נתחיל, כמובן, בהתנעה. זמן לא רב לפני שירדתי לחנייה התת-קרקעית של מרצדס בהרצליה כדי לקחת את המכונית הנ“ל, התנעתי שם CLS בגרסת AMG. בדממה דלמטה, בין קירות הבטון, היא פצחה בתרועה כבירה, קולה מרעיד עמודים, מזעזע יסודות וכולו משחר לשיגור מטלטל.
אותה S הותנעה - ודבר לא נשמע, צליל לא עלה. רק המחוונים הודיעו שהעסק מוכן לתזוזה. עם סוללה מלאה - ובמצב חשמלי בלבד - יצאתי דרומה בואכה תל אביב והסביבה והפלגתי לענייני שם. לאחר סיבוב שכלל כל מה שתנועה עירונית יכולה להציעה, הכריזה המכונה, לאחר 31 ק“מ, שזהו, תם המסע השקט.
לפני שנמשיך, מספר פרטים. גרסה זו נחשפה ב-2017 ומשווקת מ-2018, מחליפה את S500h (גרסאות היברידיות של S מוצעות מ-2009), ובהשוואה אליה מציעה לא רק טווח והספק משופרים, אלא גם תא מטען גדול יותר. S560e מוצעת במרכב מוארך, ובמפרט V6 כפול-מגדשים 3.0 ליטר, המייצר יחד עם המנוע החשמלי 479 כ“ס ו-71.4 קג“מ, תיבה אוטומטית 9 הילוכים והנעה כפולה, 5 שניות ל-100 קמ“ש וסוללות 13.5 ק“ו/שעה לטווח מוצהר של 50 ק“מ. שלוש רמות גימור, זו שנבחנה היא ‘אולטימייט אסנס’, הכוללת בין השאר בקרת אקלים ארבעה-אזורית וריפוד עור עשיר יותר ביחס ל’אסנס’ המצוידת מצידה בלד מלא, מצלמות היקפיות, תפעול חשמלי, אוורור וחימום לכל המושבים ברכב, סגירת וואקום לדלתות, מערכת של בורמייסטר ועוד (הרבה).
נמשיך, כמובן, בנסיעה. מרצדס S קלאס היא מכונית פאר שמציעה את מה שנדרש ממנה בכלל, מה שהיא אמורה להעניק בפרט. נוחות הנסיעה היא ברמה הגבוהה ביותר, ואם משהו לא מסתדר ביחסי המתלים/תשתית, אפשר לעבור למצב ניהוג אחר (מ’נוחות’ ל’ספורט’ וההפך), ואז הבעיה נפתרת. איכות הנסיעה מרשימה לא פחות; רעש המנוע מחוץ לעיר אינו נשמע כלל, זניח בתוכה ורעשי רוח נשמעים, ובאופן מעודן, מעל 120 קמ“ש, ורעשי הצמיגים מרוחקים. השיוט נינוח מאוד, וב-100 קמ“ש המנוע ב-1100 סל“ד.
הביצועים מעל מה שצריך, מעבר גם למה שלא צריך, וכישורי העקיפה הם בצד המעורר של הסקלה. היכולת הדינמית מרשימה מאוד לרכב מסוגה, אבל S קלאס אינה בנויה להיות מכונית-פאר-מרגשת-לנהיגה כמו מתחרות ידועות שלה; זוויות הגלגול מסבירות מדוע. אגב, הפניית הגה מביאה להפעלת התמיכה הצידי בהתאם לכיוון. ההגה צמיגי משהו במצב ‘נוחות’ ויש לו שטח מת, אבל ממש בסדר ב’ספורט’. הבלמים בולמים היטב את המסה הכבירה, אך כדרכם במכוניות היברידיות, לדוושת הבלימה פעולה “עצית“ לקראת סוף מהלכה. צריכת הדלק עמדה לאחר 100 ק“מ על 13 ק“מ לליטר, ובמסלול ארוך מאוד על 8.5 ק“מ/ליטר.
קצת ביחס לפנימיות. המרחב מלפנים גדול מאוד, מושב הנהג רב כוונונים, האבזור עשיר מאוד וההידור רב. מערך הצגים הכפול יעיל מאוד, וגם המרכזי אינו מופרע משמש בוהקת. עם זאת, תמוה היה לפגוש ב“גגון“ שמעל לוח המחוונים שמדופן עור אך עשוי מחומר דק מדי. המרחב מאחור כביר ממדים ובמושבים הנפרדים מערכי שליטה ונוחות מלאים; מקום נכבד לאירוחם של אורחים רבי מעלה.
עוד כמה דברים בהיברידית. גם כאשר הרכב אינו במצב של בקרת שיוט אדפטיבית וכאשר יש רכב לפנים, הורדת הרגל מדוושת התאוצה מביאה להאטה שלו; צבירת חשמל היא דבר חשוב. לאחר שהסוללה התרוקנה, נהיגה מתונה הביאה אותה ל-50%, ונהיגה מהירה לאורך 70 ק“מ שכללה תוואי הררי, הורידה אותה ל-10%. ביציאה מירושלים עמדה האנרגיה הצבורה בה על 21%, ונהיגה מתונה לכיוון ים המלח העלתה את מפלס החשמל עד ל-27% בצומת לידו.
ניקיון, חיסכון ועסקה. מרצדס S קלאס מביאה כדרכה איכות ונוחות נסיעה ברמה הגבוהה ביותר, ביצועים מעולים, ומוסיפה פאר, הידור ואבזור כראוי לרכב במעמדה. הגרסה ההיברידית מאפשרת תנועה חשמלית בלבד למרחק סביר (הממוצע היומי בישראל הוא 40 ק“מ), גם בתנועה עמוסה. אם לבעל הרכב נקודת הטענה גם בצידו השני של המסלול, מגיעים לטווח מספק של 60 ק“מ.
עבור החברה מדובר בעיקר בזיהום מופחת, עבור הלקוח, זו הקנייה הטובה ביותר ל-S קלאס, ובהפרש; הרבה יותר הספק וביצועים, אבזור מועשר - ובמחיר נמוך בהרבה מאלה שנותנות פחות.
*פורסם ב-18.10.19 (נוסף וידאו)