לדור שלי, האותיות 'GTI' אומרות המון, אפילו לוחצות על הכפתורים הנכונים - בייחוד אם הן מלוות בסמלים של פולקסווגן ולא פחות במנוע שהגיע מגולף GTI.
צריך להבין
כאשר הופיעה גולף GTI המקורית באמצע שנות השבעים, מיני מיינור 850 עם 34 כ"ס נחשבה לקטנה זריזה בארץ, ומכוניות ספורטיביות היו רק לעשירים בחו"ל. ואולי לכן, גם כמה שנים אחרי כשכבר יכולנו לנהוג, מכוניות כאלה כיכבו רק בחלומות שלנו. כן גולף עם מנוע 1.6 ליטר שצמח ל־1.8 וייצר סביב 110 כ"ס. זה הכל.
אז כאשר פולו GTI שחודשה ב־2021 - הדור השישי של הדגם הוצג ב־2017; הראשון ב־1975 -
והגיעה רק כעת ובאורווה של הסופרמיני הזאת 207 סוסים, ברור שאני מתחיל לריב עם עצמי מי ינהג ראשון. אפילו האיפור נכון - מספיק בולט כדי להדגיש שזו חיה שונה, ועדיין דיסקרטי כדי שתראה טבעית באולם ובעולם של פולקסווגן.
הקטנות האלה עם המנועים החזקים הן המכוניות שפונות ללב היומיומי שלי (להבדיל מהלב האלטרנטיבי של ימי החג האקזוטיים). הצלחתי לגדל במכוניות כאלה ואף קיצוניות יותר, ידניות עם שלוש דלתות, משפחה לתפארת (יחסית למה שקלפי הפתיחה התורשתיים אפשרו).
התירוץ "זה עולה כמו משפחתית רק קצת יותר קטן, והרבה יותר כיף" עבד. נכון, לפעמים הילדים סבלו קצת, אבל אם הצלחתי להכניס עגלת תינוק לתא מטען בפיג'ו 106 ולצאת לסוף שבוע באילת, מי יכול להתלונן.
הבאזז
כבר ממש בתחילת הדרך פולו פורטת על הנימים הנכונים, וה"באזז" שהיא עשתה במערכת אומר כי מכוניות אלה עדין מייצרות עניין רב בקרב הדור הצעיר. אני לא בטוח שאני אוהב את החזית המחודשת בסגנון גולף GTI החדשה, כולל פס התאורה לרוחב השבכה; "מה עם קצת אופי משלך?".
אבל אני כן מחבב את חישוקי ה־"17 הגדולים, צמד המפלטים והספוילרים מלפנים ומאחור. במרכז דלת תא המטען בולט הכיתוב GTI במקום POLO, והעובדה שהיא נמוכה ב־1.5 ס"מ לעומת הגרסאות הרגילות מורגשת.
בתא הנוסעים מושבי ספורט עם אותו ריפוד משובץ הדומה לזה שבגולף GTI הראשונה וגם העכשווית (מה אמרנו על אישיות?). לא כולם יאהבו אותו ואני די בטוח שלמרות המרכיב הנוסטלגי שצפון בו, לא כולם התמוגגו ממנו. לפחות המושב נוח ותנוחת הנהיגה טובה. חוץ מזה הרמזים הספורטיביים הנוספים אינם רבים: גלגל הגה ספורטיבי, בורר נאה וקצת קווים ותפרים באדום.
במסגרת החידוש, פולקסווגן חיבלה כהרגלה קצת בהנדסת האנוש. תפעול בקרת האקלים עבר ללחצני מגע מעצבנים, וכך גם תפעול מערכי המידע והבטיחות מההגה; זה נראה יפה אבל לא נוח.
המחוונים המוקרנים נאים, אבל רוב אפשרויות התצוגה אינן קשורות לאופי הספורטיבי. מערך הבטיחות מלא אך היסטרי (ביחוד הבלימה האוטונומית לאחור), והאבזור נאה וכולל גג זכוכית ומפתח חכם.
הרגעים הנכונים
פולו GTI לא הייתה בדורות האחרונים בחוד הקבוצה ככל שמדובר בהנאה מנהיגה, ולכן מפתיע שהיא משדרת תחושה ספורטיבית עם תחילת הנהיגה. זה בולט בנוקשות המקפיצה והכמעט בוטה של מערך המתלים בעיר וגם בתגובה העצבנית לכל נגיעה במצערת.
כאילו היא אומרת "היזהרו. אני רצינית". ברמזור הראשון היא מגיבה במרץ של חיה רעה. מרגישים את הכוח, את התגובה, את לוחמת ההגה הקלה ואת הצמיגים שמחפשים אחיזה.
היא מזנקת מהר ומטפסת בקלות למהירויות גבוהות, אבל ככל שהקצב עולה הכל נרגע יותר. הצליל, שהגוון הבאסי שלו בסל"ד בינוני היה נחמד, אינו מתעלה כשמטפסים לכיוון הקו האדום. זאת למרות הציפייה שיוצרת האפשרות לבחור בשינוי צליל המנוע (ההבדלים אינם גדולים).
היא מהירה, והרי אנחנו מכירים את המנוע הזה בחיות הרבה יותר גדולות. ועדיין היא צוברת מהירות באופן שהוא יותר החלטי מאשר דרמטי, וביציאה לעקיפת בזק התיבה הדו־מצמדית עלולה להשתהות קצת בהורדת הילוך, במעין שיהוק לא מחמיא (תפעול ידני פותר זאת חלקית).
כדאי להזכיר שחטיבת הכוח עברה בכל זאת שינוי. למנוע הטורבו־בנזין 2.0 ליטר המוכר (גם) מגולף GTI נוספו 7 כ"ס ל־200 שהיו לפני השיפור, ואלה מושגים בסל"ד נמוך ביחס: 4600. המומנט נותר 32.6 קג"מ ב־1500-4500 סל"ד ולתיבה הדו־מצמדית 7 הילוכים (6 קודם).
הנתונים השתפרו במעט: משך ההאצה ל־100 קמ"ש 8.5 שניות והמהירות המרבית 240 קמ"ש (8.7 ש' ו־238 קמ"ש קודם). גם צריכת הדלק שופרה ואפילו ביום מבחן מאומץ ומהיר נרשמו 10.4 ק"מ/ל' סבירים. בשיוט גמענו כ־15 ק"מ.
בכביש המפותל התגובות נכונות והיכולת טובה. ההגה אינו מאוד כבד באף מצב ניהוג (הייתי שמח לקצת יותר משקל סביב המרכז במצב הספורטיבי), והוא חד אך לא מאוד. הכניסה לפנייה נחושה מספיק אבל לא עצבנית והמרכב שומר על זווית נכונה ביחס לאספלט.
וההמשך? מאוד בטוח וצפוי כאשר בפניות מהירות יש ניצוץ של דרמה שהיה יכול להתפתח למשהו יותר מהנה, אבל לרוב זה לא קורה; זו מכונית מהנה אבל לא מאוד. אין כאן אותן תגובות עצבניות מצד השלדה או הידוקי קו ספונטניים אבל יש יכולת, מהירות וכוח בכל מצב. מערכת הבלמים טובה; היא לא מאוד נושכת אבל יעילה.
בדרך חזרה אני מציין שהנוחות אינה מרשימה גם מחוץ לעיר (למרות שהיא בהחלט משתפרת), וכי רעשי הרוח מורגשים. המושב האחורי מעניק מרחב מספק לרכב כזה. תא המטען בו הרצפה מתמקמת היטב במצב הגבוה (והקטן יותר עם 305 ליטר), אך בנמוך הגלגל הרזרבי גורם שתונח מעט עקום.
דור שנעלם
ההתחלה הייתה מבטיחה: הפולו נראית ועושה את הרעש הנכון, אבל ההמשך קצת פחות. פולו GTI היא מכונית מצוינת, המעניקה תחושה שהיא קרובה לרכב של מותג יוקרה, וביצועיה מעולים. עם זאת היא חסרה משהו מהקסם שיש באחות הגדולה, גולף GTI, ובמקום בו אני מחפש דרמה היא מביאה התנהלות יותר מדי שקולה.
כל אלה מודגשים בייחוד בגלל שתג המחיר ממש גבוה - 187,000 שקלים. אלא שפולו GTI היא סופרמיני יחידה במינה בהיצע בארץ. ולאחר שהופסק היבוא של יונדאי i20N ופורד פיאסטה ST והסופרמיני החמות של פיג'ו ורנו הן זיכרון ממש רחוק, אין לה מתחרים אמיתיים בישראל.
