בשבוע שעבר, בדיוק עשר שנים אחרי, ובלי קשר לכך שתערוכת ז'נבה ה-90 לא נפתחה, ברור כי השפעתו של אותו דגם על עולם הרכב חרגה, בהרבה, ממה שעושה עוד מוצר חדש, מוצלח ככל שיהיה.
היום אנחנו מסכמים את המבחן שערכנו לדור השני של ניסאן ג'וק, הרכב שעשה מהפכה. לא פחות.
פנאי-קטן, עיצוב-פנאי
דגמי פנאי נוצרו באמצע הניינטיז גם בגלל שרכבי השטח האמיתיים אינם טובים לנהיגה ונסיעה בכביש, וגם בגלל שרוב הקונים לא נהגו בהם בשטח מאתגר. רוכשים אלה הלכו בעקבות מראה הרכב, שגם סיפר עליהם דברים טובים. דגמי הפנאי הראשונים שילבו לכן מופע מזוות פחות או יותר ורצפה של מכונית נוסעים. דגמים אלה פרחו באמריקה, ארץ שאוהבת את האהבות שלה גדולות. האירופאים? עיקמו אף באנינות, ונכנסו לסטיישן, כי יש גבול לטעם רע.
הונדה, שהציגה ב-1994 את רכב הפנאי השני, CR-V הקומפקטי, הציגה ב-1997 דגם קטן, HR-V, אבל הוא לא הצליח; השוק לא היה בשל, הוא עצמו לא הלהיב. במרץ 2010 התייצב ניסאן ג'וק בז'נבה – והוא כן הצליח; השוק היה בשל והוא בהחלט הלהיב.
ההצלחה של ג'וק, מעבר ליצירה בפועל של סגמנט רכבי הפנאי הקטנים (B-SUV), עשתה דבר נוסף: הציגה אלטרנטיבה לחוכמה המקובלת שרכב פנאי צריך, איכשהו, להפגין ריכוז כזה או אחר של טסטוסטרון. ג'וק הגיע כאשר באירופה החלו לקבל רכבי פנאי, והוא מה זה התאים לשימושים לסוג רכב כזה, כולל ההופעה.
במהלך העשור הזה הוצגו כעשרים דגמי פנאי קטנים, יוצרים את אחד הסגמנטים הגדלים בעולם הרכב. בנוסף, יצרנים החלו גם להציג דגמי פנאי בעיצוב שונה מנקודת המוצא של הז'אנר, וההצלחה רבה; רבים מציעים באותה קטגוריה גם רכב מסוקס (נגיד), וגם כזה שעיצובו מתוחכם (בערך). וכדי לאשש קביעה זו, ראו מבחן השוואתי לרכבי פנאי קומפקטיים, בגיליון אוטו 409.
ג'וק – דור א'
יוצר המהפכה ונושא הבשורה, כמו במקרים רבים אחרים, לא היה מושלם. מעבר למופע המקסים בחוץ והמבריק בפנים, התגלה רכב צפוף, עם חומרים בינוניים, לא נוח, רועש והביצועים היו ככה. ולא שזה הפריע להצלחה, אבל אלה בדיוק הדברים שהדור החדש צריך לטפל בהם; עם השקתו מחכים לו במגרש שהוא עצמו יצר הרבה שחקנים שמאוד הצליחו. ובעניין זה, ראו תיבה על שינויים.
במבחן התוצאה
אז כן, הייחוד של הדגם המקורי (פנסי האיתות, למשל או החזית המחייכת) אינו מוביל את החדש, אבל העיצוב משובח, מעין גרסה בוגרת לזו המקורית, כמו הכתף מאחור שישנה אבל מודגשת פחות; ככה זה כשמתבגרים. כך או אחרת, ג'וק החדש הוא מהנאים בברנז'ה.
גם בפנים. הקטע הצבעוני העולץ מדי של הדגם הראשון פינה מקומו למשהו סולידי יותר, ולוח המחוונים נראה שבלוני בהשוואה למופע המתקדם מאז, שלא התעלה בתחום הקריאות. נשארנו עם איכות חומרים טובה באופן משמעותי מזו של הדגם הפורש וטובה לכשעצמה – מרקם, עובי, רכות, גימור – מרחב גדול יותר, וגם עם לוח מחוונים ברור ביותר. ובעניין קרוב: הצג המרכזי חד, ניגודי, ואור חיצוני כמעט לא משתקף בו. וגם: תפעול המיזוג (בקרת אקלים, חד-אזורית) והרדיו נעשה באמצעות חוגות חיצוניות. יופי. בכלל, העיצוב נאה ביותר, ובולטים פתחי האוורור בתכנון מצוין ותפעול תואם.
תנוחת הנהיגה טובה, אבל המושב בינוני; הבסיס קצת קורס בחלקו האחורי, אין הקשחה לגב והגישה למנגנון הכיוון נפגעת בגלל מרווח דל בין המושב לדלת. חלק מהפקדים, כמו אלה שמשמאל להגה, מוסתרים. ברכב בו נהגנו מצאנו כי למסגרת לוח המחוונים ול"גגון" שמעליו, מעט חופש המורגש כאשר מזיזים אותם. חומרי הדיפון בתקרה לא מתעלים.
ביקור בחלק האחורי של תא הנוסעים מגלה כי גם שם המרחב גדל משמעותית, והמקום לשניים סביר בהחלט; מרווח הברכיים מצוין, מרווח הראש בסדר ומרווח כפות הרגליים בינוני. המושב מציע לשני נוסעים תמיכה טובה לגב ומספקת לירכיים, ובמרכז מקום רק לילדים. עוד יצוינו חומרי דיפון בסיסיים בדלתות והיעדרו של פתח מיזוג.
תא המטען כעת שימושי מאוד – פתח ההטענה גדל, הנפח יותר מאשר מספק, הרצפה כפולה, יש בו תאורה וגם ווי תלייה, אבל אין ווי עיגון ואין תאי אחסון. הדיפון והמשטחים עשויים באופן מסיבי.
במבחן הדרכים
לג'וק מנוע ותיבה המספקים כל צורך יום-יומי – יציאה מיידית מהמקום, צבירת קצב טובה מאוד בעיר, מחוצה לה ובכביש המהיר. אפשר להגיע אתו למהירויות שגורמות לנהג להגיע לבית המשפט, וגם בעליות ממושכות הוא יכול לאתגר את דבר המחוקק. אבל תחת עומס, בעלייה תלולה או בעקיפה בתנאים שאינם מושלמים, צבירת המהירות מדודה משהו.
התיבה פועלת באופן חלק, אבל התגובה שלה איטית, והדבר בולט במיוחד בקיק-דאון. פקדי ההילוכים מאחורי ההגה מוסיפים למיידיות עקיפות. צריכת הדלק עמדה על 11 ק"מ/ל' במהלך המבחן, הגיעה ל-15-16 ק"מ לליטר בשיוט נינוח.
נוחות הנסיעה לא רק שטובה משמעותית מזאת של הדגם הקודם, אלא פשוט טובה לכשעצמה, ועבור רכב פנאי קטן, זה עניין גדול. הבולמים מטפלים היטב בכל סוגי השיבושים, בעיר ומחוצה לה, בכל מהירות וכל השיבושים המקובלים, ושומרים על רכב מרוסן גם במעבר על גלי כביש.
בניגוד לנוחות הנסיעה המשובחת, איכות הנסיעה, ככל שמדובר בסינון הרעשים, טובה פחות. אמנם, רעש המנוע סביר והוא נשמע רק מעל 3500 סל"ד, אבל רעשי רוח מפגינים נוכחות כבר ב-90 קמ"ש, גם בחלק העליון של מסגרת החלון, ורעשי הכביש נוכחים כמעט על כל סוגי האספלט, גם מ-60 קמ"ש.
זהו ניסאן ג'וק עם 117 כ"ס, לא ניסמו ג'וק מושחז, ואין דבר בעוצמת המנוע שיאתגר את הרכב בפיתולים, ולמרות שעסקינן ברכב פנאי קטן, כמה דברים על כישוריו בעולם מפותל. היכולת הדינמית טובה מאוד, מאפשרת קצב גבוה יחסית גם בכבישים מקורזלים, אגב התנהלות נכונה מאוד – זוויות גלגול מצומצמות, התנהגות כמעט ניטראלית, אחיזה טובה ובעיקר התמסרות בכניסה לפנייה. ההגה, כמובן, מת לתחושה, אבל הוא מהיר (2.5 סיבובים מנעילה לנעילה), כמעט ללא שטח מת, משקלו טוב, והוא מוביל מצוין לאותה כניסה לעיקול. הבלמים טובים מאוד, ויש למערכת כושר עצירה ויכולת מינון משובחים.
לג'וק מערכות בטיחות עכשוויות (פרט לבקרת שיוט אדפטיבית), וזה מצוין; פחות מצוין כאשר היסטריית-יתר גרמה לה לשתול את הרכב במקום, עשרה מטרים לפני רמזור, בגלל שלמערכת היה "נדמה" שהרכב שעמד בנתיב השמאלי בלט מדי. והוא לא.
אותו מערך מתלים מסדר לג'וק כישורי טיול משובחים בשבילים למיניהם, גם באלה עם שקעים או שינויי גובה, גם על כאלה עם אבנים זרועות או שתולות. עם זאת, במהלך אותה נסיעה, הוא קצת מצקצק ומקשקש מדי.
סיכום המבחן
הדגם החדש שומר על המופע של קודמו (באופן נועז פחות), עם זאת תיקן את כל מגרעותיו והוסיף לא מעט דברים חיוביים: הוא מרווח ויעיל בהרבה, החומרים משופרים, נוחות הנסיעה טובה ביותר. מערכות הבטיחות עדכניות, האבזור בסדר (וזו רמת האבזור הנמוכה במבחר), הביצועים סבירים וצריכת הדלק טובה. עם זאת, רמת הרעש מעט גבוהה, בייחוד שאון לאורך זמן, איכות הגימור וההרכבה אינה מתעלה תמיד.
ניסאן ג'וק החדש הוא רכב פנאי קטן בהחלט טוב. מחירו, 125,000 שקלים, סביר ביחס למקובל בסגמנט, וכבר כעת הוא מתמקם בצמרת ההיצע בדגמי הפנאי הקטנים.
*פורסם במקור ב-08.03.20 (נוסף וידאו)
__________________________
מה השתנה__________________
ניסאן ג'וק מבוסס על רצפת CNF-B החדשה. ממדיו גדולים משמעותית מאלה של קודמו – בסיס הגלגלים גדל ב-11 ס"מ(!) ל-264 ס"מ, נתון של דגמי פנאי קומפקטיים; הוא ארוך ב-7 ס"מ ל-421 ס"מ, רחב ב-3.5 ס"מ ל-180 ס"מ, וגבוה ב-3 ס"מ ל-159.5 ס"מ; תא המטען גדל מאוד, מ-354 ל-422 ליטר, ופתח ההטענה הורחב.
מנוע טורבו-בנזין 1.0 ליטר 3 צילינדרים ותיבה דו-מצמדית 7 הילוכים החליפו את מנוע ה-1.6 ליטר הישן והתיבה הרציפה. הנתונים משופרים (בהשוואה לדגם הפורש) – 117 כ"ס (113 כ"ס), 18.4 קג"מ ב-1750 סל"ד ו-20.4 קג"מ בהגדשת-יתר ל-25 שניות (14.6 קג"מ ב-4000 סל"ד); 0 ל-100 קמ"ש ב-11.1 שניות (12.3 ש'), 180 קמ"ש (170 קמ"ש).
נוספו גם מערכות בטיחות עדכניות; בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית (לא בישראל), ניטור שטח אקטיבי.
