הדגם המקורי של רכב הפנאי הקומפקטי הזה (C-SUV) הוצג ב-2001. הדור השני (מ-2006) התבסס על רצפה שפותחה יחד עם קרייזלר, וזו שימשה את אאוטלנדר גם בדור השלישי (2012), שירתה גם את המשפחתית לאנסר ומוטמעת גם בדגמי הפנאי הקרובים: ASX, אקליפס.
הקשר, פרטים
הדור הרביעי של אאוטלנדר הוכרז באמצע פברואר 2021, וזה חולק אותה רצפה CMF-CD של ברית רנו-ניסאן, בה מיצובישי חברה כיום, וזו משרתת בין השאר גם את ניסאן X-טרייל החדש.
הדגם החדש גדול מקודמו בכל הממדים בשיעור של 1.5-5 ס"מ, ובסיס הגלגלים שלו ארוך ב-3.6 ס"מ ל-270.6 ס"מ, זהה לזה שב-X-טרייל. גם המנוע, בנזין אטמוספרי 2.5 ליטר, מגיע מניסאן.
אאוטלנדר מוצע בישראל רק בגרסת מנוע אחת, בהנעה קדמית או כפולה, רק במרכב 7 מקומות – וב-5 רמות גימור; טווח המחירים נע בין 180,000 שקלים ל-235,000 שקלים.
ל'אקזקוטיב', שמחירה 180,000 שקלים, חישוקי "18, תאורת לד, מולטימדיה עם צג "8; ל'אינסטייל', הנמכרת ב-190,000 שקלים, חישוקי "20, גג זכוכית, מפתח חכם; 'פרמיום', המוצעת ב-200,000 שקלים, כולל גם ריפוד דמוי עור, צג "9, מחוונים מוקרנים, תפעול חשמלי למושב הנהג; 'לקשרי', שעולה 215,000 שקלים, כוללת בקרת אקלים תלת-אזורית, תפעול חשמלי לדלת תא המטען, ריפוד עור, מצלמות היקפיות, מערכת שמע של בוז ועוד; רמת הגימור 'לקשרי TTH', שתג המחיר שלה 225,000 שקלים, מציעה גימור עשיר יותר.
הנעה כפולה מוצעת רק בשתי רמות הגימור הגבוהות יותר – 'לקשרי', 'לקשרי TTH' – וזאת מייקרת את המחיר בעוד 10,000 שקלים. למבחן קיבלנו את 'לקשרי TTH' עם הנעה כפולה וב-235,000 שקלים.
בכל רמות הגימור בלימה אוטונומית גם לאחור, התרעה על סטייה מנתיב (אך לא תיקון), ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית.
עיצוב, נראות
מעצבי מיצובישי כיוונו לכך שאאוטלנדר החדש לא רק יהיה גדול מקודמו, אלא גם ייראה כך ויהיה בולט באופן משמעותי מקודמו האנמי. ואכן, השבכה הענקית והאנכית מעניקה לרכב בולטות רבה; לא כולם יאהבו אותה, אבל התוצאה רבת רושם. במבט מהצד, הרכב נראה פחות כבד, אך עדיין משמר מופע חסון. מיצובישי אימצה עיצוב המדגיש את הקווים המפרידים בין הקורה האחורית ובין הגג, וכזה ראינו בדגמים אמריקאים כמו של ג'יפ, שברולט. ברמת הגימור שנבחנה, הגג שחור והדבר מודגש עוד יותר. עיצוב החלק האחורי, בייחוד מקו הפנסים ומטה, מדגיש את ממד הרוחב. חישוקי "20 מעוצבים היטב סביב חותמים מופע עדכני ונוכח.
סביבת נהג, תא נוסעים
השינוי בסביבת הנהג לא פחות מדרמטי. צג המולטימדיה גדול ונוכח, המחוונים מוקרנים, וברכב תצוגה עילית ברורה. ברמת הגימור הנבחנת גם עור איכותי יותר עם תפרים חומים ומשטחים באותו צבע, וכל אלה יוצרים הופעה עשירה. עם זאת, לא כל המשטחים רכים כנדרש, דבר הבולט במיוחד בדיפון הדלתות.
בין המושבים קונסולה רחבה היוצרת תחושה שהרכב רחב במיוחד. הבורר שעליה מקורי ונוח לתפעול (משיכה מעבירה למצב ידני), וחוגת מצבי הניהוג נעימה, ותפעולה מביא להצגת תמונות מייצגות בלוח המחוונים.
במיצובישי שימרו תפעול נפרד לבקרת האקלים (שבכל התנעה מתעקשת לחזור לסירקולציה פנימית). תפעול המערכות דרך הצג הגדול נוח יחסית, הפקדים במרכז וגם אלה בהגה נאים, אך פונקציות רבות מופעלות דרך התצוגה בלוח המחוונים דווקא.
התפעול החשמלי של מושב הנהג טוב, אך תמיכת הגב התחתון חסרה. קל לייצר תנוחת נהיגה טובה וזו מעניקה לנהג שדה ראייה שולט ותחושה שהרכב גדול, גם בזכות החרטום המודגש. ברמת גימור זו גם תפעול חשמלי למושב הנוסע, אך רק לכיוון המרחק ולזווית המסעד. כאן יצוין כי בקרת השיוט האדפטיבית מתנתקת לעיתים באופן מוזר.
המרחב בשורה השנייה טוב, וניתן להזיח את המושבים לפנים/אחור ולשנות את זווית המסעד שלהם. מרווח הרגליים טוב, ומרווח הראש רק סביר בגלל גג הזכוכית. בשורה זו, בנוסף לבקרת אקלים, גם חימום מושבים.
ומה קורה בשורה השלישית? המרחב מוגבל מהצפוי ויספק במקרה הטוב ילדים. אמנם, תנוחת הישיבה אינה מאוד נמוכה, אך אין מקום לכפות הרגליים מתחת למושבים שמלפנים וגם מרחב הברכיים זעיר; למיטב זיכרוננו, המצב בדגם היוצא היה עדיף.
כיסוי תא המטען הדקיק והמרושל ממוקם גבוה יחסית. הנפח קטן כאשר כל המושבים בשימוש ועומד על 160 ליטרים; כאשר השורה השלישית מקופלת הוא גדול: 793 ליטרים. ניתן למקם את משענות הראש של השורה השלישית בחלל ייעודי מתחת לרצפה.
מנוע, ביצועים
לאאוטלנדר כאמור מנוע בנזין אטמוספרי 2.5 ליטרים וזה מייצר 181 כ"ס (ב-6000 סל"ד) ו-24.9 קג"מ (ב-3600 סל"ד). התיבה רציפה ויש לה שמונה יחסי העברה קבועים בתפעול ידני, וההנעה בגרסה זו כפולה.
הביצועים נאותים, אך תחת עומס אינם מתעלים, דבר הבולט בעיקר בעליות, שם פעולת חטיבת הכוח מאומצת מהמקובל. עם היציאה מהמקום נראה כאילו והמערכת משתהה, והמנוע במיטבו רק לקראת 4000 סל"ד. עם זאת, מצב 'ספורט' מחדד משהו את העניינים.
הרעש בסל"ד גבוה, לשם מגיע המנוע לא פעם, מבודד באופן יעיל, אך לא לחלוטין, ובמקרים קיצוניים נוסף עליו גם רעש תמסורת. עם זאת הצליל גברי יחסית.
כאמור, לתיבה שמונה יחסי העברה קבועים ואפשרות לתפעול ידני, אך אותם יחסים ארוכים יחסית ולכן לא מסייעים בעומס.
צריכת הדלק אינה מרשימה; ביום המבחן היא הייתה 8.9 ק"מ/ל', בשיוט הגיעה ל-11.7 ק"מ/ל'.
נוחות, התנהגות
כיול המתלים מעט קשיח, ולצמיגים, 255/45-20, דופן לא ממש גבוהה. בעיר אאוטלנדר סביר על שיבושים קלים, אך נוח פחות ו"עסוק" יותר במעבר על כאלה גדולים. נוחות הנסיעה מחוץ לעיר נאותה, גם אם שברים, בייחוד כאלה הבאים ברצף, מורגשים. רעשי הכביש והרוח מוחשיים.
בנסיעה שבילים אאוטלנדר מעט קופצני, אבל הוא משדר חוסן מבני, גם עם מעבר על בורות. מרווח הגחון הנאה (21.3 ס"מ) מרחיב את יכולת התנועה של הרכב מעבר לאספלט.
גרסת ההנעה הכפולה הפגינה יכולת מפתיעה בפניות ובעיקולים. חלוקת הכוח טובה, והתגובות להעברות משקל נכונות ולאלה מצטרפת אחיזה טובה. בקרת היציבות הלא מעודנת מובטלת לרוב, והרכב יכול להסתדר עם הספק גבוה בהרבה. משקל ההגה נכון, ופעולת הפניית הגלגלים בעומס ברורה. עוצמת הבלימה טובה, אך לבלמים חסרה נשיכה ראשונית חזקה.
מחיר, תמורה
בהשוואה לקודמו, הדגם החדש של אאוטלנדר שופר כמעט בכל היבט; העיצוב החיצוני מפגין נוכחות רבה, סביבת הנהג טובה בהרבה, היכולת הדינמית שודרגה מאוד. מנגד, חטיבת הכוח מרשימה פחות, המרחב בשורה השלישית אינו מצטיין וחסר תיקון סטייה מנתיב.
סוד הצלחתו של אאוטלנדר היוצא היה בתמורה למחיר, בייחוד בגרסת שבעת המקומות. היבואן השכיל לשמר יתרון יחסי זה, ולמרות שמדובר בדגם חדש עם המועשר באבזור והספקו גדול יותר, תוספת המחיר אינה גבוהה ביחס לזה הקודם.
נראה שרמות הגימור 'אקזקוטיב' ה'אינסטייל', ב-180,000 וב-190,000 שקלים בהתאמה, מעניקות את התמורה הטובה ביותר. עם זאת, ומכיוון שפערי המחיר בין רמות הגימור השונות אינם גבוהים, נראה כי רבים יתפתו לבחור ברמות הגימור העשירות.
*פורסם ב-21.07.21 (נוסף וידאו)
