טונאלה, בקצרה
אלפא רומיאו טונאלה נחשף כרכב תצוגה בשנת 2019 והדגם הסדרתי ראה אור בתחילת 2022 על בסיס פלטפורמה מוכרת (שלא לומר וותיקה) שמקורה בפיאט ושמה 'קטנה-רחבה 4X4' אותה הוא חולק עם ג'יפ קומפאס ודגמים נוספים. ממדיו ממקמים אותו בלב הסגמנט, ממנו רוצים באלפא לקחת נתח, הכולל דגמים כמו אודי Q3, ב.מ.וו X1, וולוו XC40 ועוד.
למבחן הגיע אלינו טונאלה ברמת גימור 'ולוצ'ה' הבכירה שמחירה נקבע על כ-280,000 שקלים ולזו המנוע החזק יותר (160 כ"ס) ורשימת אבזור עשירה למדי: מחוונים מוקרנים, צג 10.25 אינץ' למערכת המולטימדיה, מושבים עם כוונון חשמלי כולל זכרונות, אוורור וחימום, תאורת אווירה, כניסה והנעה ללא מפתח, חישוקי 20 אינץ', תאורת לד מלאה, דלת תא מטען חשמלית,מערכת שמע מבית 'הרמן קרדון' עם 13 רמקולים, קישוריות אלחוטית ל'קאר פליי', בולמים אדפטיביים ועוד.
מפגש
רכב המבחן הגיע בלבן והותיר רושם צונן – מדובר באחד מרכבי הפנאי הנאים בסביבת המחיר שלו, אולי בכלל – אך זכרנו אותו הרבה יותר מרשים ומיוחד במפגש הקודם שלנו. אז קיבלנו למבחן רכב בצבע ירוק 'מונריאל' מהמם במיוחד. תוספת של 15,000 שקלים והוא שלכם, והוא כל כך יפה שזה כמעט שווה את זה. אבל אולי גם לא.
סביבת הנהג דומה עד זהה לזו שפגשנו וזה בסך הכל טוב שכן המופע הכללי משלב בין אלמנטים קלאסיים של אלפא – מבנה לוח המחוונים, פתחי מיזוג עגולים ועוד – ומשלבת בתוכן באופן נאה אלמנטים מודרניים יותר כמו מסך בלוח המחוונים ומסך המולטימדיה, תאורת אווירה ועוד. לחובתה של זו האחרונה השפעה מוגבלת שכן היא לא נמצאת לרוחבו של התא אלא במקומות נקודתיים. החומרים לרוב טובים אם כי לא חריגים לסגמנט ולמחיר, ההרכבה טובה.
תנוחת הנהיגה גבוהה מאוד, אך המושב עצמו אינו נוח במיוחד וחסר תמיכה לגב העליון. שדה הראיה לחוץ אינו מצטיין בגלל קורות עבות מלפנים ומאחור. באבזור חוסרים מעט תמוהים: במחיר הזה היינו מצפים לראות גג שמש כלשהו וגם מערך מצלמות היקפי.
הנדסת האנוש טעונה שיפור – האייקונים במערכת המולטימדיה קטנים באופן מוגזם, יש המון תפריטים והניווט ביניהם לא תמיד ברור או הגיוני, המשוטים להעברת ההילוכים מאחורי ההגה ענקיים ומפריעים בדרך לידיות האיתות והמגבים שממוקמות רחוק מאוד, משטח הטעינה האלחוטי רוטן ומקפיץ הודעות ללא הפסקה כאשר מניחים בו משהו אחר חוץ מהטלפון הנייד ועוד.
הכניסה לשורה השניה אינה נוחה במיוחד, ומבנה מסגרת הדלת בעל קצה בולט המחייב תשומת לב בפתיחה. המרחב שם סביר ביחס לסגמנט עבור שני נוסעים, רחוק מלהתעלות. תנוחת הישיבה שם זקופה, יש שני שקעי USB (אחד A ואחד C).
תא המטען מרשים על הנייר עם נתון של 500 ל' נראה קטן יותר במציאות אם מספק בהחלט ועשוי היטב.
עיקר השינויים
לגרסה הנבחנת שני שינויים משמעותיים מזו שנבחנה בעבר: מנוע משופר וחזק יותר ובולמים אדפטיביים. נתחיל מהראשון.
שתי גרסאות הטונאלה המשווקות כיום בישראל חולקות את אותו המנוע – 1.5 ל', היברידי-מתון, טורבו – רק שכאן ההספק עומד על 160 כ"ס, 30 כ"ס יותר אשר מגיעים גם 500 סל"ד מאוחר יותר (5,750 סל"ד). תוספת הסוסים מגיעה בזכות מגדש טורבו שונה בעל גאומטריה משתנה. נתון המומנט זהה עם 24.5 קג"מ (1,750 סל"ד), גם גם התיבה הרובוטית הדו-מצמדית, ההנעה הקדמית ונתון המשקל שעומד על 1,600 ק"ג בשתיהן. הביצועים של הגרסה החזקה עדיפים על הנייר: 8.8 שניות ל-100 קמ"ש במקום 9.6 שניות בגרסה החלשה.
אלא שכאשר מתחילים בנסיעה התוצאה לא ממש מרשימה. הביצועים ביום-יום מספקים בהחלט עם מספיק מומנט זמין וכושר נאות גם בעומס, אולם בשום שלב לא מתקבלת תחושה נמרצת במיוחד. הרושם הוא כי בגרסה זו המנוע אכן שמח יותר לטפס בסל"ד, אך לא באופן יוצא דופן והוא גם לא מעודד את הנהג לעשות כך עם קולות של מנוע ש"בא לעבוד" ורחוק מן המנגינות שהאיטלקים ידעו לייצר פעם. אליו מצטרפת תיבת ההילוכים הדו-מצמדית שפועלת באופן מורגש מדי במהירויות נמוכות ולאט מדי כשהיא נדרשת להורדת הילוכים מהירות. לזכותו אותם משוטים גדולים מאחורי גלגל ההגה שנראים ומרגישים מצוין ביד והתיבה מגיבה אליהם יחסית מהר.
המערך ההיברידי-מתון (48V) שלו חזק מהמקובל – 20 כ"ס, 5.6 קג"מ – ומאפשר קטעים ארוכים יחסית של נהיגה בכוח החשמל ומגדיר מחדש בתעשייה את המונח "מתון" בהקשר זה. יחד עם זאת, זה לא ממש סייע לנתון צריכת דלק יוצא דופן – 11.2 ק"מ לליטר בממוצע במבחן שהיה מתון מהרגיל וכ-13.9 ק"מ לליטר בשיוט נינוח במיוחד.
הגורם השני שאמור להוביל לשינוי הוא הבולמים האדפטיביים, אלא שגם אלה לא ממש משנים את הרושם. נדמה שבמקום לנצל את אפשרויות הכיול השונות של הבולמים לרמות נוחות שונות באלפא בחרו ברמות נוקשות שונות. כך יוצא שבכל מקרה כיול המתלים נותר על הצד הנוקשה, גם במצב הרגיל של הבולמים, ויחד עם צמיגים רחבים ונמוכי דופן (235/40R18) מתקבל רכב עם נוחות בינונית לכל היותר בעיר – ותלוי באיזו עיר אתם נוסעים. מחוץ לעיר, וכל עוד השיבושים אינם גדולים במיוחד, הנוחות משתפרת והריסון טוב. בידוד הרעשים בינוני ויש יותר מדי רעשי רוח וכביש שחודרים לתא.
התנהגות הכביש טובה אך לא מלהיבה כמוצפה מאלפא רומיאו – האחיזה גבוהה, זוויות הגלגול מתונות (במיוחד במצב ספורט), ההגה מהיר והכל סטרילי וניטרלי למדי. הביצועים הסבירים רחוקים מלאתגר אותו. בשבילים כבושים ומשוטחים המתלים סופגים היטב, אך לא היינו מאתגרים אותו עם צמיגים במידות כאלה.
מסכמים
בתום המבחן לגרסת ה-160 כ"ס נותרנו עם טעם ורושם דומים לאלה שיצאנו איתם מהמפגש הקודם. מדובר ברכב פנאי מעוצב למשעי מבחוץ ובעל מופע מוצלח גם בפנים. לחובתו עדין הנדסת אנוש מוזרה, נוחות נסיעה ובידוד רעשים טעוני שיפור, יחידת הנעה בינונית. נדמה שהגרסה שנבחנה ברמת הגימור הזו גם מאבדת מעט מהיתרון בסעיף התמורה למחיר, והופכת את הבחירה בה לפחות מומלצת.
*פורסם ב-25/01/22 (נוסף וידאו)
