בסקירות הקודמות:
טויוטה קורולה יד שנייה
מאזדה 3 יד שנייה
רנו קליאו יד שנייה
ניסאן קשקאי יד שנייה
סקודה אוקטביה יד שנייה
רנו פלואנס יד שנייה
קיה פיקנטו יד שנייה
טויוטה אוריס יד שנייה
קיה ספורטאז' יד שנייה
יונדאי איוניק יד שנייה
רנו מגאן סטיישן יד שנייה
סקודה סופרב יד שנייה
קיה ריו יד שנייה
_________________________________
למי שמחפש מכונית קטנה ונוחה לשימוש עירוני, ונוסע לא מעט בפקקים – אין הרבה אפשרויות. הסיבה, בשתי מילים: תיבת הילוכים. הסיבה, ביותר מילים: בתנאי הנסיעה הפקוקים בארץ, מי שעושות את השירות הטוב יותר אלו התיבות הפלנטריות והרציפות, בזכות אופי הפעולה שלהן. משיקולי עלות ועמידה בתקנות זיהום אוויר, רוב היצרנים לא מציידים את דגמי המיני שלהם בתיבות כאלו – אלא מעדיפים להתקין תיבות רובוטיות חד-מצמדיות. בהינתן עובדה זו, היו בשנים האחרונות שלוש אלטרנטיבות בלבד, ויונדאי i10 הייתה אחת מהן.
הייתה, כי הדור החדש של יונדאי i10 – שמוצע בישראל מתחילת 2020 – צויד בתיבה חד-מצמדית. אז הגיע הזמן לבדוק איך יונדאי i10 עם תיבה פלנטרית מתפקדת כמשומשת, יש לנו תחושה שהביקוש לה יעלה בקרוב.
גרסאות, רמות גימור
הדור השני של i10 מוצע בישראל מינואר 2014. לאורך כל חייה הוצעה i10 עם מנוע 1.25 ליטר (4 ציל') ותיבה אוטומטית (פלנטרית, 4 היל'), כאשר עד דצמבר 2018 ניתן היה להזמין גם גרסת 1.0 ליטר (3 צילינדרים) עם אותה תיבה אוטומטית או עם ידנית (5 היל').
במשך השנים הוצעו מספר רמות גימור, שההבדל ביניהן אינו גדול. בכל רמות הגימור מערכת שמע מקורית, שקע USB ושקע AUX, מושב נהג עם כיוון גובה ואפשרות לבחירת גווני צבע בתא הנוסעים (ריפודים, סיפון מחוונים) כתלות בצבע החיצוני.
במהלך שלוש השנים הראשונות הוצעה גרסת 1.25 ליטר ברמת גימור אחת ('סופרים') שכללה גם ארבעה חלונות חשמל, כוונון חשמלי למראות הצד, חישוקים קלים ("14), דיבורית מקורית, דיפון עור להגה ותאורה עוקבת פנייה.
בגרסאות עם מנוע 1.0 ליטר היו מספר רמות גימור, עם הבדלים בין הגרסאות האוטומטיות והידניות: בגרסאות האוטומטיות הוצעו 'אינסייט' הבסיסית ו'פרמיום', בעוד שעם תיבה ידנית הוצעו 'אינספייר' ו'אינסטייל'. ההבדל בין כל צמד רמות הגימור מסתכם בארבעה חלונות חשמליים לעומת שניים, כיוונון חשמלי למראות במקום ידני וחישוקים קלים לעומת צלחות נוי (טאסות). כמו כן, בגרסאות האוטומטיות ההבדל הוא בין חישוקים קלים ל"צלחות נוי", בעוד שבגרסה הידנית ההבדל הוא בין צלחות לנוי לבין... שום דבר.
יונדאי i10 2017 הגיעה לאחר מתיחת פנים שעבר הדגם, שעיקר השינויים בו היו עיצוביים (עם יחידות תאורה עגולות במרכז הפגוש הקדמי). השינוי היותר משמעותי היה בעדכון מבחר הגרסאות ורמות הגימור, כשהעיקר היה שיווק גרסת 1.25 ליטר ברמת גימור 'אינספייר' מוזלת. מדצמבר 2018 הוצעה i10 שוב ברמות גימור מעודכנות, כאשר הפעם כלל המפרט המהודר ('אופן סקיי') גם גג שמש חשמלי.
מפרט הבטיחות נותר אחיד לאורך כל שנות שיווק הדגם – והיה בסדר בהתחלה, אך נחשב דל בשנים האחרונות, בהיעדר מערכות בטיחות מתקדמות. i10 נבחנה במבחני הריסוק של 2014 וקיבלה ציונים טובים יחסית – אם כי לא טובים מספיק בשביל חמישה כוכבים (בין היתר בשל ההתייחסות המוגברת למערכות הבטיחות המתקדמות) כך שהציון הוא ארבעה כוכבים.
הדגם המחודש הוצע באופן תקני עם מערכת התרעה מקומית על סטייה מנתיב ואי-שמירת מרחק. מדובר במערכת בטיחות חשובה, אך היסטרית וגסה בפעולתה.
חיים משותפים
הדור השני של i10 מציג תכנון משובח מה הוא. כמה שהמכונית הזו קטנה, היא מעניקה תחושה כי מדובר ברכב רהוט ובוגר ברמה שלא מוכרת בסגמנט שלה – החל מסביבת נהג נעימה, נוחה ואיכותית, ועד איכות המושב ופעולת המתלים. המכונית הזו הצליחה להיות טובה גם אחרי שש שנים בשוק – וזה הישג גדול.
לתא המטען נפח של 251 ליטר, ובשל כך ובזכות המבנה השימושי אפשר למלא בו קניות שבועיות בסופר לזוג. יתרה מזאת, עבור הוותיקים שבקוראינו, נזכיר כי במבחן ארוך הטווח שערכנו ל-i10 לפני שנים אחדות, הצלחנו להכניס בתא המטען אפילו כיסא גלגלים, מבלי לקפל את מסעד המושב האחורי(!).
לצד כל אלו, מגרעותיה של i10 טמונות במערכת ההנעה. בהקשר זה, הגרסה המומלצת היא דווקא זו הידנית – בעיקר בזכות התחושה הזריזה והקלילה, תיבת ההילוכים והמצמד הנעימים לתפעול וצריכת הדלק הטובה – עם כ-14-15 ק"מ לליטר. בגרסאות האוטומטיות הביצועים וצריכת הדלק טובים פחות, ובפער – סביב 11-12 ק"מ לליטר בלבד בשתי הגרסאות, כאשר גרסת 1.0 ליטר עם תיבה אוטומטית סובלת מביצועים חלשים.
תחזוקה שוטפת, שגרת אחזקה
טיפולים. שגרת הטיפולים של i10 היא אחת ל-20,000 ק"מ/שנה (המוקדם מביניהם; הטיפול הראשון אמור להיות מבוצע ב-15,000). הטיפולים זולים – כמויות הנוזלים מצומצמות, ויש נגישות טובה למכלולים ולכן גם שעתוני עבודה צנועים בדרך כלל.
מעבר לכך, בכל שני טיפולים יש להחליף מסנן אוויר ונוזל בלמים (המשרת גם את המצמד בגרסה הידנית) – אך אין צורך בהחלפה תקופתית רצועת תזמון (שרשרת), ואפילו לא בהחלפות יזומות של מסנן הדלק ומסנן המזגן. מצתים יש להחליף אחת ל-160,000 ק"מ(!), ובגרסת 1.0 ליטר נדרש לבצע בדיקה למרווחי השסתומים בכל 4 שנים/95,000 ק"מ (המוקדם מביניהם).
ביטוח. עלות הביטוח (חובה + מקיף) כ-3700 שקלים, לשני נהגים (מעל גיל 24, עבר ביטוחי נקי, מאזור המרכז). המחיר דומה בכל הגרסאות.
אגרת רישוי. עלות האגרה כיום נעה בין כ-950 שקלים (גרסה ידנית, 2014; קבוצת רישוי 1) ועד כ-1100 שקלים (גרסה אוטומטית עד גיל 3; קבוצת רישוי 1).
מצבר. רוב השנים נדרשה i10 למצבר רגיל, אולם מדצמבר 2018 צוידו גרסאות 1.25 ליטר במערכת "עצור וסע", המחייבת שימוש במצבר פריקה עמוקה (EFB) בעל קיבולת של 45 אמפר-שעה, שמחירו כ-600 שקלים – יקר בכ-50% ביחס למצבר עופרת רגיל.
צמיגים. מידת הצמיגים (175/65-14) אחידה בכל גרסאות ורמות הגימור. מחיר זוג צמיגים מסוג טוב כ-600 שקלים.
תקלות נפוצות
עם כמה שחיפשנו, לא הצלחנו למצוא תקלות משמעותיות ב-i10. זו מכונית פשוטה, שלרוב מאופיינת בפרופיל שימוש סולידי עם עומס נמוך.
כן כדאי לשים לב שבדגם המחודש, הנורות של יחידות התאורה הנמצאות במרכז הפגוש נוטות להישרף מהר מהרגיל – ובשביל להחליף אותן נדרש לפרק את הפגוש (כחצי שעת עבודה של מוסך), מה שהופך את הפעולה הפשוטה והבסיסית הזו ליקרה מהרגיל.
רכישה
מחיר i10 מתחיל ב-25,000 לגרסה ידנית (1.0 ל', 'אינספייר', 2014) ובכ-30,000 שקלים לגרסה אוטומטית (1.0 ל', 'אינסייט', 2014); גרסה אוטומטית עם מנוע 1.25 ל' מתחילה בכ-35,000 שקלים. בפועל, מחירי השוק גבוהים בכ-10%.
כדאיות, גרסה מומלצת
יונדאי i10 זו מכונית קטנה שמסוגלת לתפקד כמו גדולה. המשמעות של "כמו גדולה" היא היכולת שלה לבצע מטלות נהיגה המחייבות עומס גבוה, כמו נסיעות ארוכות – וזאת מבלי להתיש את הנהג. בהתחשב בפלח השוק ובייעוד שלה, זו מכונית מיני טובה ומוצלחת.
ההמלצה שלנו היא לבחור בגרסה הידנית או בגרסה האוטומטית עם מנוע 1.25 ליטר. זו האחרונה, הפונה לפלח השוק הגדול יותר, תספק ביצועים סבירים גם עם התיבה הוותיקה, בעוד שהגרסה הידנית תוסיף ליתרונות i10 גם צריכת דלק נמוכה ומחיר קנייה זול משמעותית.
