קופרה הייתה גרסה ספורטיבית שהוכרזה בדור השני של הסופרמיני איביזה (1993) עם הצגת מתיחת הפנים שנעשתה ב-1996. המשפחתית לאון, שהוכרזה ב-1998, כללה כמעט מההתחלה גרסה כזו, והצלחתה בכלל, בדור השלישי (2012) בפרט, סייעה לתדמית של סיאט, אולי אף דחפה למהלך שהוביל ליצירת המותג הנפרד קופרה.
הקשר, פרטים
עד כה היה לסיאט דגם בשם לאון שהייתה לו גרסה ספורטיבית בשם קופרה. כעת, עם הצגת הדור הרביעי של הדגם יש לסיאט דגם בשם לאון, ולמותג קופרה יש דגם בשם לאון.
הנוסחה נותרה דומה – בפועל, גרסה ספורטיבית וכוחנית ללאון הרגילה שהושקה לא מזמן על-ידי סיאט בארץ. לאון קופרה היה הרכב הספורטיבי הנמכר בארץ, ולכן חשיבותו – הן עבור המותג הצעיר שהחל לפעול כעת, הן בפלח השוק הקטן הזה – ברורה.
ובכן, לדגם החדש, הגדול משמעותית מקודמו, מנוע טורבו-בנזין 2.0 ליטר, המשרת את הגרסאות הספורטיביות של המשפחתיות של קבוצת פולקסווגן – אודי S3, אוקטביה RS, וכמובן גולף GTI. מנוע זה מוצע בגרסאות הספק שונות, החל ב-245 כ"ס ועד 320 כ"ס, ובלאון של קופרה מדובר ב-300 כ"ס.
במפרט האבזור של קופרה לאון, המוצעת במחיר תחילי של 240,000 שקלים, תאורת לד מלאה, גג זכוכית, מפתח חכם, תאורת אווירה, בקרת אקלים תלת-אזורית. מחיר חבילת עור ותפעול חשמלי למושבים הוא 19,000 שקלים, מחיר הרכב בצבע מאט הוא 14,000 שקלים – ושתי תוספות אלה שהיו ברכב שנבחן הביאו את מחירו ל-273,000 שקלים.
מפרט הבטיחות עשיר, וכולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על שטח מת.
עיצוב, נראות
קופרה לאון ממשיכה את דרכה של לאון קופרה – ונראית כמו גרסה ספורטיבית של המשפחתית המוכרת; הסמל שונה אבל גם הוא מונח באותו מקום. ויש הבדלים.
פסים בגוון נחושת מבליטים את השבכה, הפגוש הקדמי אגרסיבי למראה, ומאחור ארבעה מפלטים. ההבדל המשמעותי ביותר נוצר באמצעות צבע המאט הכהה וחישוקי "19 בגוון הנחושת (זהירות, כאשר הם נשרטים יראו את הצבע הכסוף שמתחת).
סביבת נהג, תא נוסעים
פתיחת הדלת מגלה סביבת נהג נאה, ומרכיב העיצוב העיקרי שבה, כמו ביתר דגמי קבוצת פולקסווגן, עשוי קווים אופקיים. סביבת הנהג עצמה דומה לזאת שפגשנו בלאון ובפורמנטור, וזו כוללת פס לד לרוחב הדלת המוביל את מפגן התאורה שהרכב אוהב לבצע. מרכיב אחד הוא גווני נחושת במסגרות פתחי האוורור – שהם גדולים ונוחים – ובמרכז גלגל ההגה הספורטיבי ולרוחבו. מושבי הספורט הייעודיים משלימים הופעה נעימה לעין.
עם זאת, איכות החומרים אינה אחידה, והכיסוי הדקיק לגג השמש לא מוצלח. מה שמפריע, וכמו בפורמנטור, היא הנדסת האנוש. הצג נאה, אבל זה דורש יותר מדי התעסקות ואפילו כיוון בקרת אקלים במהלך נסיעה אינו קל. למרות שלכל החברות בקבוצת פולקסווגן בסיס דומה, כל אחת מצאה דרכים שונות לתפעול המערכות – ובמשימה הזאת, כך נראה, סיאט לא הייתה החניכה המצטיינת. גם כאן אפשרות לשליטה חיצונית באמצעות פסי מגע ("סליידרים") שאינם נוחים לתפעול ופקדי מגע מבלבלים לתאורה; שוב, כאלה יש בדגמים אחרים, ושם זה עובד טוב יותר.
כאשר מדובר במכונית ספורטיבית מפריע אף יותר הוא הצורך להתעסק יותר מדי עם אותו צג כדי לשנות את מצבי נהיגה או את בקרת היציבות (יש מצב מאולחש ומנותק), וזה לא לעניין. חבל שהרכב המיובא לישראל אינו מצויד במתגים הגדולים שמחוברים להגה (התנעה ושינוי מצב ניהוג, כמו באלפא) המפנים את הלחצן שליד הבורר לתפעול בקרת היציבות. תנוחת הנהיגה טובה והמושב נוח. שדה הראייה, בייחוד לצדדים, אינו מצטיין. תאורת האווירה בסביבת הנהג משנה גוונים בחלקה הקדמי כדי להתריע על רכב בשטח מת. יפה.
מאחור, המרחב לנוסעים טוב ולרשותם שליטה באקלים.
לתא המטען נפח של 380 ליטרים, והוא מספק כל צורך רגיל.
מנוע, ביצועים
לקופרה לאון טורבו-בנזין 2.0 ליטר המייצר 300 כ"ס (ב-5300-6500 סל"ד), ו-40.8 קג"מ (ב-2000-5200 סל"ד) – נתונים מרשימים ברצועת כוח רחבה ביותר של 4500 סל"ד. התיבה היא דו-מצמדית 7 הילוכים וההנעה קדמית. כל אלה אמורים להטיס את הקומפקטית מספרד מ-0 ל-100 קמ"ש ב-5.7 שניות כל הדרך ל-250 קמ"ש.
הרכב מתעורר בגרגור גברי, ומצהיר בקול בוטה שגם בעידן הסטרילי הצליחו הספרדים לייצר צליל משכנע, הכולל בעת הצורך פיצוצים. מערכת השמע מסייעת לקונצרט בתא הנוסעים, ודווקא חלק מהרעש המכני תחת מצערת מלאה פחות נעים.
הביצועים בהחלט מרשימים. הלאון מהירה מאוד, מאיצה היטב בכל מצב וראויה למרב הסופרלטיבים. היא כל כך מהירה, כדי-כך שאני חושש להפחיד את התנועה בעקיפות. מי שמאכזבת היא התיבה, שפה ושם מפספסת ומגיבה בהיסוס מוגזם לפקודת הרגל להוריד הילוך.
צריכת הדלק נאה: בין 13.5 ק"מ/ל' בנסיעה רגועה ל-9 ק"מ/ל' במסלול המבחן המגוון.
נוחות, התנהגות
צמיגים בחתך 35 עם סוליה של 235 בחישוקי "19, אינם מרשם לנוחות. ובכל זאת, השליטה האלקטרונית במתלים והמצב 'רגיל' הרך יחסית מעניקים נוחות נסיעה סבירה גם בעיר. בכל אופן, טלאים בכביש מורגשים, הטיפול בשיבושים גדולים אינו מושלם, ורעשי המתלים (ולעיתים המרכב) יוצרים התנהלות "עסוקה". ככל שעולה המהירות ובכבישים הבין-עירוניים, המצב משתפר.
על כבישים טובים, בפניות מהירות, האחיזה טובה והדיפרנציאל מוגבל ההחלקה מסייע לצלוח עיקולים בקצב רצחני. ובכלל, המכונית מגיבה בנחישות שאינה מוגזמת להפניה. ההגה המהיר דורש הסתגלות, ושטח מת קטן במרכז מקשה על מיקום מדויק של הרכב בנתיב.
כשהכבישים קצת פחות מושלמים, הכוח הרב יכול לאתגר את הצמיגים הקדמיים ולהפעיל את בקרת היציבות אפילו בקו ישר כאשר המהירות גבוהה מאוד, ובעיקולים הוא עלול לגרום להחלקות חרטום מוחשיות. מאחור, הלאון פחות דרמטית, גם אם תחילה נראה שהיא ששה להדק קו. על גלי כביש הרכב עלול לנתר קלות, אך הדבר לא יפריע לרוב לשמור על קצב מהיר. לבלמים עוצמה טובה אך אינם עצבניים.
בסיכומו של דבר, זוהי מכונית מהנה לנהיגה שיודעת להגיב להעברות משקל ולהעלות חיוך על פניו של הנהג.
מחיר, תמורה
למרות מעבר למותג חדש עם יומרות של יוקרה, לאון של קופרה שמרה על המחיר התחרותי שאפיין את קופרה של לאון – 240,000 שקלים. בהינתן הביצועים והיכולת וגם האבזור, התמורה טובה, אם-כי מחירה של מכונית ההדגמה שנבחנה גבוה יותר (273,000 שקלים)
התחרות כרגע מוגבלת כמעט לגמרי למותגי קבוצת פולקסווגן, בייחוד לגולף GTI החלשה יותר המפצה בהתנהלות שלמה יותר, בביצוע איכותי יותר וגם באבזור עדיף מבחינות מסוימות.
