הסברים. מאז יצאה סקודה לדרכה החדשה, לפני רבע מאה, היא צברה אוהדים רבים בעולם, וגם בישראל, מכיוון שתמיד העניקה יותר בתחומים חשובים כמו מרחב, שימושיות, ובהמשך גם אבזור וטכנולוגיה מתקדמת, ועדיין דרשה מעט פחות ביחס לתכונות חשובות אלה. הגדרה טובה לערך המוסף של סקודה תהיה "הוֹגְנוּת", וההשקעה הכבדה שלה בפטנטים שימושיים באמת היא דוגמה טובה. ההצלחה של סופרב היא ביטוי אחד; ההצלחה המרשימה עוד יותר של קודיאק היא ביטוי נוסף.
תכלס. קודיאק הוא רכב פנאי בגודל בינוני (D-SUV) שהוצג ב־2016, עבר מתיחת פנים ב־2019, ומוצע בשפע גרסאות ורמות אבזור, במחירים המגיעים עד ל־260,000 שקלים. כעת, לאחר חידושו ועם מנוע 1.5 ליטר טורבו־בנזין החדש, הוא מוצע עם שבעה מושבים ברמת הגימור 'ביזנס', ומחירה של זו 172,000 שקלים, 11,000 שקלים פחות מההצעה הזולה עד כה, 'אמבישן'. ב'ביזנס' מוותרים, בין השאר, על תאורת לד חיצונית מלאה, מפתח חכם, מצלמת נסיעה לאחור, וממש קצת בצד הקוסמטי. וזה המקום לציין כי מפרט הבטיחות לא נפגע.
סבב ברכב. כך שאין מדובר במבחן באמת, אבל בכל זאת יצאנו לדרך כדי להתרשם, שוב, ממה שקודיאק נותן, הפעם על רקע מחיר מופחת, וגם לבדוק האם מה שחסר במפרט חסר גם לנו. באמת. ובכן, גם כאן איכות החומרים בחלקה העליון של סביבת הנהג טובה מאוד, וסבירה מקו הברכיים ומטה. התפעול והנדסת האנוש טובים כמו הראות ללוח המחוונים והקריאות שלו. המסך חד מאוד אבל לפעמים נרשמה השתקפות. וכן, המפתח החכם לא חסר לנו.
ברשימת התלונות כן יופיעו: בד ריפוד בינוני, היעדרה של הקשחה במסעד המושב, עניין שהורגש במעט, וכאמור היעדרה של מצלמת רברס — וגם זה משהו שהוא לא לעניין. עוד יצוין כי שטח הכיסוי (מעלה/מטה) במראת שמאל לא מושלם.
ומכיוון שאנחנו כבר כאן, נציין שוב, כי המרחב בשורה 2 מצוין, כך גם מרווחי הראש והברכיים, ואילו מנהרת ההינע במרכז סתם גדולה מדי. קיפול המושבים קל מאוד, ונעשה מהצד או מאחור, והכניסה לשורה 3 סבירה בהחלט. ניתן להזיח את המושב המרכזי ב־15 ס"מ, גם לטובת היושבים מאחור. שם, למרות שהמקום מיועד רק לקטינים, ניתן לארח גם מבוגרים לטווחים קצרים, בזכות מרווח ראש ראוי (ואפילו קצת מקום לרגליים). בתא מטען אין ווי עיגון, יש ווי תלייה וגם שקע 12 וולט, וכיאה לסקודה, לכיסוי המסיבי מקום ייעודי העשוי מצוין.
סיבוב עם הרכב. המנוע — 1.5 ליטר, 150 כ"ס, 25.4 קג"מ — מספק בשת"פ יעיל עם התיבה הדו־מצמדית (7 הילוכים) ביצועים מלבבים. השיוט נינוח (100 קמ"ש ב־1900 סל"ד) והמנוע בנוי כך שבעומס נמוך ינוע עם 2 צילינדרים בלבד, וזה עובד עד 1800 סל"ד אגב לחיצה מאוד מעודנת על הדוושה. כאשר צריך לעקוף, לשמור על קצב נכבד בעלייה מים המלח בואכה ערד, או גם וגם, מקבלים מה שצריך כמו שצריך. כן, פרט לאותה השהיה קצרה של תיבת ההילוכים. זו פועלת חלק, יעיל, ומסתייעת כשצריך בבורר המצוין (פקדי הילוכים יתקבלו בברכה).
צריכת הדלק, בתוואי תובעני, עמדה על 10 ק"מ/ל', ובשיוט ניתן להגיע גם ל־14-15 ק"מ/ל'.
נוחות הנסיעה על כביש עם משטחי אספלט בולטים טובה, אבל על שקעים היא מוצלחת פחות, ובמקרים חמורים נרשמה אפילו חבטה, שהורגשה בעיקר בחלק האחורי. היכולת על גלי כביש ממש בסדר. קודיאק, למרות ממדיו ומבנהו, הוא רכב שקט; המנוע כמעט ולא נשמע, אוושת הצמיגים נמוכה מאוד ורעשי רוח נשמעו מעל 110 קמ"ש.
היכולת הדינמית ממש בסדר, מעל ומעבר לכל צורך רגיל, ואפילו יותר. להגה שטח מת קטן, משקלו טוב והוא מפנה את הרכב ממש כמו שצריך גם כאשר לוחצים עליו לא כמו שצריך. הבלמים, תשמחו לדעת, ממש מצוינים.
כאשר יורדים לשבילי הטיולים, אלה שעטויים אבנים מפוזרות ושתולות ומקושטים בקפלי קרקע למיניהם, מגלים כי טוב לשמור על קצב איטי, בייחוד במפגש עם שינויי גובה; קצב מהיר יביא לטלטולים.
חשבון, בבקשה. בקיצור: קודיאק, רכב ראוי ביותר, מוצע ברמת הגימור 'ביזנס' במחיר נמוך יחסית ועדיין שומר על שבעת מושביו. אמנם, הוא קצת פחות מרנין למראה בפנים, חלק מהפריטים החסרים חסרו לנו, אבל העיקר נשמר והסיכום לכן ברור: התמורה כאן טובה מאוד.
