השילוב הזה נשמע כאילו נלקח מעולם האופנה, וזה בדיוק מה שהמותג רצה לייצג כאשר פרץ לדרך באירופה: אופנה, שונות, מחשבה מחוץ לקופסה. בישראל זה מעט שונה, וכדי להבין זאת נלך רגע צעד לאחור.
בעולם, בישראל
'לינק & קו' הוקם בקול תרועה גדולה באוקטובר 2016 כמותג העולם החדש. הרעיון הוא שהאנושות מצטופפת בערי ענק ולא זקוקה לבעלות על כלי רכב, אבל היא כן זקוקה למוצר הזה שנקרא 'מכונית'; אולי לא בכל יום או בכל דקה, ולכן היא אמורה להשתמש במכונית כמו בתחבורה ציבורית – לפי צורך. עולם של מכונית שיתופית, לכל אחד ובכל זמן – אם תרצו, מיזם Airbnb למכוניות. עד כאן התיאוריה.
השלב המעשי אומר רכישת ליסינג תפעולי בתשלום חודשי קבוע – וישירות ליצרן (ולא דרך גורם צד ג' שגוזר עוד קופון) – של 500 אירו (כ-1,800 שקל) הכולל גם ביטוח, אגרות רישוי וטיפולים תקופתיים. לא משתמשים במכונית ברגע זה ממש? נהדר, תוכל להשכיר אותה הלאה בסוג של סאבלט למישהו אחר, ואפילו להרוויח מכך על-ידי הקטנת התשלום החודשי.
בישראל הושק המותג באמצע ינואר, לפני ימים אחדים, והדגם מוצע במתכונת מוכרת של מכירה ומספר מסלולי ליסינג, אבל לא משהו מרחיק לכת כפי שיש באירופה. אז האם יש מקום לעוד רכב פנאי חדש ממותג עלום-שם, בתוך ים דגמי הפנאי הקיימים של מותגים מבוססים ובעלי מוניטין?
הכירו את לינק & קו 01
שם הדגם, שהוצג ב-2018, אינו שובר שיניים, וגם לא מתרפק על עולם החי, שמות ערים או מיני משקה, הוא פשוט מספר ובמקרה זה '01'. הרצפה, מכלולי השלדה, יחידות ההנעה והרבה מאוד חלקים ורכיבים מגיעים ישירות ממערך החלקים של וולוו. בעלת הבית של שני המותגים היא ג'ילי הסינית, והיא זו שהודיעה עם השקת לינק & קו – מהלך שנעשה בגטבורג, שבדיה, מקום מושבה של וולוו – כי יתייקם חיבור הדוק של המותג החדש עם זה הוותיק. האם זה אומר שיש לנו עוד עסק עם עוד מותג פרמיום? לא ממש. בהיררכיה, וולוו עדיין מעל.
יוקרה או לא, מתחת לפני השטח יש לנו וולוו לכל דבר ועניין. במקרה של 01 הבסיס הוא הפלטפורמה המודולרית הקומפקטית של וולוו (CMA), המשרתת את XC40 ואת C40, כמו-גם את פולסטאר 2. ביחס לדגם הפנאי המוכר, בסיס הגלגלים ארוך ב-3 ס"מ ל-273.4 ס"מ, האורך גדול ב-12 ס"מ ל-454 ס"מ, לגובה עוד 4 ס"מ ל-169 ס"מ ואילו הרוחב צר ב-1 ס"מ ל-186 ס"מ. הממדים הגדולים יותר גם מציירים ל-01 פרופורציות אחרות, מדגישים את מבנה רכב הפנאי, על אף שמרווח הגחון כמעט זהה ועומד כאן על 21.3 ס"מ.
המראה הכללי נאה, אבל לא שומט לסטות והרבה יותר גנרי. אולי מתוך הכוונה המקורית – רכב שיתופי עולמי לא צריך שיראה מדהים, אלא צריך לזרום עם כולם. ממש שלטון הרוב בעיצוב.
העולם הפנימי
כך גם המצב בפנים. המראה נקי, הקו מסוגנן, והכל נעים לעין – מאוד "וולוואי" בתפיסה. החומרים, גם אם לא מהשורה הראשונה, טובים, שמנמנים ואיכותיים והכל מורכב בצורה מהודקת. רמת האבזור גבוהה עם מצלמות 360 מעלות מצוינות, מערכת צליל עשירה של אינפיניטי, גג פנורמי (ראו פירוט בנפרד בסוף הטקסט).
תפעול מרבית המערכות והאביזרים קל ונוח, אבל לא הכל ולא תמיד. כך למשל הרדיו לא מופעל מחדש עם כל התנעה של הרכב (זה קורה כמעט בכל רכב סיני), בורר ההילוכים מחייב שתי לחיצות לכל מעבר (כמו בדגמי וולוו), איפוס מחשב הדרך מסורבל, חלק מלחצני המגע שעל ההגה קרובים מדי אחד לשני ולא תמיד מגיבים כראוי. ייתכן ואלה אצבעות הנקניקייה שלי שלא תמיד נוחתות על פד המגע באופן אופטימלי, אבל אלה טיבם של דברים כאשר משייטים במהירות האופייניות לכביש 6, ורוצים להחליף תצוגה או להגביר את הווליום מבלי להוריד את העיניים מהכביש.
גם למושבים פן סקנדינבי; הם עטופים באריג שמקורו ברשתות דייגים, נראים נהדר ונוחים מאוד לאורך זמן. רק מושב הנהג מתופעל חשמלית וכולל זיכרונות אבל שני המושבים הקדמיים מציעים חימום. תנוחת הנהיגה גבוהה ושדה הראייה טוב.
גם המרווח מאחור טוב מאוד לכל כיוון. בין היתר בגלל שהמושבים מעט נמוכים. שני ילדים וחצי או שני מבוגרים יסתדרו פה בסדר גמור. מבוגר שלישי יתלהב פחות בגלל תעלת ההינע הגדולה שעוברת במרכז, ובגלל מושב פחות רך. באבזור מאחור, יציאות מיזוג, כניסות USB ותאורת אווירה עשירה.
תא המטען גדול (466 ליטר), הפתח רחב ומתחת לרצפה נמצא תא נוסף עבור כבל טעינה ועוד מיני פריטים להסתרה, אבל אין גלגל חלופי.
נשמה שוודית
לעת עתה רק גרסה אחת משווקת בישראל – זו ההיברידית-נטענת, והיא הגיעה במלואה מ-XC40. לגרסה זו מנוע טורבו-בנזין 1.5 ליטר 3 צילינדרים המפיק 179 כ"ס ו-27 קג"מ, מנוע חשמלי עם 81 כ"ס ו-16 קג"מ, והתפוקה המשולבת היא 261 כ"ס ו-43.3 קג"מ; התיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים וההנעה קדמית. כל אלה מסדרים לרכב האצה של 8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 210 קמ"ש. ל-01 סוללה גדולה של 17.6 קוט"ש, וטווח חשמלי מוצהר של 75 ק"מ.
תחילת תנועה תמיד על חשמל, וכל עוד יש מיץ בסוללה, והדוושה נלחצת במתינות, הנסיעה תיעשה בהנעה חשמלית בלבד. המנוע החשמלי עובד רק עם ההילוכים הזוגיים, כלומר תמיד מתחילים בהילוך שני, אלא אם מנוע הבנזין נכנס לפעולה. כל עוד נשארנו עם החשמל, מיד אחרי הילוך שני יגיע הילוך... רביעי. זה קורה בסביבות 70-90 קמ"ש וקפיצת ההילוך הזו מורגשת; לא דרמטי ודומה לשילוב הילוך בתיבה חד-מצמדית. גם כשדורכים על דוושת התאוצה ומנוע הבנזין שותף לחגיגה, שיהוקי הילוכים לפעמים מורגשים, אבל פחות. פרט למצבים אלה, כל העסק עובד חלק, כולל הכניסה של מנוע הבנזין לפעילות.
מנוע הבנזין תמיד דואג לשמור על רזרבה של 3% סוללה, כדי לספק את המחץ הנדרש לעקיפה זריזה. כל עוד יש רזרבה, הביצועים טובים, ולא פעם בקרת המשיכה מתערבת כדי למנוע סחרור של הגלגלים הקדמיים. כשנגמרת הרזרבה הזו, מורגשת ירידה בביצועים, אבל אלה עדיין מספקים כל צורך סביר.
בנסיעה חצי עירונית וחצי בין-עירונית במהירות סבירה ועם האצות מתונות, הצלחתי לצבור 63 ק"מ בחשמל בלבד, שזה 20% יותר מהנסועה היומית הממוצעת בישראל. צריכת הדלק הממוצעת פחות מרשימה, בין היתר בגלל המשקל העודף של הסוללות הגדולות, ועמדה על 12 ק"מ/ל' בממוצע (בניכוי הטווח החשמלי התחילי).
נימוסין והליכות
רחובות תל אביב ההפוכים היוו כר פורה לבדיקת נוחות הנסיעה של הקרוסאובר הסינו-שוודי הזה. הכיול הראשוני של הבולמים מעט קשיח, ובמהירות עירונית נמוכה שברי אספלט למיניהם לוו בריצוד תמידי. מנגד, שיבושים אחרים – כמו בורות ואפילו גדולים יחסית, או פסי האטה – סוננו באופן מאוד משכנע. ככל שעולה המהירות התמונה ללא שינוי – אבל הכל משוכך טוב יותר. מעבר לכך בידוד הרעשים, כל הרעשים, פשוט מצוין. אפילו טוב מזה שבוולוו XC40.
כבישי הצפון אפשרו לי לברוח חלקית מהגשם, וגם לקנח בנסיעת שבילים. באלה התגלה ה-01 כבולע חצץ ודרדרת לתפארת ועשה זאת באופן מרשים. על האספלט 01 התמסר לרצף הפניות הרבה מעבר לסביר, אבל דחיקה מעבר לכך תגלה כי המתלים מחסירים ריסון, וזוויות המרכב נעשות גדולות יותר כאשר פנייה רודפת פנייה. ההיגוי מדויק, אבל לא יותר מזה. מה שהפריע יותר מכל הייתה דוושת הבלם; היא קשה בתחילת המהלך ולא אחידה בהמשכו, כך שלפעמים הנשיכה חזקה מדי ולפעמים היא לא מספקת. זה נכון גם בכביש המפותל וגם במהירות עירונית ממוצעת לגמרי.
סוף דבר
לינק & קו 01 הוא בבסיסו וולוו XC40. אותה פלטפורמה, אותה יחידת כוח, אותם מתלים ועוד מיני מערכות ומכלולים. שני הדגמים גם מאובזרים, פחות או יותר, באותן מערכות ומפרט הבטיחות של שניהם זהה.
כן, 01 גדול ומרווח יותר, נראה אחרת מבחוץ ומבפנים, מכויל אחרת – ובעיקר: ממותג אחרת. המחיר בהתאם: 230,000 שקלים, שהם 55,000 שקלים פחות מוולוו XC40 בגרסה היברידית-נטענת מקבילה, שיש לה סוללה קטנה יותר ומכאן טווח חשמלי מוצהר נמוך יותר, העומד על 45 ק"מ.
אבל לינק & קו לא אמור להתחרות בוולוו, אלא במותגים עממיים המוצבים מעט גבוה – יותר פולקסווגן, פחות סקודה (אם-כי בארץ זה קצת שונה). בישראל התחרות מצומצמת יותר וכוללת גרסאות היברידיות-נטענות של טויוטה ראב4, פיג'ו 3008, קיה ספורטאז' שעולות מעט יותר – וגם MG EHS שעולה משמעותית פחות, אבל גם אינו ממותג כמו האחרים.
לינק & קו 01 הוא רכב פנאי מוצלח המביא עמו מספר מעלות כמו טווח חשמלי מכובד, אבזור עשיר, ואיכות נסיעה וביצועים טובים. עד כמה יצליח להתבלט מול המתחרים הנ"ל שחלקם מציעים ביצועים עדיפים וחלקם זולים יותר, נבדוק במבחן ההשוואתי.
******
רמת אבזור אחת ועשירה
במפרט האבזור של לינק & קו 01 תאורת לד היקפית, חישוקי "20, גג פנורמי נפתח, מצלמת 360° היקפית, מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען ולמושב הנהג שיש לו 2 זיכרונות, מושבים קדמיים מחוממים, מולטימדיה עם מסך מגע "12.7 ממשק סלולרי אלוטי אנדרואיד ואפל, לוח מחוונים מוקרנים ("12.3), משטח טעינה אלחוטי לסלולר, מערכת שמע של אינפיניטי עם 10 רמקולים, 4 שקעי USB-C.
במפרט הבטיחות של הרכב, בין השאר 7 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, התרעה מפני תנועה חוצה מאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים, זיהוי תמרורים, תאורה אדפטיבית, התרעת ערנות נהג, ועוד.
במבחן הבטיחות של יורו NCAP קיבל הדגם ציון מרבי של 5 כוכבי בטיחות, ויצוינו ציון גבוה ביותר של 96% בהגנה על מבוגרים, וציון מכובד של 87% בהגנה על ילדים.
