עוד מימיו הראשונים של הדור הנוכחי סבל דיסקברי מנטישת הלקוחות, שלא אהבו את ההופעה המרוככת לעומת דיסקברי 4 הרבוע – עיצוב שמצא ביטוי באותו דיפנדר חדש. ובכל זאת, מבחן לדגם המחודש התבקש.
פרטים
הדור החמישי של דיסקברי – דור חמישי, ולא "דיסקברי 5" – הוצג באמצע 2016 והוצע בישראל מתחילת 2017, מתיחת הפנים הוכרזה בנובמבר 2020, והדגם הגיע לכאן בשנה לאחר מכן.
עיצובית, השינויים מינוריים; ליחידות התאורה גרפיקה פנימית שונה מלפנים ומאחור, בפגושים עיצוב מעט שונה, גימור שחור במרכז דלת תא המטען.
בפנים השינוי גדול יותר – ההופעה הכללית של סביבת הנהג דומה לזו של הדגם מלפני העדכון, אבל מערכות המולטימדיה ("11.4) ובקרת אקלים עוצבו מחדש, וכך גם ידית ההילוכים, בורר מצבי הנהיגה, גלגל ההגה ולוח המחוונים.
חומרי הדיפון שונים ואיכותיים מאשר לפני חידוש הדגם, הריפוד מסוג חדש ושונה, ובשורה השנייה נוספו פתחי אוורור גם מול היושבים, ולא רק מעליהם. המדף החשמלי הנשלף – זכר לדלת תא המטען המפוצלת שהייתה בדיסקברי 3 ו-4 – אינו עמנו עוד.
השינוי המשמעותי הוא במנועים. רוב המנועים הוחלפו במסגרת העדכון. כולם מוגדשים, בדיזל ובבנזין, לרובם נפח 3.0 ליטר במבנה 6 צילינדרים בטור, ומוטמעת בהם מערכת היברידית קלה ((mHEV); יצוין, כי לדגם גם גרסת בנזין 2.0 ליטר 4 בוכנות.
בישראל מוצע לנד רובר דיסקברי רק עם מנוע הדיזל, בשתי רמות הספק – 250 כ"ס או 300 כ"ס – ובארבע רמות גימור: שתיים בגרסה הרגילה (S, או SE), שתיים במחוזקת (HSE, או HSE Luxury).
מחיר דיסקברי בישראל נע בין 625,000 שקלים ל-745,000 שקלים. למבחן קיבלנו את D250 SE, שמחירה כ-650,000 שקלים.
הביצוע
שלוש שנים עברו מאז המבחן האחרון שערכנו לדיסקברי, אז עם מנוע הדיזל הקודם, במבנה V6. השינויים בפנים לא מאוד גדולים, אבל היכן שנעשו, השיפור ניכר. לצג במולטימדיה החדשה רזולוציה עדיפה והממשק העכשווי נוח וברור בדרך כלל. מצד שני, אמנם יש צימוד לקארפליי, אבל עם חיבור חוטי - מה יהיה? למתג עוצמת השמע מיקום נהדר, בסמוך לידית ההילוכים.
לוח המחוונים אנלוגי למחצה - ברור, קריא, אבל במחיר כזה היינו מצפים שיהיה מוקרן במלואו; כמו בדיפנדר, גם בדיסקברי יש פריטים שהוסרו עקב המחסור בשבבים. חסרה לנו גם ידית אחיזה צידית לשיפור נוחות העלייה למושבים הקדמיים.
תכונותיו הטובות של דיסקברי מתחילות להתגלות כבר עם המעבר למושבים האחוריים – השורה השנייה מרווחת מאוד – גם כאשר אדם בוגר יושב בשורה השלישית – והמושבים נוחים מאוד.
השורה השלישית מרווחת, אך פחות נוחה ביחס לשורה השנייה (צפוי), אך ברור גם כי זו השורה הפחות-מושקעת – וזו לא הרמה הגבוהה ביותר לה היינו מצפים מרכב במחיר שמחירו מעל 600,000 שקלים, אבל הביצוע מספיק משכנע. בהזדמנות זו נציין לטובה כי גם בשורה השלישית ישנן טבעות איזופיקס לעיגון מושבי תינוקות.
מצד שני, ישנן מוזרויות כמו מנגנון קיפול מושבי השורה השנייה, חצי-ידני-חצי-חשמלי, והתפעול לא נוח. עוד יצוין כי פתיחת התריס של גג השמש ליושבי השורה השלישית נעשית ממתג הנמצא בסמוך לעמדת הנהג, תמוה.
בנסיעה
במהלך נסיעה, ניכר יתרונו הגדול של דיסקברי – נוחות הנסיעה שלו יוצאת מן הכלל טובה. כושר ספיגת השיבושים שלו מעולה ובידוד הרעשים מצוין. הישיבה הגבוהה מוסיפה לחוויה הייחודית והמושבים רכים ונעימים. התחושה הייתה שניתן היה לסיים את המסלול שלנו בשמורת נחל תבור ולנסוע ישירות לאילת בלי לעצור בדרך, עד כדי כך.
היכולת הדינמית טובה מאוד – בכל זאת, הנעה כפולה, ניהול נכון של העברת הכוח – אך נהיגה אגרסיבית מדי בפניות אינה מיתרונות הדיסקברי (דיסקברי ספורט משתדל יותר); תחת עומס מורגשת רכינת מרכב בולטת, תוצר של מסה גדולה ובולמים בעלי פעולת החזרה מהירה יחסית, וגם בקרת היציבות ערנית מאוד. המשוב מדוושת הבלמים חסר ומחייב הסתגלות; לא פעם נדרשה לחיצה עמוקה מדי כי לא היה ברור מה עוצמת העצירה ביחס ללחיצה.
מערכת ההנעה טובה מאוד. המנוע שקט רוב הזמן, בין היתר בזכות פעולה יעילה בסל"ד נמוך (כ-1600 סל"ד ב-120 קמ"ש). גרסה זו, עם 250 כ"ס, אינה זריזה במיוחד, אבל לא חסר כוח בשום שלב. צריכת הדלק בסיום המבחן הייתה 7.9 ק"מ/ל'. נאה בהחלט בהינתן מדי הרכב ותנאי השימוש.
כמו בדיפנדר, גם בדיסקברי לא היה סימן לקיומה של מערכת החשמל המיקרו-היברידית, ובדיסקברי אפילו יש חיווי EV בסמוך לבורר ההילוכים, שלא עבד בשום שלב לאורך המבחן (ולא הגיב ללחיצה פיזית).
את פרק השטח עשינו בשמורת נחל תבור והר צבאים – קטע לא מאתגר, אבל ציר טיול קלאסי למשפחות. בתנאים אלו תפקד דיסקברי ברמה גבוהה מאוד – ממש נוח בשטח, גם בשני המצבים הגבוהים של המתלים וזה ממש לא מובן מאליו. הבעיה העיקרית היא שהמתלים האלו יורדים באופן אוטומטי, ללא התרעה, כך שעלול להתרחש מפגש עם אבנים פזורות שהייתם בטוחים שתעברו מעליהן.
גם בדיסקברי לא הרגשנו בנוח להוריד אוויר בצמיגים – אמנם יש גלגל רזרבי בגודל מלא, ולצמיגים יש עובי דופן סביר, אבל אלו צמיגי כביש מובהקים והורדת אוויר הייתה מסכנת את שלמותם במפגש עם אבנים חדות.
את הקטע היותר מאתגר במסלול – עלייה חדה יחסית, תחוחה, עם מדרגה גדולה בסופה – דיסקברי לא הצליח לטפס. ברגע זה גילינו כי בקרת היציבות אינה ניתנת לניתוק. הפחתת לחץ אוויר הייתה יכולה לעזור, אבל העדפנו לוותר עקב רגישות הצמיגים.
סיכום
הליטוש שעבר דיסקברי העניק לו את הברק שהיה חסר בדגם מלפני העדכון – ולטעמנו, יש לו בהחלט מקום באולם התצוגה. דיסקברי אינו הדגם הכי עביר בשטח (צמיגים אגרסיביים בהחלט יעזרו כאן) אבל עבור טיולי משפחות עד רמה בינונית הוא יהיה מצוין כמו שהוא; בהינתן האיכויות בשימוש השוטף, מדובר במכלול מוצלח מאוד.
התקשינו לחשוב על דגם שמציע מערך יכולות דומה - למעט דיפנדר, המחוספס יותר והמרווח-הרבה-פחות לשבעה. אולי לקסוס GX460, המוצע רק ביבוא מקביל ועם מנוע בנזין בלבד. פרט לאלו, דיסקברי חסר מתחרים.
כן חשבנו שגרסת 300 כ"ס ברמת גימור HSE היא היותר-מתאימה לדיסקברי – אבל מחירה כ-770,000 שקלים, גבוה בעוד 120,000 שקלים מהגרסה שבחנו – וזוהי רמת מחיר גבוהה ביותר.
עם זאת, ביום שהחזרנו את דיסקברי, נמסר לנו כי הגרסה שבחנו לא תוצע עוד – אלא רק גרסת 300 כ"ס, ברמת גימור 'R דיינמיק', שמחירה כשל HSE. אז הנה, נחסכה ההתלבטות – אבל כך או כך, במחיר הזה, רכישתו של דיסקברי תישאר לעיונם של מתי-מעט.
