הקשר, פרטים
ל-C4 יש קצת מהרבה דברים – משפחתית רגילה, כזאת עם סיומת קופה, בעלת מאפיינים של רכב פנאי. בעברית, בכל אופן, הדבר מקשה על הזהות המגדרית/דקדוקית; האם זאת מכונית (נוסעים) או זה רכב (פנאי)? גם הגובה, גם מרווח הגחון ממקמים את C4 בין לבין. בכל אופן, ל-C4, כמו בדגמים אחרים של PSA, גרסאות בעירה פנימית (בנזין, דיזל) וכזו מחושמלת, כאן עם מנוע כל-חשמלי.
היבואן, נאמן לגישה של PSA האומרת שהלקוח צריך ראשית לבחור דגם ואז להחליט ביחס לגרסה, אכן מייבא את השלוש. ולאחר שבחנו את הגרסה החשמלית ואותה המונעת בבנזין, הגיע הזמן לזאת המצוידת במנוע דיזל.
האפשרות לגרסת דיזל הופכת נדירה במכוניות נוסעים – למרות שלמנועים אלה יתרונות לא מבוטלים: מומנט רב, צריכת דלק טובה, טווח ענק וגם רמת זיהום נמוכה יחסית, עדיפה במקרים רבים על זו של מנועי בנזין.
למנוע הטורבו-דיזל 1.5 ליטר אותו הספק של 130 כ"ס כמו לטורבו-בנזין, אך המומנט שלו הוא 30.6 קג"מ והציון הירוק 7; לבנזין: 23.4 קג"מ, ציון 10.
גרסה זו, כמו השתיים האחרות, מוצעת ברמת גימור אחת, 'שיין', וזו כוללת, בין השאר, חישוקי "18, מפתח חכם, מולטימדיה עם צג "10 וממשק קארפליי, תצוגה עילית, מחוונים מוקרנים, בקרת אקלים מפוצלת, טעינה אלחוטית. מפרט הבטיחות עשיר, וכולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית. מחירה של גרסה זו הוא 149,000 שקלים, יקר ב-9000 שקלים מגרסה הבנזין.
עיצוב, נראות
חלפו מספר חודשים מאז פגשנו לראשונה ב-C4. העיצוב נראה מקטב פחות ממה שחשנו כלפיו תחילה, ואפילו בגוון לבן המראה נאה, גם תודות לעיטורים הצבעוניים. החזית דוברת סיטרואנית, האחוריים ספורטיביים ולדופן מראה קשוח יותר, המחבר את המכונית לרכב פנאי, ומגובה בחישוקי "18 המדגישים עוד את ממד הגובה.
תא נוסעים
סביבת הנהג דומה כדי זהות לזו שבגרסאות האחרות, עיצובה מקורי, וזו מעניקה תחושה שהרכב גדול ממה שהוא באמת. צג המולטימדיה הגדול במרכז מוסיף להגשה המודרנית וכך גם בורר ההילוכים הזעיר; אותו לא כולם יאהבו אותו גם בגלל לחצן P הקטן. עוד בחלק הקדמי, שפע תאי אחסון שימושיים כולל אפשרות למגירה ולתא כפפות. משטחי הדיפון נוקשים למגע, והשימוש הרב בגוון שחור אינו מקנה לפנים הרכב הופעה מושכת במיוחד.
הנדסת האנוש גם בסיטרואן הזאת עדיין סבוכה, והדבר נכון ביחס לתפעול הצג השולט במערכות הרכב ובמידע עליהם. עם זאת, השיפור ביחס לדגמים קודמים, בייחוד בכל הקשור לבקרת האקלים, ניכר. הלחיצות הארוכות שדורש לחצן ההתנעה מעט מעייפות. התצוגה העילית פשוטה, ועם זאת אינה שגרתית במכוניות משפחתיות. אנשי סיטרואן, אגב, לא טרחו לשנות את מד הסל"ד המופיע באחת התצוגות שבמחוונים המוקרנים; הקו האדום נותר גבוה כמו בגרסת הבנזין.
תנוחת הנהיגה גבוהה מהרגיל (ביחס למשפחתית) אך לא מאוד גבוהה (כמו ברכב פנאי). ובכל זאת, בימים הסוערים בהם בחנו את הרכב, היא הוסיפה לתחושת הביטחון. מה שהגביל את הגבהת המושב מבחינתי הייתה הפגיעה בנראות של המחוונים ושל התצוגה העילית. מושבי ה"כורסא" חסרי תמיכות הצד לא היו כה נוחים בנסיעה ארוכה.
המרחב מאחור מכובד, מרווחי הרגליים טובים מאוד, מרווחי הראש נאותים, ולרשות הנוסעים פתחי אוורור. לתא המטען נפח נאה של 380 ליטרים.
מנוע, ביצועים
לטורבו-דיזל 1.5 ליטר 4 צילינדרים הספק של 130 כ"ס (3750 סל"ד), מומנט של 30.6 קג"מ (1750 סל"ד), לתיבה האוטומטית 8 הילוכים וההנעה קדמית. משך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש הוא 9.5 שניות, והמהירות המרבית היא 206 קמ"ש.
בתנועה עירונית – עמידה בצומת, קצב איטי – ברור מיד מה סוג הנוזל שהמנוע אוהב, בגלל שצליל הדיזל מעט נוכח מדי. אבל כבר בתנועה שאינה מהירה, הרעש נעלם. ל-C4 ביצועים טובים בכל סוגי תוואי הדרך והנהיגה. עיקר כוחו אינו בזינוקים מהמקום אלא בהאצות ביניים תחת עומס, שמירה על קצב מכובד גם בעליות, ושיוט מאוד נינוח בכביש מהיר.
הפעולה של תיבת ההילוכים נעימה ונעימה. עם זאת, במהירויות זחילה היא אינה חלקה מספיק, ומקשה לעיתים בתמרוני חניה. תפעול פקדי ההילוכים הידני מאחורי ההגה נוח. מערך הדימום/התנעה מכבה את הרכב גם בגלישה מאוד איטית, וזה יכול לקרות גם בשנייה שרוצים להאיץ (כמו למשל רמזור אדום שהיה לירוק); עדיף לכבות אותו, למרות שהדבר דורש כניסה לתפריטים בכל פעם לאחר התנעה.
צריכת הדלק מצוינת. ביום המבחן שהיה בתוואי מאמץ, הרכב צרך 15 ק"מ/ל', ובקצב רגוע נענו בין 17 ל-19 ק"מ/ל'.
נוחות, התנהגות
סיטרואן ציידה את C4 בבולמים המתקדמים שלה, שיש להם שיכוך פרוגרסיבי בקצה מהלכם (PHC) באמצעות כריות הידראוליות. בולמים אלה מכוילים על הצד הרך, והם מעניקים לנוסעים ברכב נוחות נסיעה טובה הן בעיר והן מחוצה לה, והרכב מסתדר היטב עם רוב סוגי השיבושים (וטוב מאשר בגרסה החשמלית). בכביש גלי אותה רכות וריסון שאינו מושלם, גורמים לתנודות של המרכב. רעשי הרוח מוחשיים ורעשי הכביש פחות.
כאשר יורדים לשבילים, כי בכל זאת קצת רכב פנאי, C4 אינו מפגין חוסן כמו כלים קשוחים ממנו. עם זאת הוא נוח על כאלה עם אבנים קטנות, גם אם אינו מעלים אותן, ועושה זאת טוב מאשר הגרסה החשמלית.
בכבישים מפותלים היכולת הדינמית של C4 נאותה בהחלט, והוא יכול לצלוח פניות במהירות נאה, ולמרות המומנט, אחיזת הצמיגים אינה מאותגרת. אותה רכות של המתלים גורמת לרכינה של המרכב בפניות, וגם משדרת לנהג שהרכב לא בעניין של נהיגה מחודדת מדי בכבישים כאלה. באותן פניות הנעשות במהירות, ההגה מקבל גם משקל נכון. הבלמים טובים: עוצמה, מינון, היזון. גם בתחום הדינמי, גרסה זו עדיפה על זו החשמלית. כאן נציין כי ההתרעות של מערכות הבטיחות מעט היסטריות.
מחיר, תמורה
אופי הפעולה של מנוע הדיזל הולם היטב את C4, וגרסה זו יוצרת רכב שנעים ויעיל לנוע בו, גם אם לעיתים הוא מעט רועש בזחילה. מחירו, 149,000 שקלים, מעט יקר עבור משפחתית, אך מי שרוצה את יתרונות הדיזל, יגלה שאין הרבה אפשרויות אחרות בקטגוריה. לסיכום: העיצוב, האבזור, יכולת התנועה, הנוחות ופוטנציאל החיסכון יוצרים גרסה מוצלחת.
