מדווחים
בסוף 2021 הכריזה סוזוקי על דור שני וחדש, וזה משווק בעולם וגם בישראל רק כ־'S-Cross. דגם זה הגיע לישראל ביוני 2022 ומוצע הפעם גם עם הנעה כפולה, כאשר לכל גרסה שתי רמות גימור: 'GLX' ו־'GLXV'.
העיצוב של הדור החדש שונה לחלוטין מזה של קודמו, ובמקום רכב שנראה כמו סטיישן מעוגל, צנוע וקצת מוגבה מתייצב רכב פנאי עתיר נוכחות, מסוקס למראה, כנדרש ממי שפניו גם אל השטח.
בכל מה שקשור לרכב עצמו ומעבר להופעה, מדובר באותו רכב. לדור החדש אותה רצפה ובסיס הגלגלים (260 ס"מ) זהה; ממדי המרכב כמעט ללא שינוי; המנוע והתיבה עברו היישר מהדור הפורש לחדש וללא כל עדכונים; סביבת הנהג עברה שינויים, אך אלה אינם משמעותיים.
בכל אופן, מסך המולטימדיה ניצב מעל הדשבורד לאחר שהחליף מיקום עם פתחי המיזוג שירדו מטה. המולטימדיה עצמה מקורית וב־'GLX' כמקודם מסך "7, וב־'GLXV' כעת "9. בנוסף, מפרט הבטיחות שודרג וכולל כעת את הנדרש מרכב עכשווי.
לאחר שבחנו את גרסת ההנעה הכפולה ברמת הגימור הגבוהה שמחירה 160,000 שקלים (אוטו 437), לקחנו למבחן את זאת עם ההנעה הקדמית ברמת הגימור הנמוכה יותר, וזו עולה 140,000 שקלים.
מתרשמים
כאמור, העיצוב החיצוני שונה לגמרי והתוצאה מוצלחת מאוד. ככל שמדובר בנראות של הרכב, סוזוקי S-Cross מביא מופע מוצלח מאוד של רכב פנאי עדכני.
השינוי המרשים בחוץ לא מצא ביטוי בפנים. פרט לאותה החלפת מקומות בין המסך לפתחי המיזוג, אין שינויים של ממש בסביבת הנהג, וזו נראית כקודמתה מ-2013. איכות החומרים אינה מרהיבה, ואלה נוקשים למדי, ואילו איכויות ההרכב והגימור בסדר גמור.
לוח המחוונים מכאני ובמרכזו מסך קטן המציג את נתוני הנסיעה. מסך המולטימדיה כעת בולט ונגיש, אך זה שב-'GLX', קטן במונחי 2022. בצדי המסך לחצני ניווט מהירים בדפנותיו אך לנו בורר לכיוון עצמת השמע. מערכת בקרת האקלים דו-אזורית, וזו נשלטת באמצעות פקדים ותצוגה נפרדים והיא נוחה לשימוש. במפרט האבזור, בין השאר, בלם חנייה ידני ומראה שאינה מתכהה אוטומטית. המושבים נוחים אך אינם מספקים תמיכה נאותה לגב התחתון.
המרחב מאחור נאה, ולנוסעים מרווחי ראש וברכיים טובים. הביצוע בינוני: חומרי הדיפון בדלתות פשוטים אף יותר, אין תאורה, גם לא שקע טעינה וכיס אחסון רק מאחורי מושב הנהג.
תא המטען מציע נפח נכבד של 440 ליטרים והוא יעיל לשימוש. יש בו רצפה כפולה, שני תאי אחסון בצדדים, שקע 12 וולט, וו תלייה ושני ווי עיגון וברצפתו גלגל חלופי קטן.
נוהגים
כאמור, אין שינויים ביחידת הכוח: טורבו־בנזין 1.4 ליטר המייצר 129 כ"ס ב־5500 סל"ד ו־25.4 קג"מ ב־2000-3000 סל"ד, תיבה אוטומטית עם 6 הילוכים, וההנעה, כבר צוין, קדמית. משך ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש 9.5 שניות בדרך למהירות מרבית של 195 קמ"ש.
הביצועים בפועל ראויים – ו-S-Cross צובר מהירות בקלות בכביש המהיר, מייצר האצות ביניים טובות, גם לעקיפות תחת עומס. התיבה אינה מגיבה מיידית לקיק-דאון – ושימוש בפקדי ההילוכים מאחורי ההגה יוסיף – ואילו פעולתה חלקה ונעימה.
המערך ההיברידי המתון פועל בעיקר בתוך העיר, הסיוע שלו כמעט ואינו מורגש פרט למערכת הדימום/התנעה המתבססת עליו, ופעולתה חלקה מהרגיל ויעילה יותר. צריכת הדלק סבירה יחסית אך אינה מתעלה: 12.2 ק"מ/ל'. לאותו מערך היברידי־מתון השפעה חיובית על צריכת הדלק בעיר, כמעט ללא ביטוי מחוצה לה.
נוחות הנסיעה ב־S-Cross טובה בזכות כיול מתלים רך המקנה לרכב כישורים מכובדים בספיגת מהמורות, וזו אף משתפרת כאשר עוברים לכבישים הבין־עירוניים ומהירות הנסיעה עולה. מנגד, רמת הרעשים החודרים לרכב גבוהה; המנוע מפגין נוכחות בסל"ד גבוה, רעשי רוח נשמעים מעל 100 קמ"ש ומוחשיים מאוד מעל 120 קמ"ש, ורעשי הכביש בולטים אף הם.
היכולת הדינמית סבירה; בכביש מעוקל האחיזה שמציעים הצמיגים טובה, אך זוויות הגלגול, תוצאה של אותו כיול מתלים רך, מורגשות עם תנועת המרכב על ציר האורך. בשבילי עפר נוחות הנסיעה טובה למדי.
מסכמים
סוזוקי S-Cross בדור השני מביא את המופע הנדרש מרכב פנאי ועושה זאת היטב. בנוסף, מפרט הבטיחות שלו הועשר כנדרש, והמולטימדיה שלו שודרגה. מעבר לכך מדובר בדגם שלא עבר כל שינוי ברצפה, ביחידת ההנעה ובמכלולים האחרים שלו.
לזכותו, מעבר לאותו עיצוב מצטיין, ביצועים טובים ונוחות נסיעה ראויה, גם בשבילים. לחובתו סביבת נהג מיושנת למראה, ובידוד רעשים בינוני בהחלט.
אל מול היתרונות והחסרונות הנ"ל עומד המחיר: 140,000 שקלים. זהו תג מחיר שאינו נמוך לרכב פנאי קטן, ומעמיד את S-Cross בתחרות מאוד קשה מול דגמים מתחרים.
