טויוטה אייגו X, שהושק בסוף 2021, מחליף בהיצע של טויוטה את אייגו, מכונית מיני שיוצרה מאז 2005, והיו לה שני דורות. בניגוד לדגם שייצורו פסק ב-2020 ויוצר בשיתוף פעולה עם פיג'ו-סיטרואן (107, 108 ו-C1), דגם זה פותח על-ידי טויוטה ומיוצר על-ידה בלבד.
הקשר, פרטים
שינוי משמעותי ביחס לדגם הקודם הוא הפלטפורמה; זוהי B-TNGA החדשה המשרתת גם את יאריס ויאריס קרוס. על בסיס זה יצרה טויוטה רכב הגדול משמעותית מיאריס הפורשת.
בסיס הגלגלים גדל מ-234 ס"מ ל-243 ס"מ; הרכב התארך מ-346.5 ס"מ ל-370 ס"מ, התרחב מ-161.5 ס"מ ל-174 ס"מ, גבה מ-146 ס"מ ל-152.5 ס"מ; זה האחרון גם הודות להגבהת הגחון ב-1.1 ס"מ ל-14.1 ס"מ. נפח תא המטען גדל ב-60 ליטר ל-231 ליטרים. למרות הגידול בבסיס הגלגלים, קוטר הסיבוב, 9.4 מטרים, קטן מזה שבדגם היוצא (10.2 מ').
שינוי חשוב נוסף הוא שידוך של תיבה אוטומטית רציפה למנוע 1.0 ליטר 72 כ"ס המוכר, וזו מחליפה את החד-מצמדית באייגו היוצאת.
אייגו X משווק בישראל בגרסה אחת ובשתי רמות גימור: 'פיור' שמחירה 94,000 שקלים, ובמפרט שלה חישוקי פלדה "17, מולטימדיה עם צג "8 וקישוריות; 'פולס', העולה 99,000 שקלים, וזו כוללת חישוקים קלים "17, גג בצבע שחור, מצלמה, החלפת יחסי העברה מההגה, ריפוד צבעוני.
מפרט הבטיחות מכובד בהחלט, וכולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, ובנוסף בקרת שיוט אדפטיבית שהיא ייחודית בין המכוניות הקטנות וכך גם מערכת להתרעה על שכחת ילדים.
עיצוב ונראות
העיצוב משלב השפעות מ-iQ הישנה (מלפנים), מיאריס קרוס העכשווי (מאחור, בייחוד דלת הזכוכית השחורה), והרכב נראה נהדר. הקווים יוצרים תחושה שהחלק האחורי גבוה מהקדמי ויוצרים יציבה מעין-התקפית, הגג מפוסל ובעיקר הפרופורציות מיוחדות ומושכות. חלק מהמופע המרשים שלו מבוסס על כך שהצבע השני, השחור, אינו רק בגג אלא כאמור גם מאחור. החישוקים, "17, שקוטרם לא אופייני לרכב בגודל כזה מחזקים אף הם את ההופעה. על כל אלה מתווספים איפור פנאי וצבע "ג'ינג'ר" ברכב המבחן – והרי לכם רכב עירוני עם הופעה מושכת, עכשווית ולא אופיינית לסוגו.
פנים הרכב
עיצוב סביבת הנהג מתקדם אף הוא, והיא נראית נאה מאוד, ושילוב הצבעים מוצלח מאוד: חלקי הפח בצבע המרכב שבדלתות מושכים, ואליהם מצטרפים מסגרות פתחי האוורור, ופסים בריפוד בגוון תואם. במרכז צג מולטימדיה איכותי, מפגין שטויוטה לא הסתפקה כאן בכזה פשוט.
ויש חסרונות. משטחי הפלסטיק קשיחים מדי, המסגרת האובלית הנאה סביב הצג היא במקום פתחי אוורור מרכזיים שהם כה חשובים בחום הישראלי; יש פתח קטן שאינו מתכוון בחלק העליון ופתחים צידיים מוגבלים בכיוון. המחוונים נאים אבל בצג שבמרכזם כיתובים קטנים וצפופים שמקשים על תפעול המערכות השונות.
ממושב הנהג הנוח התחושה היא שאייגו X היא מכונית גדולה ממה שהיא באמת, גם בגלל תנוחת הנהיגה, גם בגלל הרוחב. שדה הראייה לפנים טוב, זה לאחור מוגבל.
בטויוטה מודים שהמושב האחורי לא היה בראש העדיפויות. מפתח הדלת קטן וזווית הפתיחה עצמה מוגבלת. זה גם אינו דגם המיני המרווח ביותר, ועדיין המרחב מספק; המושב מאחור מוגבל לשניים בגלל שיש לו רק שתי חגורות בטיחות, אבל המרחב מספיק איכשהו גם לשלושה מבוגרים (לא גדולים). החלונות האחוריים לא נפתחים באמת, הדיפון פשוט, אין רמקולים מאחור, והחלקים הצבעוניים בריפוד נעלמו בדרכם למושב האחורי.
לתא המטען נפח מספק יחסית (231 ליטרים) ומבנה שימושי (למרות סף גבוה), אך הכיסוי וחיבורו נראים מגוחכים. יש בו רצפה נוספת מגומי אוחז.
מנוע, ביצועים
המנוע, שהגיע מהדגם היוצא, הוא כאמור בנפח 1.0 ליטר, יש לו 3 צילינדרים והוא אטמוספרי, ההספק הוא 72 כ"ס המושגים ב-6000 סל"ד והמומנט 9.5 קג"מ ב-4400 סל"ד. לתיבה הרציפה יש שבעה יחסי העברה קבועים וניתן לשלוט בהם דרך פקדים מאחורי ההגה. משך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש 14.8 שניות והמהירות המרבית 151 קמ"ש (15.2 ש' ו-160 קמ"ש באייגו הקודמת).
הביצועים בינוניים, גם בעיר, וכדי לקבל את המיטב צריך להביא את המנוע לסל"ד ממש גבוה ואז הוא רועש. לכך מצטרפת התיבה הרציפה – שפעולתה נעימה וחלקה בהרבה מהחד-מצמדית הפורשת – ואף היא אינה שקטה. בשיוט ניתן להגיע לתנועה נינוחה יחסית, אך תחת עומס שוב בולט הרעש של חטיבת הכוח, והעובדה שניתוק המזגן במצב כזה מסייע ליכולת, אומרת לא מעט. בנוסף, מצטרפים רחשים נוספים כמו כניסת המאווררים והמזגן לפעולה, ואלה מגבירים עוד יותר את עוצמת הרעש. ניתן להתנחם בצליל שאופיו ספורטיבי היוצר תחושה שהרכב ממש מהיר.
צריכת הדלק בתוואי המבחן הייתה 15 ק"מ/ל', בשיוט נינוח 17 ק"מ/ל', בערב ללא שימוש רב במזגן 19 ק"מ/ל'.
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה סבירה בעיר על שיבושים קטנים ובינוניים, והרכב הקטן מקפץ במפגש עם שיבושים גדולים. נוחות הנסיעה מחוץ לעיר טובה בהרבה. בנוסף לרעשי המנוע, נשמעים רעשי מתלים בעיר, כביש ורוח מחוצה לה. למרות שהדגם החדש גדול מקודמו, כושר התמרון שלו טוב מזה של קודמו והוא ממש מצוין, יתרון של ממש בעיר.
היכולת הדינמית של אייגו X טובה; הרכב משנה כיוון היטב בפניות, והוא יציב בקו ישר בכביש המהיר. עם זאת, ההגה קל מדי וחסר חדות במרכז, ובמצבים מסוימים נרשם תת-היגוי. עוד כוח היה מוסיף מקדם הנאה לרכב. לבלמים, שיש להם תופים מאחור, תגובה טובה וקל למנן את העוצמה, אך תחת עומס היציבות אינה מושלמת. כאמור, לאייגו X בקרת שיוט אדפטיבית אלא שזו מפסיקה לפעול באופן מעט מרתיע במהירות נמוכה מ-25 קמ"ש.
מחיר, תמורה
אייגו X מביא לסצנה העירונית עיצוב נאה ומושך בחוץ וגם בפנים, מוסיף לאלה נוחות נסיעה סבירה ומקנח במפרט בטיחות מכובד. מנגד, הביצועים פחות מבינוניים וכך גם איכות הנסיעה שהיא רועשת מדי. אייגו X הוא רכב מושך וייחודי מסוגו, והתגובות הפגינו זאת.
ואז מגיע המחיר. במחירו, 99,000 שקלים, אייגו X אינו זול; המתחרה הישיר הקרוב ביותר, סוזוקי איגניס, מעט יקר ממנו (ב-3000 שקלים) אך יש לו נתונים וביצועים עדיפים. בנוסף, דגם כמו סיאט איביזה, למשל – סופרמיני עם ביצועים הולמים, מרחב ואיכות נסיעה טובים בהרבה – מוצע גם הוא במחיר קרוב (104,000 שקלים), וזה קרוב מדי.
*פורסם ב-24.05.22 (נוסף וידאו)
