הדאסטר המחודש משווק בישראל עם תיבה הדו-מצמדית, לאחר שזו נעדרה מהמפרט המקומי מזה שנתיים. תיבה זו משודכת כעת למנוע הטורבו-בנזין 1.3 ליטר – המשרת גם דגמים של רנו ושל מרצדס – בגרסת 150 כ"ס, וההנעה בגרסה זו היא קדמית.
הקשר, פרטים
המרצדס כבר בפנים? אולי, אבל מפרט בטיחות מתקדם נותר בחוץ. דאסטר מסתפק, כמו עד כה, במערכת התרעה בהרכבה מקומית – לא מעודד בהתחשב בציון הנמוך של 3 כוכבים שקיבל במבחני הריסוק של יורו NCAP ב-2017.
הדאסטר הדו-מצמדי מוצע בשתי רמות גימור: 'לורט' שמחירה 115,000 שקלים ומצוידת במולטימדיה; 'פרסטיג'' שעולה 123,000 שקלים וכוללת חישוקי "17, מפתח חכם, מצלמות היקפיות – והיא זו שקיבלנו למבחן. המפגש עם מערכת ההתרעה של מובאון כבר עם הכניסה לרכב מבליט כבר בהתחלה את אחת המגרעות הבולטות: לדאסטר אין מערכות בטיחות מתקדמות; באופן מעט מוזר, ל'פרסטיג'' ניטור שטחים מתים.
עיצוב, נראות
כצפוי במתיחת פנים – יחידות התאורה, הפגושים וכונסי האוויר עודכנו, ואליהם הצטרפו גם מגינים, ספוילר אחורי; עם זאת, השינויים מינוריים. לדאסטר מופע פשוט וקשוח המכריז: "עזבו אתכם משטויות של מפונקים". הרווח הגדול בין החישוקים הגדולים לבתי הגלגל העטויים במסגרת שחורה יוצר רושם קשוח, וגוון הברונזה הנאה מוסיף להופעה.
פנים הרכב
סביבת הנהג עשויה חומרים פשוטים וקשיחים, ובמגע מפגינים זאת בצליל חלול, במראה בהופעה לא מזמינה. כאילו ואנשי דאצ'יה התעקשו על חומרים עם מרקם בסיסי, גם בחלקים שנראים מיושנים, כמו למשל פתחי המיזוג.
המולטימדיה חודשה במקצה השיפורים וכוללת כעת צג גדול, "8. המבנה שלו גורם לכך שאינו נראה באמת גדול, והתצוגה בו פשוטה. יתרונה של התצוגה בכך שקל לתפעל אותה, וממשק קארפליי פועל היטב. אבל אם כבר פשוט ונוח, הייתי שמח לחוגה לעוצמת השמע. מפרט האבזור נאה, וכולל בקרת אקלים ומפתח חכם, אך נראה שגם את השלט שלו התעקשו להביא ממחסן החלקים הישנים. יש מצלמות היקפיות, אבל אין תמונת מעוף ציפור.
המחוונים האנלוגיים גדולים וברורים, אך צג המידע במרכז נראה מיושן. הבורר נראה כמעט ידני, אין לו מסילת מצבים ודבר זה עלול לבלבל בלילה (אין תאורה). עם זאת, רוב המערכות קלות לתפעול והתלונות היחידות בהקשר זה מתייחסות לתאורת הפנים הפשוטה מדי, לכך שחלק ממתגי בקרת האקלים מוסתרים.
תנוחת הנהיגה גבוהה, מעניקה שדה ראייה טוב, יוצרת תחושה שהרכב גדול ממה שהוא. המושבים פשוטים למראה ואינם מאוד נוחים לישיבה.
המרחב מאחור טוב מאוד, מרווחי הברכיים והראש מצוינים, וחבל שאין שם פתחי אוורור. לתא המטען נפח טוב (445 ל') והמבנה שלו שימושי ויעיל.
מנוע, ביצועים
כאמור, לגרסה זו מנוע טורבו-בנזין 1.3 ליטר 4 צילינדרים וזה מייצר 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ, התיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים וההנעה קדמית. כל אלה מסדרים לדאסטר האצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-9.7 שניות ומהירות מרבית של 199 קמ"ש.
בפועל, התחושה היא שהרכב זריז אפילו יותר ממה שעולה מהנתונים. לדאסטר ביצועים מצוינים בכל מצב, הוא מאפשר לייצר קצב מהיר ולשמור עליו תחת עומס, לטפס למהירויות מאוד גבוהות, לעקוף ביעילות גם בתנאים מכבידים. התיבה 'מעדיפה' לעיתים למשוך הילוכים לפני העלאה – מתאים יותר לשבילים, מתאים פחות לכביש. במצב כזה, בו המנוע פועל בסל"ד גבוה, הוא רועש. לפעמים השילוב להילוך נמוך אינו מהיר מספיק, ולא פעם נשמעים תקתוקים מהמערכת.
צריכת הדלק טובה: 12.2 ק"מ/ל' במבחן שנערך בתוואי מגוון ושופע שבילים, 15 ק"מ/ל' בשיוט.
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה בדאסטר סבירה. הוא אינו כושל בטיפול במפגעים, אך מעביר פנימה חלק מהשיבושים. בנוסף, רעשי מתלים נשמעים בעיר, רעשי כביש ורוח בולטים מחוצה לה.
בשבילים הדאסטר אינו מאוד נוח, בעיקר בגלל החלק האחורי שיכול להיחבט במעבר על שינויי גובה בולטים. איכות הנסיעה בהם נפגמת בגלל קרקושים מחומרי הדיפון. עם זאת, היכולת שלו גבוהה; עם מרווח גחון נאה של 21.4 ס"מ, גם עם הנעה קדמית בלבד, הוא מרגיש בבית בשבילים בהם כלי פנאי מודרניים רבים יאבדו אוויר.
היכולת הדינמית בהחלט נאותה, והרכב יוצר תחושה שהוא 'קליל' בפניות – למרות זוויות גלגול מורגשות תחת עומס בינוני. האחיזה שמעניקים הצמיגים נאותה אבל לא גבוהה, ובקרת היציבות נקראת לא מעט לרסן את נטיית הרכב להרחיב את קו הפנייה. תחת מצערת כבדה מדי, גם המומנט הרב יחסית המשוגר לגלגלים הקדמיים מוסיף את דברו. ההגה מעט איטי, יש לו שטח מת גדול מדי במרכז - וביציאה בוטה מפניות וגם בזינוק נחוש עלולים לחוש בלחימת ההגה. הבלמים אינם חדים, אך מספקים כישורי בלימה נאותים בהחלט.
מחיר, תמורה
יש לי סימפטיה גדולה לדאסטר וליכולות שלו בפרט, לגישה של דאצ'יה בכלל. אבל למכור ב-2021 רכב ללא מערך בטיחותי מתקדם, בייחוד כזה ללא בלימה אוטונומית, זה מוגזם.
עניין זה בולט במיוחד גם כי דאסטר בגרסה ה-150 כ"ס הדו-מצמדית כבר אינו כה זול. כך שככל שמדובר בבטיחות, וכאשר הסכום שעומד על הפרק הוא 120,000-125,000 שקלים, נראה שרכב פנאי קטן (B-SUV), חזק ומרווח פחות, אך עדכני ועכשווי יותר, עדיף.
עם זאת, מי שכן רוצה לטייל בשבילים מעט יותר מאתגרים – ועם זאת מעדיף תיבה אוטומטית על הנעה כפולה – מעוניין ברכב קשוח שיתאים לעבודה קשה, ימצא כי דאסטר במהדורה זו מהווה אלטרנטיבה מעניינת שאין לה באמת מתחרים.
ואם מחיר הגרסה המצוידת קרוב מדי לחלופות מודרניות, אולי שווה לוותר על האבזור ועל הקוסמטיקה שב'פרטסיג'' ולבחור ב'לורט' הבסיסית שמחירה 115,000 שקלים. או, אפילו, ירחם השם, להקצין לגרסה הידנית (131 כ"ס) שעולה 100,000 שקלים. לה באמת אין מתחרים.
