השינויים, בקיצור
כמו בשאר הדגמים של קבוצת פולקסווגן שמנוע הטורבו-בנזין 1.4 ליטר (150 כ"ס, 25.5 קג"מ) שלהם הוחלף בחדש שנפחו 1.5 ליטר, כך גם הטיגואן. למנוע זה הספק ומומנט זהים, אך נתוני הזיהום וצריכת הדלק משופרים. בנוסף, מנוע זה שודך לתיבה דו-מצמדית עם שבעה הילוכים, וזו החליפה תיבה עם שישה הילוכים.
בנוסף לשינויים אלה, מוצע כיום טיגואן ברמת האבזור 'קומפורטליין פלוס' - עשירה מ'קומופרטליין' - המשרתת גם את גרסת 2.0 ליטר (190 כ"ס, הנעה כפולה). באבזור המועשר: פנסי לד, מושבי עור מחוממים עם תפעול חשמלי וזיכרון, לוח מחוונים מוקרן, מצלמות 360 מעלות, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים, כניסה והנעה ללא מפתח, תפעול חשמלי לדלת תא המטען ועוד. גם מפרט הבטיחות שודרג וזה כולל: שמירת מרחק ובלימה אוטומטית, ניטור סטייה מנתיב ותיקון, בקרת שיוט אדפטיבית.
מה שהיה, הוא שישנו
העיצוב החיצוני אלגנטי במידה, שמרני כנדרש. כך גם בסביבת הנהג, המאופיינת כאן בגוונים כהים, כאשר פס פלסטיק דמוי אלומיניום מוברש עובר לאורך הדלתות ובכל השטח שביניהן, לעידון המופע. לטיגואן מסך מולטימדיה גדול וברור, אך תפעולו אינו מושלם תמיד (מקורי עם יישום מקומי), והמערכת מתממשקת לאנדרואיד ולאפל. לוח המחוונים המוקרן ברור מאוד ונוח לקריאה. איכויות ההרכבה והגימור טובות, והחומרים, אלו שמעל קו הברכיים, רכים ונעימים. מתחת לקו הברכיים ובדלתות האחוריות הפלסטיק קשה ופחות "מזמין".
המרחב מאחור טוב מאוד, ומרווחי הראש, הברכיים וכפות הרגלים משובחים. בסיס המושב תומך באופן מספק את הישבן והירכיים. לטיגואן, וזה לא שגרתי באזור החיוג הזה, בקרת אקלים גם מאחור, ובישראל, בקיץ, זה חשוב. עוד יצוינו שקעי USB ו-12 וולט, משענת יד במרכז המושב, מגשים המותקנים בגב המושבים הקדמיים ומשענת גב הנעה לאחור. לנוסע במרכז יש הרבה פחות; תעלת ההינע גבוהה מדי, ומערך המיזוג חודר עמוק מדי. תא המטען, כיאה לרכב פנאי, גדול - 615 ליטר - הוא עשוי היטב, יש לו פטנטים שימושיים והכיסוי העילי מצוין.
מחידושי וולפסבורג
העיקר, כאמור, הוא במנוע החדש; עם זאת, כאמור, נתוניו ונתוני הביצועים אינם שונים. בכל אופן, המנוע מאפשר לנוע בנינוחות רבה בכביש הבין-עירוני, לצבור מהירות כשצריך ובעיקר לעקוף בקלות כשחשוב, גם כאשר נדרשנו לעשות זאת בעלייה תלולה. העברות ההילוכים בתיבה החדשה מהירות וחלקות וגם התגובה לקיקדאון טובה למדי. לטעמי, פקדי הילוכים מאחורי ההגה יוסיפו הרבה, וחבל שנפקדו ממנו. צריכת הדלק עמדה על 11.1 ק"מ לליטר - נתון טוב ב-8% מזה של הטיגואן הקודם במסלול דומה (10.3 ק"מ/ל').
אמנם, הטיגואן מצויד בבולמים וקפיצים נוקשים יחסית, אך נוחות הנסיעה טובה לרוב וגם על שיבושים קשים לא נרשמה התרסקות. ככל שמהירות הנסיעה עולה, נוחות הנסיעה משתפרת. אותה נוקשות מסדרת לטיגואן כישורי פנייה טובים מאוד בכביש המתפתל, מה שמעניק לנהג רמת ביטחון גבוהה, המועצמת בגלל ESP המתערב מאוד, אבל מאוד מוקדם. איכות הנסיעה טובה, ורעשי רוח נשמעו באופן מוחשי מעל 120 קמ"ש, בשעה שרעשי כביש הפגינו נוכחות קצת מוקדם יותר.
עם הירידה לשטח, בשבילים עם אבנים שתולות וגם כאלה עם חריצי מים, הפגין הטיגואן כי אין לו בעיה לנוע עליהם במהירות סבירה, וכל עוד שומרים על קצב נכון הטיול המשפחתי אמור להיות נעים.
שלב הסיכומים
פולקסווגן טיגואן הוא רכב פנאי טוב מאוד - עשוי היטב, מבצע כנדרש, ללא פאולים, עם לא מעט יתרונות, ולאלה מתווספים אבזור מועשר ומערכות בטיחות עדכניות - ומחירו אינו בצד הזול: 195,000 שקלים בגרסה זו (1.5 ליטר, הנעה קדמית). רמת הכניסה זולה בהרבה (30,000 שקלים), אך מציעה הרבה פחות, ובהינתן התחרות נשארה מאחור.
כיום, כאשר המחיר ההתחלתי עלה ומספר מתחרים בתחומי המחיר האלה מצליחים, התמורה למחיר פחות מרשימה. עם זאת, גרסת 2.0 ליטר כפולת ההנעה יקרה רק ב-20,000 שקלים - וזה כבר נראה כמו סיפור אחר.
