ובכל זאת אתם שואלים אותה ויש לכך סיבה – כל עוד שתחנות ההטענה המהירות אינן פרוסות בכמות בה פרוסות תחנות דלק, קיים בכם הפחד הזה, להיתקע בדרך, אפילו אם אתם לא בדרך לאילת. ולכן השאלה הראשונה שמעניינת כל אדם שרוצה לנסוע במכוניתו ללא זיהום אוויר, רעש וחסכון במחיר של דלק וטיפולים היא, מה הטווח האמתי אותה יכולה המכונית החשמלית שלפניכם לעבור. ואת זה בדיוק אני בודק בכל מכונית חשמלית שעוברת תחת ידי.
טווח נסיעה
"309 קילומטר" עונה לי מנהל המכירות המתלהב באולם התצוגה החדש של GAC הצמוד לסוכנות הראשית של טויוטה בתל אביב. אני דווקא אוהב שאנשים מתגאים במה שהם מוכרים, אבל חייב להקשות: "נו, בחייך, 309 ככה, בדיוק"?
"בעיר היא יכולה לעשות הרבה יותר" הוא אומר וממשיך שיש להם עובד בסוכנות שנוסע במכונית הלוך וחזור מתל אביב ליוקנעם ללא הטענה.
יצאתי מהסוכנות עם הטענה לא מלאה 293 קילומטר על שעון הטווח ופניתי ישר לכיוון מרכז תל אביב. יום חמישי הוא יום עמוס, התנועה ממש זוחלת. הטווח יורד במהירות גבוהה בהרבה מהמרחק אותו אני נוסע. כך, כשאני עובר 21.2 ק"מ, יורד הטווח ב-32 ק"מ. זאת אומרת כשלושים אחוז מתחת למובטח. תאוצות ותאוטות דחופות, והרבה זמן המתנה עם מזגן, מולטימדייה ותאורה עושים את שלהם. אבל, כשאני מגיע לכביש עירוני פתוח יותר, כמו דרך נמיר למשל לכיוון צהלה – מספר הקילומטרים שאני עושה עולה והתוצאה המשוקללת משתפרת. המסקנה (המפתיעה) היא שדווקא בפקקים, טווח הנסיעה שלה יורד משמעותית (אבל, בתנאים האלו מספר הקילומטרים אותם אתם גומעים נמוך ביותר), אך בתנועה עירונית זורמת – טווח הנסיעה אכן גדול מזה המוצהר על לוח המחוונים בתחילת הדרך.
אני חונה ומטעין את המצברים במשך הלילה כולו. 309 קילומטר מציג מד הטווח. שוב המספר המדויק הזה, עליו מצהיר היצרן. אני יוצא מהעיר ועולה על כביש 6. במהירות של מתחת ל-100 קמ"ש, הטווח אכן יורד בקצב צבירת הקילומטרים. כשאני עובר למהירות קבועה של כ-100 קמ"ש הטווח מתחיל לרדת בקצב הגבוה ב-3 אחוזים מקצב הנסיעה ומעלה 110 קמ"ש הוא יורד בקצב קצת גבוה יותר (כ-5%). נתונים מצוינים. אני מתחיל לטפס בכביש 443, לכיוון ירושלים. אני עולה בו עד רמות הטווח כצפוי מתקצר משמעותית אולם הירידה בחזרה משפרת את הטווח משמעותית (בשלב מסוים הטווח מתחיל אפילו לטפס בזכות בלימת המנוע בירידות, כך שבתום עשרה קילומטרים נסיעה מרמות, טווח הנסיעה נותר כמו זה שהוצג ברמות). בסיומו של יום זה, עברתי 194 ק"מ, ונותרו לי עוד 105 ק"מ על הצג – סה"כ 298 ק"מ מכובדים מאוד בהתחשב במהירות והעליה אותה עברתי. נסיעה נוספת צפונה, לאום אל פאחם הניבה תוצאה דומה, טווח של כמעט 300 ק"מ.
המסקנה ברורה וחד משמעית: טווח הנסיעה של ה-GAC, אכן עומד על כ-300 ק"מ, כל עוד אינכם עוברים מהירות של כ-100- 110 קמ"ש או מטפסים בהרים. אלו יפחיתו מטווח הנסיעה. זאת אומרת, המכונית מתאימה לכל אדם שטווח הנסיעה שלו הוא כ-250 ק"מ (עם כ-50 ברזרבה) או לתל אביבי שטווח הנסיעה שלו הוא בין חיפה לבאר שבע. הנסיעה הלוך חזור לטבריה למשל לא תהיה אפשרית. זה נשמע מגביל משהו, אבלן מדובר בנתח גדול מאוד מבעלי המכוניות בישראל.
אולם אליה וקוץ בה. ל-G3 GAC אין אפשרות להטענה מהירה, זאת אומרת, שגם כשפריסת נקודות ההטענה תשתפר משמעותית (וזה קורה כבר), מי שכן יגיע מתל אביב לטבריה למשל, יצטרך להטעין את המכונית במשך שעות ארוכות ולא יוכל לעשות זאת במהלך הפסקה לארוחה קצרה למשל.
ואם אחזור לפתיח הכתבה, לאנשים שבאמת עוברים למעלה מ-250 ק"מ ביום נסיעה, זו לא מכונית המתאימה להם כמכונית יחידה בביתם.
עיצוב ואבזור
בין אם תכנו את ה-GE3 מיקרוואן, קרוסאובר, או רכב פנאי קטן ה-GAC מכונית נאה למדי: עם פרופורציות נכונות, חזית חדה, פרופיל גבוה ואחוריים קצרים וכמעט ללא סרח עודף מאחור. המחסור בחיפויי גלגלים מנופחים יותר, קורות הטענה על הגב והופעה קצת יותר אגרסיבית (שלטעמי לא באמת מוסיפים לעיצוב) מבדילים מן הסתם בינה לבין רכב פנאי.
כניסה לתא הנוסעים, מציג מרחב נאה מלפנים ומאחור, עם הרבה אור שנכנס דרך שמשות גדולות וגגון שמש ותחושת גובה האהובה במיוחד על חובבי ז'אנר רכבי הפנאי.
לארץ מגיעה החשמלית של GAC בגרסה אחת בלבד שעולה 139 אלף ₪. זו בהחלט מרשימה ברמת הגימור והאבזור שלה. ריפוד עור מוקפד למושבים הגדולים והנוחים, זה של הנהג מתכוונן חשמלית ושני המושבים הקדמיים מחוממים. גם ההגה מחופה עור נעים למגע, גג שמש, כניסה ללא מפתח, מערכת מולטימדיה עם כרטיס סים עצמאי המאפשר וויז, רדיו דיגטלי ואפליקציות נוספות. עם זאת אני חייב להוסיף שהמערכת באיכות בינונית ולא חסרה באגים קטנים. עוד תקבלו כניסה ללא מפתח, פתחי מיזוג מאחור ועוד. הן מקדימה והן מאחור, יש שקעי USB אולם זה שמלפנים מותאם לתקע USB C החדש, שלרובנו עדיין אין. יש גם הטענה אלחוטית לסלולארי שלכם – כל עוד הוא לא גדול כמו שלי למשל (נוט 8)... אין מה להגיד, רמת האבזור אכן מכובדת. איכות ההרכבה מוצקה ביותר, אם כי בכבישים משובשים נשמעו אי אלו זמזומים קלים. העיצוב מרשים גם אם לא הכי מודרני.
בטיחות אבזור בטיחותי
אתחיל בכוכבי הבטיחות של C-NCAP, המקביל הסיני (והפחות מחמיר) של יורו NCAP. ה-GAC GE3 מתגאה בחמישה כוכבים בהם זכתה הגרסה הלא חשמלית שלה. בהנחה (שמוכחת במותגים ודגמים אחרים) שהגרסה החשמלית עמידה יותר בפני ריסוק מזו שאינה חשמלית, על החשמלית לקבל ציון דומה. אבל. לפי תקן הבדיקות החדש, העדר של אבזור בטיחותי מתקדם, אינו מאפשר ניקוד מקסימלי, לכן יתכן והמבחן של הדגם נעשה עוד לפי התקן הקודם והפחות מחמיר. יש לחכות לבדיקה לפי התקן החדש.
באבזור הבטיחות נופלת ה-GAC בחסר וחבל. מערכת מובילאיי המתריעה על סטייה מנתיב וקרבת יתר למכוניות אנשים או רוכבי אופניים מלפנים, מחויבת היום לפי חוק ואינה מספקת בשוק בו רוב המכוניות מגיעות לפחות עם עצירה עצמאית ותיקון סטייה מנתיב. חבל, כי פרט לחוסר זה, החבילה הכללית אותה היא מציעה מרשימה בהחלט.
נהיגה
למי שטרם חווה זאת, תחושת הנהיגה, ובעיקר הזינוק מהמקום וקלות העקיפה ברכב חשמלי ממש....מחשמלת.
דריכה על דוושת התאוצה מזניקה את המכונית קדימה בנחישות ובדממה מהפנטת. ובקטע זה גם ה-GE3 אינה מאכזבת עם 177 כ"ס למנוע ומומנט ש-29.5 קג"מ כבר מרגע הדריכה על הדוושה וללא התערבות של תיבת הילוכים שמייצרת אובדן זמן ואיבודי הספק, התאוצה למאה עורכת 8.6 שניות. נכון שיש בארץ חשמליות מהירות בהרבה, כגון אוטו השנה 2019 ו-2020, אבל שתיהן יקרות מהסינית פי כמה.
מצד שני, נוחות הנסיעה בינונית, על הצד הנוקשה, וה-GE3 לא מהווה שותפת אמת לנהיגה מאתגרת – אם זה הקטע שלכם כדאי שתרגיעו, זה לא הקטע שלה.
עוד יש לציין זה את מצב ה-i pedal שיש למכונית. במצב הזה, המכונית בולמת בחוזקה רבה עם הורדת הרגל מהדוושה. כשהמצב מופעל, לא ניתן לווסת את רמת הבלימה, והיא תמיד חזקה ביותר. התעקשתי ללמוד לנהוג במצב זה והנה המסקנה: כדאי להשתמש בזה בעיר וללמוד לשחק עם דוושת התאוצה.
כשאתם בפקקים, ורוצים להאט, אל לכם לעזוב את דוושת התאוצה ולהעבירה לבלם, אלא לשחרר בעדינות, עד שהמכונית האטה דיה. רק לעצירה מהירה יותר, או עצירה מוחלטת, יש להשתמש בבלם. מחוץ לעיר, יש לשחרר את האיי פדאל, להכנס למסך המולטימדיה ולכוון לרמת ההאטה המתאימה לכם – אני מצאתי שגם הרמה החזקה, נוחה ביותר. זו לדעתי אמורה להיות ברירית המחדל של רוב הנהגים שלא רוצים לשחק עם הדוושות.
עושים חשבון
GAC GE3 היא מכונית בהחלט מרשימה, היא בנויה היטב, מאובזרת בצורה חריגה למכונית במחיר שלה ויש לה טווח נסיעה שבהחלט מספיק לרוב רובה של האוכלוסייה ברוב רובו של הזמן. וכל עוד שהממשלה ממסה בנזין אבל את החשמל אתם מקבלים בתעריף ביתי, חשבון פשוט מראה שנסיעה לחיפה תעלה לכם לא יותר מ-9 ₪ עבור החשמל (קיבולת סוללה של 55 קוט"ש מספיקה ל-300 קילומטר ועולה כ-28 ₪. דלק במכונית העושה 12 קילומטר לליטר יעלה כ-50 ₪. ובנוסף, תזכו לנסוע במכונית שאינה מרעישה ולא מזהמת את הסביבה המידית בהם אתם חיים.
ולסיום, אני לא יכול שלא להזכיר את הצ'ופרים אותם מעניקה היבואנית (יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה ולקסוס) למעיזים: היבואנית מרשה לכם להתחרט. אם תוך חצי שנה ברצונכם להחזיר את המכונית, היבואנית תחזיר לכם את הכסף, בניכוי 2700 ₪ לחודש שימוש ועלות עמדת הטעינה (במידה ולא תקנו רכב חשמלי או פלאג אין חדש). בנוסף היא מבטיחה טרייד אין במחיר מחירון וטיפולים ללא עלות למשך שלוש שנים או 45 אלף ק"מ. אגב אם תזכרו שלמכונית חשמלית אין כמעט צורך בטיפולים, ההבטחה האחרונה לא תכביד במיוחד על היבואנית.
*פורסם במקור ב-09.03.20 (נוסף וידאו)
