ובכל זאת, איני זוכר מתי ראיתי עניין כה רב של הקהל הישראלי באולם תצוגה של מותג חדש ולא מוכר, בוודאי כזה שמגיע מסין. ואפילו לא מדובר ברכב החשמלי "הבא" של ישראל; בניגוד למה שהביאו עמם כמעט כל היצרנים המגיעים לכאן משם, צ'רי הושק כאן עם שלושה דגמי פנאי עם מנוע בנזין "של פעם", אפילו לא עם סיוע היברידי. אז מה כל הבאז?
זה המחיר, טמבל
בהיעדר הבסיס החשמלי, צ'רי מוצאת עצמה מתמודדת מול הקוריאנים-יפנים-אירופאים במגרש בו הם שולטים – ושולטים מצוין. אבל כאן שולפת צ'רי קלף שתמיד עובד, במיוחד בישראל – מחיר. ואכן דגמי צ'רי, במידה כזו או אחרת, מוצעים בתמחור תחרותי עד אגרסיבי בהינתן המפרט שלהם ומול המתחרים.
קחו לדוגמה את צ'רי טיגו 7 פרו אשר לכבודו נתכנסנו בזה, בהשוואה לצמד האחים יונדאי טוסון/קיה ספורטאז', ממדיו כמעט זהים – בסיס הגלגלים, 267 ס"מ (1 ס"מ פחות); האורך, 450 ס"מ (זהה ו-2 ס"מ פחות); הרוחב, 184 ס"מ (3 ס"מ פחות), הגובה, 170 ס"מ (5 ס“מ יותר).
גם יחידת ההנעה. לשלושתם מנוע טורבו-בנזין 1.6 ליטר, עם נתונים קרובים (186 כ"ס בסיני, 180 בצמד הקוריאני), תיבה דו-מצמדית והביצועים קרובים מאוד. לשלושתם מערכות בטיחות מתקדמות ורשימת אבזור עשירה – והנה אנו מתחילים: זו של צ'רי עשירה יותר.
ולמרות שלפי המפרט מדובר בכלים מאוד שקולים, מחירם של הדגמים הקוריאנים בעת כתיבת שורות אלה עומד על כ-195,000 שקלים (קיה) ו-200,000 שקלים (יונדאי) – והנה אנו ממשיכים: מחירו של טיגו 7 פרו נמוך ב-39,000 וב-44,000 שקלים – 156,000 שקלים לרכב המבחן, שזה כ-20% פחות. בנוסף, לצ'רי טיגו 7 יש יתרון שאינו קשור לכישוריו, אבל היום הוא משמעותי – וכאן אנו מסיימים: הוא זמין במלאי.
נחזור להתחלה
צ'רי נוסדה בסין בשנת 1997, וזו חברה בבעלות ממשלת סין. את שנת 2021 סיימה החברה עם כ-689,000 מכירות בסין, ועליהן הוסיפה עוד 270,000 יחידות בעולם; צ'רי היא יצואנית הרכב הסינית הגדולה ביותר ופעילה מחוץ לסין מ-2002. את השנה הקודמת סיימה עם 959,000 מכוניות, מה שמיקם אותה במקום ה-9 בין היצרניות הסיניות. צ'רי פעלה עד היום בשווקי דרום אמריקה, אפריקה ואסיה, שם יש לה גם מפעלי הרכבה, אולם היא מתכוונת להרחיב את פעילותה ב-2023 לשווקי המערב. וכמו עם עוד לא מעט מותגים סיניים, ישראל היא עבורם מעין שער לאירופה, וביותר ממובן אחד.
צ'רי כאמור הושק בישראל עם שלושה דגמי פנאי קומפקטיים, FX הקטן בחבורה, טיגו 7 פרו הבינוני וטיגו 8 הגדול יותר וכולל 7 מקומות ישיבה.
טיגו 7 הוצג כקונספט ב-2019 ובגרסת ייצור סופית ב-2020 עם מנועי טורבו-בנזין 1.5-1.6 ליטר ברמות הספק שבין 147 כ"ס ל-197 כ"ס ועם מבחר תיבות: ידנית, דו-מצמדית, אוטומטית רציפה. בשנה הבאה צפויה גרסה היברידית-מתונה. ה-7 שמגיע אלינו הוא מסדרת 'פרו' המיועדת בדרך כלל לשווקי ייצוא, וזו כוללת סבכה שונה וסביבת נהג מוקפדת יותר.
דגם זה מוצע עם המנוע בנפח 1.6 ליטר המייצר 186 כ"ס ותיבה דו-מצמדית. טיגו 7 פרו מוצע בשתי רמות אבזור; ב'קומפורט', שמחירה 155,000 שקלים, והמיועדת ככל הנראה לציי רכב, אבזור עשיר למדי: תאורת לד, חישוקי "18, גג זכוכית, מפתח חכם, צג "10.25, בקרת אקלים, תפעול חשמלי למושב הנהג, ריפוד דמוי עור.
ברמת הגימור 'נובל', העולה 156,000 שקלים, בנוסף, מצלמות היקפיות, תפעול חשמלי לדלת תא המטען, למושב הנוסע הקדמי ולקיפול המראות, בקרת אקלים דו-אזורית, מחוונים מוקרנים עם צג גדול יותר ("12.3 לעומת "7), תפעול קולי; ניתן להוסיף צביעה דו-גונית בעבור 2,000 שקלים.
בטיחות
דגמי צ'רי המשווקים בישראל עברו תקינה אירופאית מלאה ואינם מוגבלים בהיקף היבוא שלהם לישראל. במבחני הבטיחות של יורו NCAP נבחן ממש כעת רק הדגם הקטן יותר, אומודה5, המשווק כאן כ-FX, וזה קיבל 5 כוכבים, אך שני הדגמים האחרים עדיין לא נבחנו. בכל אופן, מפרט מערכות הבטיחות המתקדמות נכבד בהחלט כולל בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ומרכוז הרכב בו, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעות על רכב בשטח מת, ותנועה חוצה בנסיעה לאחור; ב'נובל' גם עמעום אוטומטי.
מבט מעמיק
מפגש ראשון בחניון היבואן ובין שלל הכלים המונחים שם טיגו 7 פרו משתלב היטב. עיצובו הכללי עוקב אחר המתכון הגנרי לרכב פנאי קומפקטי ללא התחכמות מיוחדת. סבכה גדולה ורחבה, קווים ישרים ורבועים ומופע כללי מתון ולא מתגרה. הרושם שהוא מותיר מעט שמרני, ויש לא מעט שיאהבו את זה.
גם בסביבת הנהג העיצוב נוטה לצד הפשוט והמכובד ללא התחכמויות מיותרות. הקווים הכלליים ישרים, פשוטים ונקיים. לוח המחוונים המוקרן נאה, מסך המולטימדיה בולט במרכז, ותחתיו שורת פקדים פיזיים לקיצורי דרך. מערכת המיזוג מתופעלת מחוץ למסך שזה תמיד עדיף, אולם הבחירה בפאנל מגע ללא פידבק מקשה מעט על תפעול "עיוור". ידית ההילוכים קטנה וכל זה מונח על גבי קונסולה מרכזית במבנה "גשר" ותחתיו תאי אחסון ושקעי כוח (12 וולט, USB-A). תאורת אווירה נאה ולא מוגזמת מוסיפה בהחלט. לרוחב התא לא מעט משטחים רכים למגע, גם אם לעיתים הם דקים. ההרכבה טובה ולמעט מסך המולטימדיה שיוצר תחושה שהוא פחות מוצק מהרצוי, התוצאה הכללית בהחלט מכובדת.
עיקר הטענות מופנות להנדסת האנוש שהיא לא מהמצטיינות. על תפעול המיזוג דיברנו, אבל לכך יש להוסיף מחשב דרך עמוס מאוד במידע שחלק מפעולותיו הבסיסיות נדרש לבצע רק במצב חניה (איפוס נסיעה, למשל). יש לא מעט תאי אחסון אך הם לא תמיד נגישים (אלה מתחת לקונסולה) ומשענת היד נעה לפנים על חשבון מחזיקי הכוסות; הממשק האלחוטי של אפל קארפליי לא עבד תמיד טוב.
תנוחת הנהיגה גבוהה ושדה הראייה החוצה טוב. מושב הנהג מספק, בסיסו קצר והיינו שמחים שגלגל ההגה היה יוצא קצת יותר החוצה. המרחב מלפנים בהחלט נאות אולם נהגים גדולים עשויים להרגיש שהקונסולה המרכזית קרובה מדי.
הכניסה לשורה השנייה נוחה מאוד בזכות מפתח גדול והמרחב שם מצוין; זהו אחד מכלי הרכב המרווחים בסגמנט. מרווח הראש מצוין, גם לכפות הרגליים והברכיים לא חסר ומיקום נמוך של מנהרת ההינע יסייע לרגליו של הנוסע במרכז. הטענת ילדים הייתה פחות נוחה מהצפוי בגלל מבנה המשקוף. המושב עצמו מעט נמוך ומסעד הגב מוטה מדי לאחור. באבזור שם פתחי מיזוג, שקע טעינה אחד (USB-A), תאורה בצדדים, משענת יד נוחה, גג פנורמי גדול.
דלת תא המטען ברמת גימור מופעלת חשמלית, והפתח עצמו גדול ורחב. נפח תא המטען 475 ליטרים והוא בהחלט מספק גם בזכות מבנה יעיל – והוא עשוי ומדופן היטב. באבזורו: כיסוי נגלל, רצפה כפולה עם תאים מחולקים, וו תליה, שקע 12 וולט, תאורה.
יוצאים לדרך
כל דגמי צ'רי משווקים כאמור עם אותו מערך הנעה, ולפי המפרט זה מיישר קו עם המתחרים – מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.6 ליטר המפיק 186 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-28 קג"מ בטווח שבין 2,000 ל-4,000 סל"ד; התיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים והביצועים על הנייר נאים: 8.3 שניות ל-100 קמ"ש ו-200 קמ"ש מרביים. אמרתי מיישר קו? קשה לי לחשוב על מתחרה ישיר המציע רמת הספק וביצועים כאלה במחיר של הטיגו 7.
ואכן בפועל הביצועים טובים מאוד, ובמהלך המבחן לא נרשמה ולו בעיה אחת בהקשר זה. יש די והותר כוח לעקיפות, ניתן לשמר קצב גבוה גם במעלה ארוך ותלול והמומנט מכובד גם למצבי עומס, גם לנהיגה יום-יומית נינוחה.
כך שכוח, ביצועים ויכולת יש, אבל הדרך בה אלה מושגים טובה פחות, וכאן יחידת ההנעה הזו פחות מוצלחת. המנוע אינו מהמעודנים שבחבורה, ופעולתו מורגשת ונשמעת גם בסרק ובעומס נמוך ויום-יומי. העברת הכוח לגלגלים אינה לינארית תמיד, וכדי להפיק את המיטב יש להעלות את המנוע לסל"ד בינוני-גבוה, ושם הוא רועש מאוד. כאן אציין כי ב-FX אותו כבר בחנו, אותו מנוע מבודד טוב יותר ופעולתו מעודנת ונעימה יותר. תיבת ההילוכים איטית והססנית בפעולתה, לא חלקה דיה בתחילת נסיעה ובמהירויות נמוכות ואינה ממהרת להוריד הילוך אחד – עד שהיא "נכנעת" לדרישות הנהג ואז מורידה שניים, מה שגורר העלאת סל"ד מיותרת, עוד רעש ונסיעה פחות נינוחה.
צריכת הדלק במהלך המבחן, שכלל יותר קטעי שיוט מהרגיל, הייתה 12 ק"מ/ל' – סביר בהתחשב בביצועים. בשיוט נרשמו 12.5-13.5 ק"מ לליטר.
רכים רכים
המתלים של צ'רי טיגו 7 פרו מכוילים באופן רך במיוחד. עם היציאה לדרך נוצרת תחושה ראשונית של ריחוף ונוחות הנסיעה במהירות איטית עם מעבר על שיבושים בודדים, אפילו גדולים, טובה. אלא שמהר מאוד העסק מתחיל לעבוד פחות טוב ונעים; ככל שעולה המהירות, וכבר בעומס לא גבוה במיוחד, הבולמים של הטיגו אינם מצליחים לרסן את תנודות המרכב והדבר גורם לנדנוד ולתזוזות בלתי פוסקות, ובמעבר על רצף שיבושים הרכב 'עסוק' ולא נינוח. מעבר על פסים רוחביים ופסי האטה נספג היטב, אך במהלכו ולאחר מכן נוצרות הרבה מאוד תזוזות ותנודות מרכב מיותרות. זוויות הגלגול, גם בעיר, מוחשיות ומורגשות מדי. אותה רכות מתרגמת גם לנוחות נאותה בשבילים, והצמיגים בעלי דופן שמנמנה בהחלט מסייעים, אך שקיעת האף הבולטת מחייבת שמירה על קצב טיול רגוע במיוחד.
בידוד הרעשים אינו מצטיין – רעש המנוע חודר גם בעומס נמוך, ישנם לא מעט רעשים מכיוון המתלים וגם רעשי הכביש והרוח בולטים מן הרצוי.
היכולת הדינמית היא כל מה שצפוי מכיול מתלים רך ובולמים חסרי שיכוך שכאלה: זוויות הגלגול בולטות, המרכב מתנדנד באופן לא מרוסן כבר בעומס בינוני וממש לא מעודד שינויי כיוון תכופים. בנוסף, החלק האחורי יוצא מאיזון ולרכב נטייה ברורה לתת-היגוי תחת כוח ובכלל – עניינים שבקרת היציבות הפעלתנית לא ממש אוהבת. על כל אלה מוסיף הטיגו אחיזה סבירה בלבד. ההגה חסר דיוק, וכך גם מהלך דוושת הבלם. לזכות הבלמים עוצמה ועמידות טובות.
מחיר המחיר
המפגש הראשון עם צ'רי טיגו 7 פרו הותיר רושם מעורב. מדובר באחת מיצרניות הרכב הגדולות בסין, והיצואנית הוותיקה והגדולה ביותר, היא מגיעה לכאן עם הצהרות וכוונות גדולות לא פחות, והציפיות בהתאם.
אל מול הציפיות, מתגלה כי אכן, לטיגו 7 פרו אבזור עשיר, מרחב פנים נדיב לנוסעים ולמטען וביצועים טובים. מנגד, הרכב לא חף מחסרונות – נוחות הנסיעה וכיול המתלים טעוני שיפור, בידוד הרעשים לא מצטיין, הנדסת האנוש לא לגמרי שם, העידון הכללי חסר. וגם: עדיין מוטלת עליו חובת ההוכחה במבחן בטיחות תקני.
מול כל אלה מתייצב המחיר, כאמור 156,000 שקלים, כ-20% פחות מאשר המתחרים המובילים עם אותו מפרט טכני.
לסיכום, טיגו 7 פרו מציע חבילה פחות שלמה ואיכותית ממה שיש למתחרים הישירים, אך עבור מי שפחות רגיש לחלק מחסרונותיו יהיה קשה להתעלם מהמחיר הקורץ.
- פורסם לראשונה ב- 08/12/2022 - נוסף וידאו
