קיה נירו, דגם פנאי קומפקטי שהוצג בפברואר 2016, היה חלוץ של ממש בעולם הרכב – הוא והדגם הקרוב של יונדאי, המשפחתית איוניק מאותה שנה.

דגם זה התבסס על רצפה ייחודית לזמנה, כזאת שתוכננה מראש למנועי בעירה פנימית, למערך היברידי רגיל וגם לנטען, וגם להנעה חשמלית.

הדור השני של נירו הוצג ב-2021, מבוסס על הרצפה K3 של יונדאי-קיה (גם קיה K4, יונדאי אלנטרה, קונה), וגם הוא נועד להציע את כל אופציות ההנעה הנ"ל.

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי
 

נקודות בזמן

נירו הגיע לישראל בסוף 2016 והצליח כאן מאוד, כדי כך שהיה גם דגם הפנאי הנמכר בישראל (2019 ו-2020; גם ב-2023 עם 'פלוס') ובשנים האחרות ניצב בחלק הגבוה של הצמרת (פרט ל-2022).

הדגם החדש התייצב כאן בראשית 2023, וזה הוצע בגרסה היברידית-נטענת ובגרסה חשמלית. עם זאת במאי 2024 הופסק שיווק הגרסה הנטענת (שהתייקרה בגלל השינויים במיסוי) ובמקומה התייצבה היברידית רגילה – והיא זו הנבחנת כאן. 

כדי להשלים את מצב הנירו כאן, נציין כי גרסת 'פלוס' של הדור הראשון – הגדולה בהרבה בחלקה האחורי – מוצעת כעת רק במהדורה חשמלית. 

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי
 

דגם, גרסה, שינויים

קיה נירו ההיברידי חולק לא מעט עם אלנטרה – כאמור רצפה, גם בסיס גלגלים של 272 ס"מ, גם אותה יחידת כוח לה שותף גם קונה.

המנוע הוא אותו בנזין אטמוספרי 1.6 ליטר כמו בדור הקודם, וכאשר הדגם הוצג ניפק 104 כ"ס ו-14.8 קג"מ, ויחד עם תפוקת המנוע החשמלי, 43 כ"ס ו-17.4 קג"מ, היה מדובר ב-141 כ"ס ו-27 קג"מ – וכך היה במשלוח הראשון של גרסה זאת.

עם זאת, וכבר במשלוח השני (כיום הוא כבר הרביעי) ובגלל שינויים בתקינה האירופאית ביחס לזיהום אוויר, ההספק והמומנט של מנוע הבנזין הופחתו במעט, כך גם ההספק הכולל.

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי

ובכן, מנוע הבנזין מנפק כעת 93 כ"ס ו-13.7 קג"מ, ההספק המשולב הוא 129 כ"ס והמומנט ללא שינוי. התיבה היא דו-מצמדית עם 6 הילוכים וההנעה קדמית. כל אלה מסדרים לרכב האצה של 11.3 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 160 קמ"ש; לפני השינוי: 10.4 שניות, 165 קמ"ש. יצוין כי גם יונדאי קונה עבר שינוי דומה. לסוללה 1.32 קוט"ש והיא קטנה מאשר בדגם הפורש (1.56 קוט"ש).

הממדים החיצוניים כמו בגרסאות נירו האחרות, ממדים אחרים לא: נפח תא המטען 425 ליטרים, נפח מכל הדלק 42 ליטרים, המשקל 1564 ק"ג. בנטענת: 348 ל', 37 ל', 1594 ק"ג. 

קיה נירו ההיברידי מוצע ברמת האבזור 'LX' במחיר 177,000 שקלים, וזו מופנית לציי רכב, ואילו הרכב שנבחן היה ברמת האבזור 'EX' שמחירה 179,000 שקלים. במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור אקטיבי של שטחים מתים; במפרט האבזור: תאורת לד, חישוקי "16, חיישני חנייה מלפנים ומאחור, צג "10.25, בקרת אקלים דו-צדדית ופתחי מיזוג מאחור, ריפוד משולב עור. 

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי
 

נראה טוב

כבר אמרנו שאנחנו אוהבים את עיצוב הדור החדש ומעדיפים אותו על-פני זה של הדגם הקודם שהיה מעט אנמי. למפגשים הקודמים הגיע נירו במגוון צבעים, בסידור שאפשר גם צביעה שונה לקורה האחורית ולחלקים אחרים ברכב; זה בוודאי היה מוסיף להופעה של רכב ההדגמה שהתייצב ב'לבן מונית'. ועם זאת, ולמרות חישוקי "16, הוא נעים לעין בהופעתו הכללית, מצליח אפילו להרשים עם פריטים מתוחכמים כמו כונס האוויר שחבוי בקורה האחורית. 

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי
 

עיצוב וגוונים

עיצוב סביבת הנהג, בזכות הקווים האופקיים ושילוב פתחי המיזוג, נראה מקורי ונאה, וחבל רק כי הגוון הכולל שלה כהה מדי. איכות החומרים אינה אחידה; בחלק העליון סבירה, בחלקים התחתונים ובדיפון הדלתות הפלסטיק נוקשה מדי. 

במרכז צג "10.25 וזה שולט על ממשקי קישור אלחוטיים ואפליקציית ווייז מובנית. המחוונים אינם נראים ייעודיים ועדיין נעימים לעין. בנירו אותו תפעול מערכות בו פגשנו בדגמים אחרים של קיה; לוח השליטה שמתחת לצג יכול לשרת את בקרת האקלים או את קיצורי הדרך למערכת השמע ולניווט. הבעיה במבנה הזה שלעיתים רצון לשנות דבר אחד (טמפרטורה, עצמת שמע) עשוי להפעיל מרכיב נוסף. 

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי

התצוגה בצג המרכזי מעט מיושנת וגם עולה באיטיות. קל לשלוט ברוב מערכות הבטיחות, וזה טוב מכיוון שתיקון ההגה פעלתן מאוד. באופן משעשע שינוי מצבי הניהוג מתבצע מההגה, כמו ב-AMG...  

תנוחת הנהיגה נמוכה ביחס למקובל בדגמי פנאי, אך מספקת וטובה לכשעצמה. מושב הנהג פשוט במבנה, אין לו אפשרות להקשחת מסעד הגב, ועם זאת הוא נוח למדי גם בנהיגה ממושכת. 

המרחב מאחור מספק לשניים, מרווחי הרגליים והראש טובים מאוד, אך המושב מעט נמוך, כך שתמיכת הירכיים נפגמת בקצת. הנוסעים מאחור ישמחו בפתחי מיזוג יעילים וגם בשקעי USB הממוקמים באופן מקורי בגב המושבים הקדמיים.

נפח תא המטען טוב, המבנה יעיל ושימושי אבל הכיסוי הדקיק ממש מעליב באיכותו.

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי
 

כשלוחצים

כאמור, נתוני ההספק והביצועים כעת טובים פחות. במצב הנהיגה הרגיל, 'חיסכון', הזינוק סביר והרכב מגיע באופן נאות למהירות שיוט, שם הוא משמר קצב טוב. 

תחת עומס השינויים מורגשים יותר. בעליות ארוכות צבירת המהירות נפגמת, חטיבת הכוח מתאמצת וכאשר הסוללה מתרוקנת הדבר בולט עוד יותר – ויש לכך גם השפעה על האצות ביניים תחת עומס לעקיפות בתוואי מאתגר. עם זאת, כאשר המערך החשמלי במלוא אונו ובגלל אופי הפעולה של המנוע הזה, האצה כזאת יכולה להיות מיידית יותר, מתגברת על הירידה בהספק. 

פעולת תיבת ההילוכים חלקה ונעימה, והתפעול דרך בורר רגיל נוח. השילוב בין מנוע הבנזין ובין מנוע החשמל נעשה באופן מעודן.

כל המבנה הזה מוצא ביטוי במקום לו הוא נועד: צריכת הדלק. ביום המבחן ובתוואי מאמץ, הצריכה הייתה 16.9 ק"מ/ל' ואילו בשיוט עמדה על 18 ק"מ/ל'. 

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי
 

יתרונות הפשטות

קיה נירו מציע נוחות נסיעה טובה בעיר, לא מעט בגלל כיול מתלים רך, ומטפל היטב בשיבושים קטנים וגם גדולים; הוא אינו מעלים אותם לגמרי, אבל מנטרל את הצד האלים של הגדולים. בנוסף, הוא מצויד בצמיגים בחתך גבוה יחסית לז'אנר, 205/60-16, והדופן שלהם מסייעת בסינון מפגעי אספלט למיניהם. מנגד, הבולמים אינם מרוסנים מספיק לאחר מפגש עם שיבושים והדבר מורגש. הבולמים רועשים במפגש עם מהמורות, ולמרות שזה אינו פוגע בנוחות עצמה, התחושה בהקשר זה נפגמת. 

נוחות הנסיעה מחוץ לעיר טובה אף היא, ואותו ריסון חסר, המורגש בעיקר בכביש גלי, מפריע יותר. רעשי הכביש בולטים, גם אלה של הרוח נשמעים ברכב. 

בנהיגת שבילים, נירו נעים לנהיגה אך מפגש עם חריצים או שינויי גובה אינו משדר חוסן מבני נדרש. 

היכולת הדינמית נאה וראויה. למרות שהרכב רוכן באופן מורגש בעיקולים בעומס, הוא צולח אותם באופן נכון אגב העברות משקל נכונות. הרכב מגיב לפקודות ההיגוי באופן צפוי, ונכנס בזריזות לפנייה. עם זאת היינו שמחים לקצת יותר תחושה ומשקל. 

הבלמים בנהיגה יום-יומית מספקים, אך חסרים חדות ופעולה מדויקת וזה קצת מפריע למינון תחת עומס. 

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי
 

איך התייקרנו?

קיה נירו ההיברידי מביא עמו עיצוב נאה, אבזור מספק, מרחב פנים יעיל ושימושיות ראויה. הביצועים שלו נאותים בנהיגה רגילה, נוחות הנסיעה טובה לרוב, היכולת הדינמית שלו בסדר גמור – וצריכת הדלק טובה מאוד. מנגד, סביבת הנהג כהה מדי וחלק מהחומרים נוקשים, הביצועים בעומס אינם מתעלים.

והוא עולה 179,000 שקלים. וזה לכשעצמו מחיר גבוה לדגם פנאי קומפקטי כזה. כאשר נירו נחת בישראל ב-2016 הוא עלה 137,000 שקלים, כך שמחירו כיום גבוה ב-30%, כפול מהשינוי במדד מאז. 

אלא שמאז המחירים של כלל הדגמים בישראל עלו, בייחוד בדגמים היברידיים, גם העלויות השתנו – וזו סביבת המחיר בה נמצאים היום רוב דגמי הפנאי ההיברידיים. 

כך למשל נירו יקר רק במקצת מקונה ההיברידי שהוא  מעט קטן יותר, וזול מקורולה קרוס באבזור דומה. ובין שני אלה מתייצב נירו ההיברידי המתגלה כרכב נעים וחסכוני עם יכולת כוללת נאה וללא מגרעות ממש בולטות. בדיוק מה שמצפים מקיה.

קיה נירו היברידי החדש - מבחן דרכים
צילום: אלי שאולי