שינויים בישראל
הישראלים לא פרגנו, בכל זאת מותג קומוניסטי נכשל, אבל נהגי המוניות שאימצו את אוקטביה סייעו לשנות את הגישה – גם בגלל שהרכב נחשף בהמוניו, גם שמונית עושה רבע מיליון ק"מ בשלוש שנים. ואם הם ממשיכים להזמין...
בישראל הייתה סקודה למותג האירופאי הנמכר ביותר, גם בזכות מעמדה שעלה הודות לסופרב ולדגמי הפנאי שלה שלה. עם זאת, ברור שדגם חדש של אוקטביה יעורר עניין אצל נהגי מוניות, לקוחות של ציי רכב וכיו"ב, וכאן יבוא פירוט השינויים שהדגם עבר. אבל הפתיחה השתנתה.
פתיחה חדשה
סקודה החדשה עוררה עניין עצום אצל רבים מאוד – עוברים ושבים ליד המכולת, וגם קבועים; לקוחות של תחנת דלק וחנות נוחות צמודה; אנשים שפגשו בה בצילומים וממש התלהבו; אפילו קבוצה של כוחות החוק והסדר שפגשו בה.
מה שיוצר פתיחה חדשה: סקודה אוקטביה, משפחתית של מותג אמצע הדרך, זכתה למעמד של סלברטאית אצל עמישראל. טובות ממנה ויקרות יותר משמעותית ממנה לא זכו.
חידושים והתרשמות
הדור הרביעי של אוקטביה מבוסס על אותה רצפה כמו קודמו, MQB של קבוצת פולקסווגן, ומוצע בגרסאות ליפטבק וסטיישן; בהמשך גם סקאוט (סטיישן-פנאי), RS ספורטיבית. בסיס הגלגלים ללא שינוי (268.6 ס"מ), וממדי האורך והרוחב גדלו במעט מאוד (1-2 ס"מ).
שינוי משמעותי אחד הוא בעיצוב. כעת מעודן, אלגנטי, ומחודד במידה, מה שיוצר הופעה קלילה יותר. מכסה מנוע מפוסל ומונמך, שבכה מוקטנת, תאורת לד חדשה לחלוטין, מערך תאורה מאחור גדול בהרבה – כל אלה מעניקים לאוקטביה מופע מכובד ביחס. לאוקטביה ברמת הגימור שנבחנה חישוקי "18, אך עיצובם של החישוקים שישווקו שונה.
ויש לכך ביטוי גם בפנים. הגה חדש עם שני חישורים, לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3), מולטימדיה עם צג "8-"10 בהתאם לרמת הגימור (במבחן: "8; בשיווק בפועל: "10). לחצנים פיזיים בוטלו, ותפקודם עבר למסך המרכזי. איכות הצג מצוינת, אבל אותו צמצום של פקדים פיזיים, פגע באחד היתרונות הגדולים של דגמי סקודה: הנדסת האנוש הטובה. מנגד, הגישה לאותן מערכות שהוגלו פנימה אינטואיטיבית יחסית. הראות ללוח המחוונים טובה והוא עצמו משובח – גדול, קריא, יעיל. בורר ההילוכים – נכון יותר בורר מצבים – כעת קטן מאוד, מופעל אלקטרונית. לבורר מצבי D, R, N; מצב P בלחיצת כפתור; שילוב ידני רק דרך פקדים בהגה.
עיצוב סביבת הנהג נאה מאוד, מבוסס על מספר משטחים, קווים בזוויות משתנות, חומרים בטקסטורה שונה, ואלה יוצרים מופע כולל נעים לעין. איכות החומרים טובה מאוד וכך גם איכות הגימור; בד הריפוד כאן לא משהו, אבל גם הוא וכמו הצג, ישודרג ביבוא הסדיר. בנוסף, איכות התפעול של המנופים/פקדים/לחצנים פשוט מעולה. באוקטביה החדשה גם כמה פטנטים של הביוקר, כמו תפעול תאורת פנים בקירוב אצבע, תאורת אווירה, תאורת רצפה עם פתיחת דלת ועוד.
המושב בינוני לדעת אחדים, סביר לאחרים, בעיקר בגלל בסיס ששוקע מעט; גם הקשחת הגב אינה מצטיינת. הראות לפנים טובה, מראות הצד בינוניות.
המרחב מאחור טוב, וכך גם מרווחי הראש והברכיים. כאן נציין שלאוקטביה לא רק פתח מיזוג מאחור אלא גם בקרת אקלים(!) – לא טריוויאלי בסביבת הדגמים הזו. מנהרת ההינע הגדולה מאוד ופתח המיזוג החודר מדי פנימה אינם משאירים הרבה מקום במרכז המושב.
תא המטען, כעולה מנפחו, 553 ליטרים, גדול והוא עשוי היטב; יש בו ווי עיגון, עיגון, תלייה, פתח לחפצים ארוכים, תאים עם מחיצות להסרה, צמיג מלא. וזה המקום לציין כי לאוקטביה, בדלת הנהג, מקום ייעודי למברשת שטיחים הממוקמת שם.
במבחן המעשה
המנוע בגרסה שנבחנה והתיבה ללא שינויים. כמעט: טורבו-דיזל 2.0 ליטר, 150 כ"ס ב-3500 סל"ד, 34.6 קג"מ (2 קג"מ יותר), התיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים. סקודה טוענת לירידה של 80% בפליטת תחמוצת החנקן.
הקטע עם המנוע הזה נשמע כבר בהתחלה. כלומר, כמעט ולא. עם התנעה, כאשר הרכב סגור, הצליל חרישי ואין לו כל אופי דיזלי. גם כאשר נמצאים לידו אופי הפעולה של כמעט ואינו מסגיר את מקור האנרגיה. ולא רק הנימוסים: הביצועים טובים מאוד, הם מושגים בקלות, ואם לא מקפידים על מעקב אחר מד המהירות, גם מעלה ארוך ותלול לא יפריע למכונית להגיע למהירויות ממש-ממש גבוהות, אגב התנהלות ממש שקטה, וצליל "ספורטיבי" בעומס. התיבה רכה מאוד בפעולתה; היא אינה חדה בתגובתה כמו תיבות כאלה לפני מספר שנים, אבל מנגד מציעה אופי פעולה כמעט שקוף. אין בעיה לעקוף ביעילות ובביטחון עם המכונה הזו גם תחת עומס של תוואי מאתגר. מצב 'ספורט' ו/או שימוש בפקדי ההילוכים פועלים ממש טוב במקומות כאלה.
והיא מאוד חסכנית; צריכת הדלק עמדה על 16.6 ק"מ/ל', וזה מכובד ביותר.
נוחות הנסיעה בעיר סבירה. האוקטביה מטפלת היטב בטלאי כביש ובשיבושים לא גדולים מדי, אבל כאלה בוטים יותר נספגים טוב פחות, לפעמים כדי חבטה – וזאת מורגשת בעיקר מאחור, לעיתים באופן ממש מוחשי. מחוץ לעיר הטיפול בשיבושים טוב יותר, והמתלים משתלטים גם על חמורים יחסית. עם זאת, מפגש עם גלי כביש מרובים מאתגר את יכולת שיכוך ההחזרה של הבולמים, לפעמים כדי נדנוד נמשך.
כאמור, צליל המנוע סביר מאוד עד נחמד בעומס, ורעשי רוח נשמעים, ובאופן מעודן, מעל 100 קמ"ש. רעשי הכביש לעומת זאת, מפגיעים נוכחות ווקאלית כבר ב-70 קמ"ש, והצמיגים המאוד רחבים, נשמעים היטב בכל סוגי האספלט, פרט לזה השקט ביותר (ואז הם שקטים מאוד).
כרגיל בדגמי סקודה, היכולת הדינמית טובה, וגם בנהיגה בוטה בכביש מעוקל כישורי הפנייה של הרכב ממש בסדר. אלא שבנהיגה כזאת פוגשים בזוויות גלגול, ותחת עומס כבד הרכב מייצר תת-היגוי (קל לתיקון). ההגה שהוא מדויק, מהיר למדי (2.66 סיבובים) אבל קל וממש לא מתקשר, חותם חבילה דינמית בעלת יכולת שאין לה עניין מעבר לכך. הבלמים מצוינים – עצמה, מיידיות, מינון.
מהדורה ראשונה
הגרסה הראשונה של אוקטביה החדשה המשווקת כאן היא דיזל, וגרסאות הבנזין צפויות להגיע בין נובמבר לינואר 2021. בין השאר, אוקטביה החדשה התייקרה, מפנה מקום לסקאלה, שהיא באופן רשמי "תת-משפחתית" אבל בממדים של משפחתית מן המניין, ומוצעת כיום גם ברמות גימור מהודרות שמחירן גם הוא אינו נמוך. בנוסף, גם מחירה של אוקטביה החדשה מבטא את תהליך הזחילה בתמחור דגמים בישראל.
הדגם החדש לכשעצמו עשה צעד גדול ביחס לקודמיו – בזכות עיצוב החוץ המתקדם, הביצוע המעולה בתא הנוסעים ובעיקר בסביבת הנהג, פעולת המנוע/תיבה על הביצועים והחסכנות – לשיפור כולל הממצב אותו גבוה יותר. מנגד, נוחות הנסיעה רק סבירה, ונראה כי צמיגים צנועים יותר למראה ישפרו לא במעט.
והמחיר. מחיר הגרסה שנבחנה נושק ל-180,000 שקלים – ולמרות שמדובר בגרסת דיזל מאוד מאובזרת, זה מחיר ממש לא-נמוך למשפחתית. מנגד, נהגי מוניות פטורים ממס על הרכב, כך שהם משלמים חצי...
