הקשר, פרטים
מאז הוצג הדגם הראשון ובמהלך השנים נמכרו כ-16 מיליון יחידות של הדגם הזה. הדור השביעי, שהוצג ב-2018 והחל להימכר ב-2019, הוא המצליח בשושלת, עם 1.1 מיליון יחידות.
סדרה 3 עברה מתיחת פנים שהוכרזה במאי 2022. בסדרה 3 המחודשת סבכה וכונסי אוויר חדשים, יחידות התאורה מלפנים ומאחור חדשות – כעת בלד מלא עם אלמנטים כחולים – המבנה שלהן צר יותר, הפגושים חדשים אף הם ופנסי הערפל אינם נפרדים. חבילת האבזור 'M-ספורט' חודשה אף היא, ולסבכה מבנה של חלת דבש, עיצוב חדש לחישוקים, עיצוב ספורטיבי מודגש יותר לפגושים ולחצאיות הצד.
עיקר השינויים בסביבת הנהג, והמבנה שלה כמו ב-i4 החשמלית. כעת, מסך המולטימדיה ולוח המחוונים במסגרת אחת, מחליפים את היחידות שהיו נפרדות עד כה. המסך עצמו גדול בהרבה, "14.9 והוא במבנה קעור, ולוח המחוונים חדש וגדול אף הוא, "12.3. לפי ב.מ.וו בדור השמיני החדש של מערכת ההפעלה i-דרייב מוטמע מערך קולי משופר בהרבה מקודמו, וזה מאפשר הפחתה משמעותית של התפעול הידני של המערכות השונות.
שיווק הדגם המחודש בישראל החל לפני מספר שבועות, וזה מוצע באותן גרסאות כמו לפני כן: 318i עם מנוע טורבו-בנזין 2.0 ליטר המייצר 156 כ"ס, ושתיים היברידיות-נטענות: 320e עם 204 כ"ס, 330e עם 292 כ"ס. המחירים ההחל ב-290,000 שקלים ל-318i, ואלה עלו ב-7% עד 12%.
למבחן לקחנו את הגרסה היקרה ביותר, 330e, וברמת הגימור הגבוהה 'M ספורט', שמחירה 355,000 שקלים, 20,000 שקלים יותר מאשר 'M דיזיין'. במפרט האבזור: תאורת לד אדפטיבית ופנסים עוקבי-פנייה, חישוקי "18, גג זכוכית, מפתח חכם, תפעול חשמלי למושבים הקדמיים עם זיכרונות למושב הנהג, בקרת אקלים דו-אזורית עם פתחי מיזוג מאחור. במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, ניטור אקטיבי של שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית.
נראות, עיצוב
ה-3 ממשיכה לשלב אסתטיקה קלאסית עם תיבול ספורטיבי שמביאות חבילות M. החזית, שעברה כרגיל את עיקר השינויים במתיחת הפנים, נראית כעת אגרסיבית יותר, לא מעט בגלל כונסי האוויר המתבלטים בכך, אולי בולטים מדי. גם מאחור נראית סדרה 3 החדשה בוטה יותר, ושינויים אלה פגעו משהו במרכיב האלגנטי שלה. ובכל זאת, היא בהחלט מכונית נאה.
חישוקי ה-"18 חדשים ונאים, המפלטים בולטים וכעת גם סמל חדש-ישן; כחלק מחגיגות 50 שנים לחטיבה M זוכות מכוניות בגימור M בסמל המקורי, הכולל את שלושת הצבעים שלה (בארץ ללא תוספת); מי יודע, אולי יהיה לזה ערך אספני.
פנים הרכב
סביבת הנהג עברה כאמור שינוי משמעותי; הפחתת מספר הפקדים הוסיפה לעיצוב הנקי, אלא שהיא על חשבון נוחות התפעול. בנוסף, המחוונים נאים פחות משהיו. עם זאת, העובדה שחלק מהפעולות, כמו בחירת מצבי ניהוג או תגבור עוצמת השמע, נעשות ידנית מקלה על התפעול.
עם זאת, לא פעם נדרש חיטוט בתפריטים – כמו בקרת האקלים הנשלטת רק דרך הצג, או כדי למצוא פונקציות נוספות או תצוגות אחרות. בנוסף, גם כאן נטשה ב.מ.וו את בורר ההילוכים הקלאסי והחליפה אותו במשהו זעיר, שאינו בהכרח נאה.
תא הנוסעים נותר מקום נעים לשהות בו, בזכות חומרים איכותיים וביצוע טוב. השדרוג בריפוד הדמוי-עור בצבע חום ב-'M ספורט' מוסיף לאווירה היוקרתית שמעניק הרכב.
תנוחת הנהיגה הנמוכה טובה ומכניסה את הנהג לאווירה הספורטיבית המתבקשת והכה שונה מאשר בדגמי פנאי. המושב נוח והתפעול החשמלי שולט גם בהקשחת מסעד הגב (ולא בתמיכות צד כבעבר) – וזה טוב.
מאחור המרחב נאה, מרווחי הרגליים והראש טובים – אבל לשניים. לנוסע במרכז לא יהיה נוח. לתא המטען, עם נפח מופחת בגלל הסוללות (375 ל', 105 ל' פחות), מבנה רדוד מדי.
מנוע, ביצועים
אין שינויים במערך ההנעה; טורבו-בנזין 2.0 ליטר מייצר 184 כ"ס ו-30.6 קג"מ; מנוע חשמלי מפיק 113 כ"ס ו-27 קג"מ; התפוקה המשולבת היא 292 כ"ס ו-42.8 קג"מ; ההספק המרבי מושג במצב של 'אקסטרה בוסט' המוסיף 41 כ"ס למשך 10 שניות. התיבה אוטומטית עם 8 הילוכים וההנעה אחורית.
משך ההאצה ל-100 קמ"ש 5.8 שניות והמהירות המרבית 230 קמ"ש. לסוללה 12 קוט"ש (ברוטו; 11.15 קוט"ש נטו) והטווח המוצהר הוא 56 ק"מ. לרכב שלושה מצבי ניהוג: 'חשמל', 'היברידי', 'ספורט'.
הרכב יצא לדרכו במצב 'חשמל' בלבד, וזה אינו כוחני במיוחד. כאשר לוחצים על המצערת באופן מעמיק או כאשר עוברים למצב 'ספורט', מתעורר מנוע הבנזין ומצטרף. מנוע זה משלב היטב עוצמה עם פעולה חלקה, וגם מעברי הכוח בין מנוע החשמל למנוע הבנזין חלקים, אלא שפה ושם בעיר אלה הורגשו, בייחוד כאשר הנסיעה איטית והסוללה מרוקנת.
רעש המנוע מבודד היטב למעט צליל נעים תחת עומס, אפשר לתגברו מלאכותית אבל זה מיותר.
חטיבת הכוח מעניקה ביצועים טובים מאוד בכל מצב, עם האצות ביניים מצוינות, וב'אקסטרה בוסט' הביצועים מרשימים במיוחד גם בחצי מצערת. על משטחים עם אחיזה מוגבלת ניתן אף לחוש כיצד הצמיגים האחוריים תרים אחר אחיזה.
עם התנעה הטווח המובטח היה 38 ק"מ, אך עם הנהיגה הטווח בפועל היה כ-50-52 ק"מ בחשמל בלבד. המשמעות: ניתן לכסות את ממוצע הנסועה היומי בישראל ללא הפעלת מנוע הבעירה הפנימית.
צריכת הדלק בתוואי המבחן הייתה 14.4 ק"מ/ל' עם פעולת המנוע החשמלי, 10 ק"מ/ל' בלעדיו, ובשיוט נרשמה צריכה של 15 ק"מ/ל'. נפח מכל הדלק, 40 ליטרים, קטן ב-19 ליטרים מזה שבגרסת הבנזין, ובפועל מעט קטן מדי.
נוחות, התנהגות
כיאה למכונית עם כיול מתלים ספורטיבי היא נוקשה למדי. הבולמים פועלים כיאות על אספלט משובש, אך הם מתקשים עם שיבושים גדולים, בייחוד כאלה ששני הגלגלים פוגשים בהם, בעיר וגם מחוצה לה. ריסון המרכב הכבד (1893 ק"ג, 300 ק"ג יותר מאשר גרסת הבנזין) אינו מושלם, והרכב נע מדי על רצף של גלי כביש. רעשי הכביש והרוח מורגשים.
עם זאת, נוחות הנסיעה טובה מאשר לפני חידוש הדגם, תוצאה של עדכונים שנעשו במתלים בכלל ובבולמי הזעזועים בפרט.
סדרה 3 מפגינה מדוע קנתה מקום של כבוד אצל חובבי ההגה. כמעט מהרגע הראשון, אפילו בפנייה בשכונה הישנונית שלי, היא יכולה להזכיר איזה ציר מניע את הרכב. ובעיקר: כאשר מגיעים לכבישים הנכונים, היא יודעת להגיב נכון למצערת עם פסיעות הנעשות באופן מדוד ומהנה, שגם מחמיאות לנהג.
יופי שיכולת זאת מוצאת ביטוי גם בגרסה ירוקה שכזו. ההיגוי המעט קל במצב הרגיל מקבל משקל נכון במצב 'ספורט', מביא להפניה נכונה של הרכב עם הכניסה לעיקול – ואת כל היתר כבר הבנתם. ואם יש לנו תלונה, הרי היא קשורה לבלמים החסרים בדיוק ובעצמה המתבקשים במכונית כזו. קודם הותקנו כאן בלמי M, מה שייקר את הרכב משמעותית.
סיכום, תמורה
אנחנו אוהבים את סדרה 3 שמעניקה את יתרונות ההנאה בנהיגה עם הניחוח הספורטיבי שרכב כזה יכול להעניק, תכונות החסרות לרכב פנאי.
ב.מ.וו סדרה 3 המחודשת היא מכונית מצוינת, נעימה ומהנה, ובגרסה זו גם מצוידת היטב. הנדסת האנוש ונוחות הנסיעה אינן מושלמות, והמחיר כאמור התייקר ואינו נמוך – כאן, 355,000 שקלים. אבל ובעיקר, סדרה 3 המחודשת משמרת את הייחוד והקסם המאפיינים אותה.
