מדובר באחת המכוניות הנמכרות בישראל בכלל, האירופאית הנמכרת בפרט – עניין הנוגד את העדפות השוק הכלליות כאן.
אוקטביה 4.0
הדור הרביעי של הדגם הוצג בשנת 2019 על בסיס מהדורה מעודכנת של פלטפורמת MQB, נחת בישראל כבר ב-2020 עם מגוון רחב של יחידות הנעה מבוססות בנזין ודיזל. גם אוקטביה הרביעית התקבלה בברכה על-ידי הקהל הישראלי ששמח בשיפורי הדור שעיקרם: עיצוב עדכני ונאה מהמקובל בקרב אוקטביה, סביבת נהג מודרנית, קישוריות משופרת ושלל חידושי "סימפלי קלוור" שהוסיפה סקודה בדור זה לצד שמירה על יתרונותיה המוכרים של אוקטביה.
מה שלא זכינו לראות בישראל, אך באירופה כן, היה את חשמול הדגם. אוקטביה הוצגה כבר בשנת 2019 בשתי גרסאות היברידיות נטענות שעשו שימוש ביחידת ההנעה המוכרת והמוצלחת של פולקסווגן – זו משלבת בין מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר למנוע חשמלי להספק כולל של 204 כ"ס בגרסה הרגילה ועד 245 כ"ס בגרסת RS ההיברידית שמשווקת לצד הבנזין.
העסק משודך בשתיהן לתיבה דו-מצמדית עם שישה הילוכים. סוללת 13 קוט"ש מבטיחה טווח נסיעה מרבי על חשמל עד ל-68 ק"מ.
ביוני הוכרז על תחילת השיווק של גרסת ה-204 כ"ס בישראל, ועברו עוד כמעט שלושה חודשים עד שזו התייצבה למבחן. זו הגיעה לכאן ברמת הגימור 'אמבישן', מחירה 179,000 שקלים, ובמפרט האבזור: לד מלא, חישוקי 17 אינץ' מצלמת נסיעה וחיישני חניה אחוריים, מפתח חכם, לוח מחוונים מוקרן.
דומה בקצרה
חיצונית לא ניתן להבדיל בין אוקטביה ההיברידית לאחיותיה הרגילות, למעט תג iV מאחור המסגיר את הצד הזה שבה. זה בהחלט חיובי שכן אוקטביה הרביעית היא מכונית נאה למדי, במיוחד בכחול שברכב המבחן.
סביבת הנהג גם היא דומה עד זהה לאוקטביה-בנזין, למעט לוח המחוונים שברמת הגימור המקבילה בבנזין הוא אנלוגי וכאן הוא מוקרן. כלומר, אותם קווים מודרניים ונקיים, ואותה מערכת מולטימדיה איכותית המאפשרת התאמה של התפריטים באמצעות ווידג'יטים מוכנים מראש. וכן, גם תפעול של כמעט כל המערכות דרכה, וזה לא תמיד נוח או אינטואיטיבי.
המרחב מלפנים טוב, כך גם תנוחת הנהיגה ואילו שדה הראייה סביר בלבד. מושב הנהג לא התעלה בגלל בסיס קצר ורך מדי. איכות החומרים, גם ברמת הגימור הבסיסית שקיבלנו, טובה, השהות נעימה, גם אם הרכב אינו עשיר במיוחד. תאורת האווירה הנאה מוסיפה בלילה.
הכניסה לשורה השנייה נוחה בזכות פתח גדול, רק צריך לשים לב שלקראת קורה C קו הגג יורד מוקדם. המרחב שם לנוסעים מצוין, והמושב מוצלח גם עבור מבוגרים, אפילו שהוא מעט נמוך.
תא מטען עם מכונית
מבחן לסקודה אוקטביה לא יהיה שלם ללא פסקה אחת לפחות המוקדשת לתא המטען, ואכן גם לגרסה זו תא מטען גדול – אבל יש אבל. אוקטביה ההיברידית נאלצה להקריב חלק מנפח התא ואת הצמיג הרזרבי לטובת אכלוס הסוללה. זה הותיר את אוקטביה עם 450 ליטרים פנויים להטענה, 103 ליטרים פחות מאשר בגרסאות הבנזין ונתון ממוצע עבור משפחתית בפני עצמו.
פתיחת הדלת כבר לא תוציא מכם קריאת התפעלות מהנפח עצמו, ועדיין, למרות שהתא מעט רדוד הוא מציע משטח רחב, ארוך ושטוח לסידור החפצים – וכמובן ישנה הדלת החמישית שהופכת את הגישה לכל נקודה בו לנוחה בהרבה מאשר במכוניות סדאן. בנוסף, בתחתית ובצדדים תאים גדולים לאחסון חפצים ואביזרים שונים ובתא עצמו שפע פתרונות עגינה, תליה ותאורה עשירה, וכן יש גם שקע 12 וולט.
בקיצור, גם התא המוקטן הוא כזה שמשפחתיות רבות יכולות רק להתקנא בו.
ברוך שובך
עיקר השינוי שוכן כאמור מתחת לפח. בחזית ישנו מנוע ה-1.4 ליטר המוכר מפעם (הוחלף בגרסאות הרגילות ב-1.5 ליטר). זה מפיק כאן 150 כ"ס ב-5,000-6,000 סל"ד ו-25.5 קג"מ ב-1,550-3,500 סל"ד ולצידו מנוע חשמלי המפיק 109 כ"ס ו-33.6 קג"מ לתפוקה משולבת של 204 כ"ס ו-35.7 קג"מ. העסק הזה משודך לתיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים (7 בגרסאות הבנזין) והביצועים הם 7.6 שניות ל-100 קמ"ש ו-220 קמ"ש מרביים. נתון המשקל עומד על כ-1,640 ק"ג, כ-270 ק"ג יותר מגרסת ה-1.5 ליטר.
תחילת תנועה מבוצעת תמיד במצב החשמלי, וזה נעשה בצורה נעימה ושקטה. בכלל, לרוב התנועה במהירויות נמוכות נעשית בסיוע החשמלי וזה הופך את האוקטביה בתוואי שכזה (פקקים, חניות וכו') לזורמת בהרבה מאשר מרבית המכוניות עם התיבה הזו. התחלה טובה.
הביצועים החשמליים טובים ומספיקים לכל צורך יום-יומי הגיוני וקצת מעבר לכך, והטווח החשמלי שנמדד עמד על כ-45 ק"מ.
במצב ההיברידי יחידת ההנעה הזו מרשימה ראשית בסינרגיה בין שני המנועים, הצמד פועל בשיתוף פעולה מהמוצלחים בקרב יחידות מסוג זה. מפגש עם מנוע ה-1.4 ליטר הזכיר לנו כמה אהבנו אותו בעבר, אופי הפעולה שלו נמרץ, חלק ושקט מזה של מנוע ה-1.5 ליטר שהחליף אותו.
על כך מוסיף הצמד ההיברידי ביצועים טובים ממש, גם בתנאים מכבידים. תיבת ההילוכים פועלת כאן היטב ולמעט תגובות מעט איטיות במצבי הנהיגה הפחות ספורטיביים אין לנו תלונות.
עם וללא קשר
את הפרק ההנעה נחתום עם נתוני הצריכה. לאחר טעינה יצאנו למסלול המדמה טיול משפחתי רגוע במצב ההיברידי: לאחר 75 ק"מ נרשמה צריכה של 37.5 ק"מ/ל'; לאחר 100 ק"מ 30.4 ק"מ/ל'; ב-150 ק"מ, 24 ק"מ/ל'; ב-200 ק"מ, 22 ק"מ/ל'. בשיוט נינוח, לאחר תום הסוללה, 18 ק"מ/ל'; שיוט מהיר כ-16 ק"מ/ל'; במקטע מעורב, כולל קטע פקוק ועירוני, יותר מ-20 ק"מ/ל'.
לסיכום פרק הצריכה: ממוצע הצריכה במבחן, שנעשה בקצב מעט רגוע מהרגיל, עמד על 19.2 ק"מ/ל' 15.7 ק"מ לליטר ללא החלק החשמלי – נתונים טובים מאוד. ובקיצור: אוקטביה iV היא מכונית חסכונית מאוד, עם וללא קשר למצב הסוללה.
די דומה
גם לאוקטביה הנטענת, בדומה לגרסאות הבנזין שנבחנו, כיול מתלים הנוטה לצד הרך, זה מביא לנוחות נסיעה טובה ברוב התנאים, במיוחד בשיוט מחוץ לעיר. מנגד, אותו כיול רך מביא לרמה גבוה יחסית של תנודות מרכב כך שהנסיעה אינה נינוחה במיוחד, ובמעבר על פסי האטה מורגש הקושי של המתלים לרסן את המסה הנוספת. בידוד הרעשים מספק, ורק רעשי הכביש בולטים קצת יותר מהרצוי.
היכולת הדינמית טובה, האחיזה גבוהה, זוויות הגלגול מורגשות, אך סבירות בהתחשב בייעוד המשפחתי ובהגה מהיר. מנגד, אותו הגה הוא גם קל מדי במצב 'ספורט', ובעומס גבוה המרכב לא מרוסן דיו. אופי הפעולה של הבלמים סביר בהתחשב במוצאם הרגנרטיבי.
עוצרים לספור
סקודה אוקטביה, גם בגרסת הנטענת, היא משפחתית מאוד מוכשרת – המרחב לנוסעים נדיב, תא המטען שימושי ונוחות הנסיעה טובה. על כל אלה מוסיפה גרסה זו יחידת הנעה מוצלחת מאוד שמניבה לנו את האוקטביה עם הביצועים הטובים ביותר במבחר המקומי (למעט RS), צריכת דלק מצוינת ויכולת נסיעה חשמלית של 45 ק"מ – מרחק הזהה לזה של נסועה יומית ממוצעת.
התשלום על כל אלה מגיע בדמות המחיר. 179,000 שקלים זה לא מעט כסף עבור משפחתית קומפקטית, טובה ככל שתהיה. בנוסף, מחיר זה גבוה בכ-29,000 שקלים מאוקטביה 1.5 ליטר ברמת גימור דומה המציעה ביצועים הטובים רק במעט פחות ותא מטען גדול יותר.
