אותה i4, מעין גרסה חשמלית של סדרה 4 גראן קופה, הייתה גם הדגם החשמלי הראשון של ב.מ.וו שענד את הסימון M בזכות גרסת M50.
ב.מ.וו i4 בישראל
ב.מ.וו i4 התייצבה בישראל בתחילת 2022 והוצעה בשתי גרסאות: eDrive40 עם מנוע אחד, 340 כ"ס והנעה אחורית; M50 עם 2 מנועים, 544 כ"ס והנעה כפולה. בשתיהן סוללה של 83.9 קוט"ש והטווח 561 ק"מ בגרסה הראשונה, 503 ק"מ בשנייה.
כעת מתייצבת בישראל גרסת eDrive35 שיש לה מנוע אחד עם 268 כ"ס וסוללה של 70.2 קוט"ש לטווח של 461 ק"מ. מחיר גרסה זו נמוך מזה של eDrive40 שמחירה עלה ב-40,000 שקלים.
ובכן, eDrive35 מצוידת אף היא בקפיצי אוויר מאחור וזו מוצעת בשתי רמות גימור הדומות אך לא זהות לאלה שב-eDrive40. מחיר גרסה זאת ב'פיור' הוא 360,000 שקלים (380,000 שקלים ב-eDrive40), ובמפרט האבזור שלה תאורת לד, חישוקי "17, גג זכוכית, תפעול חשמלי לתא המטען.
רמת הגימור 'טק', והיא זו שהייתה ברכב שנבחן, עולה 400,000 שקלים (440,000 שקלים ב-eDrive40), וכוללת פריטי עיצוב ספורטיביים, מפתח חכם, מערכת שמע משופרת. בהשוואה ל-eDrive40 לזו אין תצוגה עילית ומערך הבטיחות מעט פחות מתקדם. במפרט הבטיחות בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית.
עיצוב, נראות
בהשוואה לגרסה החזקה יותר, ההבדל העיצובי בין השתיים זעיר, ועיקרו מסגרות שמשות בשחור במקום בכרום בוהק. מעבר לכך i4, וכבר אמרנו זאת יותר מפעם, נראית מצוין ואינה חוטאת במוזרויות עיצוב חשמליות, בעיקר כשהיא בגימור 'M ספורט' המחמיא. המבנה המוארך והנמוך, האחוריים המרשימים, ואלה מודגשים על ידי דלתות ללא מסגרות לשמשות, חישוקי "18 ואותם פריטי 'M ספורט'. לשבכה הבוטה אנחנו מתחילים להתרגל.
פנים הרכב
סביבת הנהג דומה לזו שפגשנו בגרסאות האחרות בפרט, בדגמים המחודשים והחדשים בכלל, והיא מאופיינת בעיצוב אלגנטי ובשילוב גוונים נאה. הכוכב הראשי הוא כמובן הצג הקעור והגדול ("14.9) שחובר למחוונים שהם פחות אלגנטיים מאלה המוכרים. התצוגה מגוונת ואיכותית, ומשקפת מצוין את ווייז מהסמארטפון אך גם פחות נוחה לתפעול.כך למשל השליטה במערך האקלים שכולה מהצג, או שינוי הבלימה הרגנרטיבית (שלושה מצבים ואחד אוטומטי) דורשים יותר מדי לחיצות. טוב שיש אפשרות למעבר מהיר עם הבורר למצב הבלימה החזק ביותר. העובדה שחלק ניכר של תפעול המערכות (מצבי ניהוג, בקרת יציבות, כיוון מושבים) נעשה עדיין באמצעות פקדים חיצוניים, ועוזר להסתגלות מהירה.
מושב הנהג נעים תחילה אך מכיוון שלזה אין שליטה בהקשחת התמיכה לגב התחתון, הנוחות נפגעת בנהיגה ארוכה. תנוחת הנהיגה הולמת ואינה נמוכה מדי (גם בגלל הסוללות שמתחת למושב).
מאחור המרחב יותר מספק מאשר גדול ותנוחת הישיבה מעט נמוכה. המנוע נמצא מאחור, אך מנהרת ההינע, חלק מפלטפורמת CLAR שבבסיס הדגם נותרה, ותפריע לנוסע במרכז שם. לדגם זה דלת חמישית גדולה והיא מאפשרת הטענה נוחה גם לפריטים גדולים.
מנוע, ביצועים
ב-eDrive35 מייצר המנוע האחורי 268 כ"ס ו-40.8 קג"מ, ומשך ההאצה ל-100 קמ"ש 6 שניות. להשוואה, ב-eDrive40 התפוקה 340 כ"ס ו-43.8 קג"מ, ומשך ההאצה 5.7 שניות. מה זה אומר?שלמרות שמדובר בגרסה החלשה, נראה שלא תתלוננו על מחסור בכוח ובביצועים. ה-eDrive35 יוצאת מהמקום בצורה מדודה והיא נשלטת היטב על-ידי הבקרות ומשדרת רוגע. אבל, אל תטעו, זו מכונה חזקה. פרט לנתון ההאצה המכובד, האצות הביניים שלה מרשימות ממהירויות נמוכות. וככל שעולה המהירות ההאצה קצת פחות מרשימה, ועדיין נראה שאין בעיה עקרונית להגיע למהירויות ממש גבוהות כמו זו המרבית (190 קמ"ש). על הצלילים המלאכותיים שרקח האנס זימר ויתרנו די מהר. העדפנו את השקט החשמלי שנמהל ברעשי הכביש הרוח.
עם התנעה ראשונה סיפר מד הטווח על 270 ק"מ מרתיעים, אבל בטעינה הבאה הוא התאפס. כשיצאנו ליום שכלל גם קטע מאמץ קצר רשמנו צריכה של 4.9 ק"מ/קוט"ש, נותרנו עם 36% סוללה אחרי 200 ק"מ והחישובים שלנו אמרו טווח של 320 ק"מ. כשיצאנו צפונה ביום רגוע יותר קצב התנועה המהיר בכביש 6 לא החמיא לטווח; קצת מבאס, שהרי לא קנינו ב.מ.וו בשביל להשתרך בנתיב הימני. כשחזרנו בלילה ויתרנו על המזגן ויחד עם התנועה שהשתרכה באיטיות סייע להשיג צריכה של 5.5 ק"מ/קוט"ש ולהגיע לאזור ה-360 ק"מ.
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה בעיר על פגמים קטנים טובה, טובה פחות שם על שיבושים גדולים ופסי הרעדה המורגשים מהצפוי. ברמת גימור זו צמיגי 245/45-18 מלפנים, 255/45-18 מאחור, ודופן הצמיג לא ממש משתתפת בבליעת השיבושים (בנמוכה יותר צמיגי 225/55-17 העדיפים בהקשר זה). ככל שעולה המהירות והעומס על הבולמים, נוחות הנסיעה טובה יותר. על גלי כביש, הרכב נע מעט.
פעולת המתלים שקטה מאוד, כמובן כך המנוע ואילו רחשי הסביבה מורגשים יותר, גם בגלל היעדר המסגרות, גם בגלל רוחב הצמיגים וגם בגלל שאין צליל מנוע הממסך אותם.
העובדה שההספק אינו חסר והמומנט בהחלט מרשים, מופגנת גם בהתנהלות המכונית בעיקולים, כאשר זו ששה להזכיר שההנעה אחורית, ומאפשרת לנוע בהם בצעדי ריקוד מוחשיים ועדין מדודים. אלו הם רגעי הנאה נדירים בתחום החשמלי והמחיר עליהם, אני כבר יודע, יהיה יקר בטווח. ובכל זאת, האם אין אנו רוכשים ב.מ.וו כדי ליהנות בדיוק בנהיגה שכזאת?
להיגוי משקל נכון ופעולה נחושה מספיק אך לא מדי, והתגובה להפניה אינה מסגירה את המשקל. הבלמים טובים מהמקובל ברכב חשמלי אך במצבי קיצון חסרים את הדיוק ואת ההדרגתיות הנחוצים.
סיכום
הקטנת טווח אינה מהלך שגרתי ברכב חשמלי, בוודאי כזה עם אופי ספורטיבי. כי גם אם eDrive35 היא הגרסה ההחלשה, היא עדיין בהחלט חזקה, ועם טווח מוגבל קצת קשה ליהנות מהכוח אפילו בנהיגה שגרתית. זה אינו יוצא דופן בדגמים חשמליים והטווח בסך הכל סביר – עניין זה רק בולט יותר במכונית כה טובה.ב.מ.וו i4 בגרסה eDrive35 שומרת על ערכי המותג במופע האלגנטי, בסביבת הנהג, באיכות, ביכולות הגבוהות. במחירה בין 380,000 ל-400,000 שקלים היא אינה מכונה זולה, וגרסה זו אינה זולה משמעותית מ-eDrive40, אבל בין מותגי היוקרה הגרמניים אין לה מתחרה מובהקת, ואפילו גרסאות הכניסה הפחות חזקות של סדרה 4 יקרות יותר. חומר למחשבה.
