מקורות
אודי השתמשה לראשונה בכינוי זה ב־2004, כאשר הציגה גרסת חמש דלתות ל־A3, עד אז עם שלוש דלתות. בהמשך, מצא כינוי זה את מקומו גם במכוניות נוסעים אחרות — מ־A1 עבור ב־A5 ועד A7 — תמיד עם חמש דלתות, לפעמים בקופה, לפעמים בליפטבק. ב־2019 הוצגה גרסת ספורטבק, הפעם לרכב פנאי וזו הקדימה בשנה אחת את זו שהוצמדה ל־Q5 (ראו מבחן בצמוד). גם דגמי הפנאי החשמליים, e-טרון ו־Q4 (ראו השקה, גיליון זה) זכו לגרסה זו. אין צורך לציין, אבל זו חובה: החל מ־X6 של ב.מ.וו (2008) הציגו מו,גי היוקרה של גרמניה (גם מרצדס, פורשה) גרסאות כאלה לדגמי הפנאי שלהם, לפעמים כשם דגם נפרד.
המקרה
Q3 ספורטבק מוצע בישראל רק בגרסת 35 המצוידת במנוע טורבו־בנזין, 1.5 ליטר המייצר 150 כ"ס. הדגם משווק ברמת גימור בסיסית ב־270,000 שקלים (כ־2500 שקלים יותר מ־Q3 הרגיל) וב־'S ליין', השונה בפריטים קוסמטיים, ומחירה 288,000 שקלים. לרמת הגימור הבסיסית ניתן להוסיף את חבילת 'קומפורט' ב־8500 שקלים הכוללת מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען ולקיפול המראות, חיישני חניה; חבילת האבזור 'טק פק', ב־9500 שקלים כוללת גם מצלמת נסיעה לאחור, תפעול חשמלי למושבים הקדמיים, ובמערך הבטיחות גם בקרת שיוט אדפטיבית ותיקון סטיה מנתיב. הרכב הנבחן היה 'S ליין' עם חבילת 'טק פק', ומחירו 297,500 שקלים.
ההופעה
ספורטבק משלב היטב את המופע המכובד מלפנים — כולל השבכה המובלטת — של Q3 הרגיל, ואת זה הספורטיבי־אלגנטי המאפיין את החלק האחורי. התוצאה היא רכב פנאי נאה מאוד למראה.
סביבת הנהג זהה לזו שב־Q3 הרגיל, עיצובה אלגנטי, החומרים טובים ונעימים למגע באזורים שמעל הברך, איכות ההרכבה והגימור טובה, וריפוד העור מעניק נופך ראוי של עושר. לוח המחוונים מוקרן, אך אפשרויות התצוגה בו מוגבלות ביחס לכאלה מדגמים אחרים. במרכז הדשבורד ובמיקום נמוך מדי מסך מגע בגודל "8.8, ומתחתיו בקרת אקלים דו־אזורית שתפעולה נוח.
תפעול מושב הנהג חשמלי, יש לו תמיכה לגב התחתון אך התמיכה הצידית והתמיכה בירכיים אינן מספקות. מרחב המחיה של ברך ימין מצומצם יחסית.
הנוסעים ברכב ייהנו מגג שמש, ואלה מאחור גם מפתח מיזוג (אך ללא בקרת אקלים). מרווח הברכיים מספק, מרווח הראש אינו מתעלה לגבוהים ממש בגלל מושב גבוה והגג המשתפל, והבליטה הגדולה המיועדת לגל הינע תפריע לנוסע במרכז. ניתן להזיח את המושבים מאחור להגדלת מרווח הברכיים על־חשבון תא המטען (וההפך).
נפח תא המטען, למרות העיצוב החיצוני השונה, זהה לזה שב־Q3 הרגיל ועומד על 530 ליטר. הוא עשוי היטב, יש בו פטנטים שימושיים ובולטים בהיעדרם גלגל חלופי וגם שקעי טעינה.
התנועה
כאמור, המנוע הוא טורבו־בנזין 1.5 ליטר המייצר 150 כ"ס ב־5000-6000 סל"ד ו־25.5 קג"מ ב־1500-3500 סל"ד, וזה מצויד במערך היברידי מתון של 48 וולט. התיבה דו־מצמדית 7 הילוכים וההנעה קדמית. כל אלה מסדרים לרכב האצה מ־0 ל־100 קמ"ש של 9.5 שניות ומהירות מרבית של 201 קמ"ש.
בנהיגה עירונית המנוע, בשילוב תיבת ההילוכים הנמרצת, מספק בהחלט. גם בכביש המהיר ובהאצות אופייניות, Q3 ספורטבק התנהל בקצב משביע רצון. עם זאת, תחת עומס כבד של עלייה ממושכת, עקיפה בחלון זמן קצר, בוודאי גם וגם, היכולת הייתה בינונית. כאן יצוין כי הרכב שוקל 1.6 טון.
לרשות הנהג מספר מצבי נהיגה: 'שטח', 'חיסכון', 'רגיל', 'ספורט', ומצב 'אינדיבידואלי' — ואלה משפיעים בגרסה זו על תיבת ההילוכים, תגבור ההגה, תגובת מצערת. בלטו בחסרונם פקדי העברת הילוכים מאחורי ההגה. צריכת הדלק במבחן עמדה על כ־10.5 ק"מ/ל'.
Q3 ספורטבק מציע נוחות נסיעה סבירה בעיר לזוג היושב מלפנים, ואילו הנוסעים מאחור ירגישו פעולת מתלים נוקשה שם. ככל שמהירות הנסיעה עולה, כך הנוחות משתפרת. בידוד רעשי הרוח טוב למדי גם במהירויות גבוהות. המשקל הגבוה אינו פוגם ביכולת הדינמית, שהיא ברמה גבוהה, אפילו מהנה ביחס לרכב פנאי. הכניסה לפנייה טובה למדי, ועזיבת הדוושה הימנית מהדקת את קו הפניה באופן מידי ונשלט.
מתכנסים
גרסת ספורטבק של Q3 מביאה עיצוב דינמי, אופנתי שנראה קל יותר בהשוואה לגרסה הרגילה, וגובה על כך מחיר לא גבוה, הן במרווח הראש, הן ביחס למחיר של Q3 הרגיל.
לזכותה, מעבר להופעה המושכת, איכות חומרים טובה, עיצוב נאה בסביבת הנהג, יכולת דינמית גבוהה. לחובתה בגרסה זו, ביצועי מנוע פושרים תחת עומס, נוחות נסיעה בינונית בעיר.
כמו בדגמים אחרים של מותגי יוקרה קרובים, גם כאן המחיר, כמעט 300,000 שקלים — הכולל חבילת אבזור שיש בה פריטים שהם תקניים בדגמים זולים בהרבה — גבוה ביחס, וההספק כאמור אינו רב מאוד.
התמורה למחיר, לכן, אינה גבוהה, אבל תמורה כזאת למחיר של Q3 הרגיל. מהדברים המרכיבים דגם של מותג יוקרה.
