משחקי החשמל של מרצדס ב־A החלו מזמן. עוד בדור השני של 2004 – שכמו לראשון היה לו מבנה של מיניוואן קטן ורצפה כפולה; זו אפשרה למקם שם סוללות (או מכלי מימן בגרסת תא-דלק שהוצגה בדור הראשון), מבלי לגזול חלל מהנוסעים. מרצדס נעזרה אז בטסלה לפיתוח המערך החשמלי, ורק 500 יחידות כאלה נבנו.
מאז שהוצג הדור השלישי של A קלאס ב־2014 הייתה היא ואחיותיה לפלטפורמת ההנעה הקדמית (MFA) למרכיב חשוב מאוד בגידול המכירות של מרצדס. גם בגלל זה, גם בגלל שמדובר בצו השעה, לא מפתיע שבדור הרביעי והחל מסוף 2019 צוידו רוב הדגמים החולקים את הפלטפורמה הזאת במהדורתה החדשה (MFA2) בחטיבת כוח היברידית־נטענת.
נא להכיר
החטיבה ההיברידית־נטענת משלבת את מנוע הטורבו־בנזין 1.3 ליטר המוכר המייצר כאן 160 כ"ס ומנוע חשמלי המייצר 102 כ"ס. התפוקה המשולבת היא 218 כ"ס ו־45.9 קג"מ. התיבה דו־מצמדית 8 הילוכים וההנעה קדמית. לרכב סוללת 15.6 קוט"ש והטווח רשמי של 70 ק"מ. כדי לצמצם את הפגיעה בתא הנוסעים קוצרה מערכת הפליטה, והקצה נמצא במרכז הרכב. המשקל עלה ב־315 ק"ג ל־1680 ק"ג בהשוואה לגרסת 180. תא המטען הוקטן מ־355 ל־310 ליטר ונפל מיכל הדלק ירד מ־45 ל־35 ליטר.
תחת קרני שמש, שבוקעות בין סופות החורף השונות, הדור הרביעי של A קלאס, גם ארבע שנים לאחר שהושק (2018), נראה מצוין. הוא עומד היטב במבחן הזמן ביחוד בשל הפרופורציות המצוינות. חיצונית קשה להבדיל בין הגרסה הנטענת לרגילה מעבר לסמלים וכיתובים ולעובדה שקצות המפלטים הינם קישוט.
מה שיש ומה שאין
המכונית התייצבה ברמת הגימור 'פרמיום פלוס'. המופע הבסיסי עשיר בזכות צמד הצגים הגדולים והצבעוניים, וברכב שקיבלנו נוספו (בתשלום): מושב נוסע מתכוון חשמלית, אפשרות לעיסוי ותמיכות גב וצד משתנות (כיוון התמיכות באמצעות גרף בצג מרשים, אינו נוח), תצוגה עילית יפה, מצלמות היקפיות. למופע הכולל מוסיפים פתחי אוורור שיש להם תאורת אווירה המשתנה עם התפעול. תפעול הצגים דורש הסתגלות בגלל שפע הפעולות והדרכים להגיע אליהן. עם זאת, יש פקדי קיצור דרך בקונסולה שבין המושבים. המצלמות ההיקפיות פעלו היטב, ומערך הבטיחות עשיר אך עצבני מדי בהתרעות, ביחוד במצבי קרבה.
ויש הערות: בורר ההילוכים נראה פשוט והוא דק מדי, וכך גם כיסוי גג הזכוכית, אין ידיות אחיזה בתקרה, בקרת האקלים אינה דו־אזורית, אין פתחי מיזוג מאחור, ותקנית מושב הנוסע אינו מופעל חשמלית. תנוחת הנהיגה הנמוכה יחסית מתאימה לאופי הרכב והמושב נוח למדי (גם אם לא מושלם).
גם מאחור הישיבה מעט נמוכה, המרחב לשניים הולם והנוסע במרכז יסבול ממנהרת הינע גדולה מדי. תא המטען שהצטמק אינו גדול, אך המבנה השימושי מחפה.
תנועה טעונה
חטיבת הכוח יעילה, מייצרת ביצועים טובים מאוד המוצאים ביטוי בהאצה של 6.6 שניות ל־100 קמ"ש ומהירות מרבית של 235 קמ"ש, גם ביציאה מהמקום האחראית ללוחמת הגה קלה. גם בתנועה חשמלית הכושר מספק והביצועים נאים. בגרסה זו מצב האטה אוטומטי בגלישה לפי התנועה לפנים. מה שקצת חסר הוא עידון; כניסת מנוע הבנזין לפעולה מורגשת, ולפעמים הוא מייצר ויברציות ורעש ואלה בולטים דווקא בתנועה עירונית, כאשר רעשי הכביש אינם חזקים. תחת עומס ניתן לשמוע את המגדש באופן ברור, והמנוע אינו חובב סל"ד גבוה. לא תמיד התיבה פועלת באופן חלק מספיק, בייחוד בעיר. ההילוך השמיני ארוך, וכמעט אינו שימושי בארץ.
גם כאן מציגה חטיבת הכוח הנטענת של מרצדס צריכת דלק מרשימה. הטווח החשמלי הוא 52 ק"מ – יותר מהממוצע היומי בישראל (45 ק"מ) – וצריכת הדלק ללא הסיוע החשמלי הייתה 14 ק"מ/ל' בתוואי המבחן. הצריכה בקצב רגוע הייתה 15.5 ק"מ/ל', ובשיוט מאוד נינוח גם 17.5 ק"מ/ל'.
נוחות הנסיעה בעיר סבירה, אך שיבושים בינוניים ושקעים אינם מטופלים היטב, ואלה מורגשים בעיקר מאחור. דווקא פסי הרעדה מטופלים באופן סביר. מחוץ לעיר, נוחות הנסיעה טובה, אך שיבושים גדולים וחיבורים של משטחי אספלט אינם נספגים תמיד היטב. בנוסף, כיול המתלים הרך אחראי לתנודות מעלה/מטה בכביש גלי, ותוספת המשקל לא טופלה כראוי בהקשר זה. רעשי הכביש מורגשים.
היכולת הדינמית טובה, ולמרות שיש לרכב נטייה מובנית לתת־היגוי וההתנהלות סולידית הוא נמרץ ומהנה בכביש המפותל; הראשון בזכות יחידת הכוח, השני בגלל שינוי כיוון נחוש, מיידי ומהנה. כאמור הכיול הראשוני של המתלים מעט רך, כך שהרכב רוכן בפניות הנעשות בעומס, אבל זה לא מאוד מפריע. ההגה נעים ומשקלו סביר, ובמצב 'ספורט' הוא כבד יותר, אך תוספת המשקל מלאכותית לתחושה.
הבלמים חסרים דיוק והדרגתיות בתנועה עדינה בעיר, ובמהלך הדוושה מורגשת לעיתים מעין 'מדרגה' הפוגמת בביטחון.
שיפור עמדות
מרצדס A קלאס נאה ומיוחדת למראה, גם היום, וחטיבת הכוח היעילה מצליחה לשלב בין ביצועים לחיסכון. ביחס להספק הכולל ובניגוד למחירים המקובלים במרצדס, תג המחיר כאן אינו מוגזם, ביחוד ברמת הגימור הבסיסית – החל מ־250,000 שקלים – וקצת פחות ברמת הגימור שנבחנה: 280,000 שקלים. המחירים דומים לאלה של הגרסה הרגילה, ומכיוון שלנטענת אין מתחרים ישירים היא ראויה לעניין, גם בגלל העובדה שהיא מאפשרת תנועה יום־יומית ממוצעת בחשמל בלבד. מחיר רכב ההדגמה, שכלל שפע תוספות, הגיע ל־342,000 שקלים מופרזים; ככה זה כאשר 'מתפרעים' בהזמנה במותגי יוקרה.
