום שב-100 הק"מ הראשונים הצריכה עמדה על 14.1 ק"מ/ל'. אני אוגר עוד 5 ק"מ חשמליים בירידות מירושלים לקלייה, אבל עד שאגיע ל-300 ק"מ, הצריכה תרד ל-9 ק"מ/ל'. ביום המבחן הארוך והמגוון, ובלי להביא "חשמל מהבית" הממוצע הוא 7.2 ק"מ/ל'.
רעשי הכביש בולטים בתחילת נסיעה רגועה, שם הקאיין פועל לא פעם על חשמל ומנוע הבנזין נכנס ויוצא מפעולה באופן כמעט בלתי מורגש. אבל כשלוחצים על המצערת מייצר ה-V6 צליל נעים. זה לא "הצליל" הפנומנלי הצפוי מפורשה, ובכל זאת. מנוע הבנזין מגיב היטב בייחוד במרכז סולם הסל"ד, הוא יכול לטפס לכיוון הקו האדום באופן נעים, אבל לא תמיד להוט לעשות זאת.
משנים מצב
מתג מצבי הניהוג שעל ההגה נראה תחילה מוזר, אבל כשמתרגלים זה נהדר. השינוי בין מצבי 'היבריד', 'ספורט' ו'ספורט+' מורגש גם בצליל, בנוסף לכוח ולהתנהלות הדינמית. הקטע של לחצן 'ספורט רספונס', שמוסיף 20 קילוואט חשמליים (27 כ"ס) ל-20 שניות, נשמע כמו גימיק, אבל זה עובד. אם תרצו להשתיק את השכנים שימו אותם במושב הנוסע ובצעו הדגמת זינוק; אני מבטיח שהמכה בראש שיקבלו בזינוק הברוטלי כאשר 71.5 קג"מ ב-1000 סל"ד נרתמים למשימה (5 שניות ל-100 קמ"ש) תרגיע אותם.
המהירויות הכה גבוהות אליהן מטפס הקאיין באופן כל-כך מיידי, גורמות לכך שמשתמשי הדרך מתקרבים לשמשה הקדמית בקצב מהיר בהרבה מהרצוי. זה מקצר עקיפות ומרחקים, ובכל זאת, אני רושם במחברת ברוב חוצפתי שהתיבה אינה מאוד זריזה, וכי מדי פעם נראה ששנינו יכולנו להסתדר עם קצת יותר כוח.
המשהו הטוב הזה
אבל נדמה שמה שבאמת מרשים בקאיין היא יכולת המתלים, עם קפיצי האוויר המתקדמים, להתמודד מול שפע הכוח בכל תנאי ולהתאים עצמם לדרישות הדינמיות, גם בעומס רב, ויחד עם זאת להעניק תחושת ביטחון ברמה גבוהה מאוד. מהר מאוד נשכחות מידות הרכב (וגם מחירו) ואני תופס ביטחון. כי גם בגרסה ההיברידית, הכבדה ב-310 ק"ג מזו הרגילה, הרכב שומר על התנהגות טובה בהרבה מהצפוי מרכב פנאי, ועוד כזה השוקל 2.3 טון. התחושה שהרכב מעניק לנהג שהוא מחובר ומהודק, פרי פעולה של מערך שיודע לרסן היטב תנודות מרכב מבלי להיות קשיח מדי, וזאת למרות חישוקי "20.
בפניות מהירות ראשונות, מורגשת נטיית הרכב הכבד להמשיך ישר, אבל אם מכניסים אותו לפניות, אז ממש אין טענות. הקאיין אוחז נהדר, מאפשר קצב מופלא בפניות, ומחלק את הכוח היטב בין הצירים. הנטייה להעביר יותר כוח לאחור מורגשת, וכאשר רוצים הקאיין יכול לפסוע ולהביא ליציאה מושלמת מהפנייה. כיף. הרכב מצליח להשכיח את מידותיו ומשקלו וברגעים אלה, ואפילו ההגה, שלא פעם הוא קל מדי ואינו מספיק תקשורתי, מעניק אז תחושה טובה. הבלמים מצוינים כשמדובר ברכב היברידי אבל פחות עוצמתיים ממה שאנחנו רגילים בפורשה.
למרות שהכיול נמצא בצד הנוקשה של העניינים, המתלים תמיד סופגים משהו מהמהמורה או מהשבר התורן, ומסתדרים עם הכל, ואפילו במצב חצי-נוקשה הם די בסדר. מצד שני, רעשי הכביש בולטים, במיוחד על כבישים מחוספסים, וכך גם רעשי הרוח.
מלהיב
קשה שלא להתלהב מהקאיין. זה אינו רק רכב נאה, מפנק, עם יכולות מצוינות, אלא רכב שנותן תקווה. פורשה מראה שגם בעידן המתחשמל והולך אפשר יהיה ליהנות מנהיגה, ואלה חדשות טובות.
פורשה קאיין הנבחן הוא היברידי/נטען וככזה הוא זוכה להקלות מס ומחירו 669,000 שקלים - ובליגה הזו מדובר בתמורה טובה. אמנם, רכב המבחן כלל מספר תוספות שייקרו אותו ב-61,000 שקלים, אבל גם בלעדיהן רמת הציוד טובה - ויותר מאשר ב-V6 הרגיל, שהוא גם חלש יותר, גם יקר יותר. אישית הייתי מעדיף את גרסת S, שהספקה אינו שונה משמעותית, אך היא קלה יותר ומצוידת במנוע מהנה יותר. אבל פער המחיר הגדול מסכם אחרת: הגרסה הנטענת, המפתה במרכיבים רבים, מהווה חבילה עדיפה.
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח גדול
פנאי/שטח גדול
פנאי/שטח יוקרה
