וכשאני מניע את הרכב המיניאטורי ומנסה להיזכר מתי לאחרונה בחנתי מכונית ידנית אני מסכים עם הכיתוב. הגמד הזועם מתעורר בקולניות ועם מיטב הגרגורים, וכששומעים פשוט מחייכים כמו ילד. ודווקא בעיר אפשר לשמוע מדי פעם פיצוצים ממערכת הפליטה; מכונית ההדגמה צוידה בערכת 'מונזה' הכוללת ארבעה קצות מפלט קטנים. קרב רמזורים ראשון יפגין גם שהמנוע אוהב לטפס לסל"ד גבוה, ואז יצטרפו גם ויברציות לחגיגת רעש חיננית. עידון? לא כאן. חוויה? בהחלט.
המסגרת זזה
למה נזכרנו באבארט? אחרי שנים בהן פיאט 500 על סטרואידים הייתה יקרה מדי, הצליחו גלברד וסמלת להוזילה משמעותית. הדבר בולט במיוחד בגרסה הבסיסית שיש לה 145 כ"ס והוזלה בכ־20,000 שקלים, וכאשר אבארט 595 'סקורפיונה' עולה 130,000 שקלים התמונה משתנה, אבל גם המסגרת זזה. ספורטיביות קטנות, כאלה שהיו כאן בתחילת העשור הקודם כשאבארט הגיעה לארץ, נעלמו. אלו שהיו יכולות להגיע, כמו פורד פיאסטה ST או יונדאי i20N, לא כאן. בקיצור: אין היום קטנה — מיני או סופרמיני — עם יכולת ספורטיבית, בוודאי שלא ב־130,000 שקלים.
היא כל כך יפה
גם בלבן, בגרסה הבסיסית ולמרות הגיל, 'סקורפיונה' נראית נהדר. הקסם הנוסטלגי של ה־595 זוכה להעצמה, עם הפסים האדומים בצדדים, הדיפיוזר מאחור, ארבעת המפלטים, חישוקי ה־"16, הקאליפרים הסמוקים הבולטים מהם והעיטורים. צעצוע מתוק. ולמרות שמדובר בילידת 2007 היא עדיין מושכת מבטים והם משקפים יותר חיבה מקנאה.
בפנים נשמרת אותה אווירה, ובעיקר בולטים מושבי ספורט נאים ודי נוחים. במסגרת העדכונים השגרתיים ובמקביל להוזלה קיבלה המכונית צג "7 גדול יותר, הוא נוח לתפעול וממשקי הקישור עובדים היטב, גם אם המפה של ווייז באפל קארפליי קטנה מהצפוי (באנדרואיד זה גדול יותר). חובבי המותג ישימו לב שהכיתוב 'ספורט' בלחצן הייעודי היה לאיור של 'עקרב'. נחמד.
תפעול המערכות נוח גם בגלל שאין יותר מדי אפשרויות. תפעול החלונות הוא מהקונסולה וכיוון המושבים ממרכז הרכב ולא מהצדדים; מבלבל אבל מסתגלים. המחוונים המוקרנים נאים אך דווקא במצב 'ספורט' קשה יותר לקרוא את מד הסל"ד ודרך הצגת המידע יוצרת קצת עומס. כרגיל ב־595 אין תאורת מפות ותא כפפות והתאים בדלתות קטנטנים.
תנוחת הנהיגה הגבוהה מפתיעה תחילה, ולא ניתן באמת לשנות את גובה המושב. מה שיותר מפריע לאורך זמן היא העובדה שהדוושות קרובות מדי ביחס להגה.
הכניסה לאחור אינה נוחה ונדרש מעט זמן כדי ללמוד איך להחזיר את המושב הקדמי למקומו המדויק. אבל המרחב מאחור לשניים מפתיע ואם אתם קומפקטיים ו/או מתחשבים יש מספיק מקום, ביחוד לרגליים. הילדים הדי־גדולים שלי לא התלוננו בנסיעה מאוד ארוכה.
שקט לא יהיה
אבל בואו ניגש לעניין. מנוע ה־T-ג'ט הוותיק של פיאט בנפח 1.4 ליטר שמשודך לו מגדש טורבו של IHI מייצר בשנים האחרונות 145 כ"ס ב־5500 סל"ד; לגרסאות החזקות יותר, טוריסימו וקומפיטציונה, מגדש של גארט, 165 ו־180 כ"ס. בשונה ממנועי טורבו מודרניים הוא אוהב לטפס לסל"ד גבוה, גם אם אין באמת טעם להגיע למנתק הנמצא ב־6400 סל"ד, ושש לחיות באזור ה־3000 סל"ד (שם מושג שיא המומנט, 21 קג"מ) וגם גבוה יותר. יחסי ההעברה הקצרים אחראים לכך שגם בשיוט הסל"ד גבוה, אבל כבר הבנו ששקט לא יהיה כאן. תיבת חמשת ההילוכים נעימה לתפעול והמיקום הגבוה לבורר נוח; התיבה האוטומטית החד־מצמדית מוצעת רק עם המנועים החזקים יותר.
המנוע האיטלקי מתעורר בקול תרועה מלווה גרגור, בייחוד כשהוא קר, ונשמע גדול ממה שהוא. בעיר, כבר אמרנו, הוא ישמיע קולות נפץ קלים בהעברת ההילוכים ויגרגר בהאצות. הצליל בולט בעמידה ובעיר, ומחוצה לה מאפילים עליו רעשי הרוח והכביש.
המצערת הקלה והלא־מדויקת בתחילת מהלכה גורמת לכך שתגובות המנוע אינן תמיד ליניאריות. אני אץ ל'עקרב', מצב הספורט שהוא העדיף רוב הזמן, ואתו התגובות מדויקות ונמרצות יותר. משך ההאצה ל־100 קמ"ש הוא 7.8 שניות, אך כשעולה המהירות ברור שזו לא המכונית החזקה במבחר של אבארט. עם זאת אופן התגובות והרעש גורמים לתחושה שהמכונית זריזה ומהירה ממה שהיא.
צריכת הדלק בתוואי המבחן הייתה 11 ק"מ/ל', ובהתנהלות רגילה 15-16 ק"מ/ל', גם בקצב גבוה בכביש 6 ובמצב 'ספורט'.
ספורט עירוני
הפניית ההגה חושפת קוטר סיבוב גדול ממה שאמור להיות לרכב כה קטן (10.9 מ'). משקלו הקל מזכיר שמאז המעבר לתגבור חשמלי באבארט מתקשים ליצור הגה מוצלח במצב הרגיל; עוד סיבה ללחוץ על העקרב. משקל ההגה כבד יותר, וההגה נוקשה יותר, גם אם לא מדובר בהיזון חוזר אמיתי. היציבות הכיוונית אינה מרהיבה בייחוד על גלי כביש בעיקר בגלל שבכל זאת, רכב מאוד קטן.
אבארט צולחת פניות באופן מהנה; היא אינה דרמטית, אלא אם הפעלתם את מערךTTC המחקה בעזרת בקרת היציבות דיפרנציאל מוגבל החלקה; במצב זה מצערת מלאה ביציאה מהפנייה תביא להידוק קו במקום תת היגוי. לפעמים זה מעט בוטה ודורש הסתגלות, אבל זה משחק נחמד. גם כשמדובר בהתנהגות, לא צריך מהירות כדי להרגיש מהיר ואין צורך לגעת במגבלות כדי ליהנות. הבלמים חסרים בנשיכה הראשונית ועדין נאותים.
והנוחות? עם בסיס גלגלים קצר ה־595 מושפעת מגלים, וניתן לחוש ברוב השיבושים בעיר, אבל איכשהו זה לא מאוד מציק והיא לא באמת מתרסקת.
הזמן היטיב עימה
פיאט 500 הוצגה ב־2007, אבארט שנה אחרי, ויש לכך ביטוי גם בהיעדר מערכות בטיחות וחובת ההצטיידות במערכת התרעה בהתקנה מקומית. יש לה, גם בגלל המבנה הבסיסי, מגרעות, גם בתחום השימושי, אבל השלם כאן גדול מסך חלקיו, וחוסר השלמות הוא גם מרכיב בקסם. זה לא רכב מהיר במיוחד או מאוד ספורטיבי, ועם זאת ובייחוד בעיר הוא מעניק את התחושה שהוא כזה. וזה מה שחשוב. אני לא זוכר מתי חייכתי כל כך במבחן.
מדובר במכונית שהיא צעצוע למבוגרים ועל רקע השינויים בעולם הרכב הזמן היטיב עימה. ב־130,000 שקלים או 143,000 עם מפלטי 'מונזה' ומצלמה, תתקשו למצוא רכב חדש שמהנה יותר. זה ההיגיון בשיגעון.
