את קיה פיקנטו אין צורך להציג. מיומה הראשון בישראל ב-2012 היא רשמה הצלחה חסרת תקדים ולא רק שהייתה לדגם הנמכר מסוגו, אלא שב-2015 גם קטפה את תואר 'המכונית הנמכרת בישראל'. שנתיים לאחר מכן הושק הדור השלישי, וזה עבר מתיחת פנים ראשונה באמצע 2020. פיקנטו עברה מתיחת פנים נוספת ב-2023 וזו מתייצבת כאן כעת.
 

הקשר, פרטים

המיני פיקנטו החל את דרכו ב-2004 והדור השלישי-נוכחי הוצג בתחילת 2017. בעולם הרכב זה הזמן להצגת דור חדש, אבל קיה מתמקדת במעבר לחשמל (ראו סדרת דגמי EV החשמליים של קיה), ודגמי מיני אינם מאוד מבוקשים, כך שפיקנטו נאלצת להסתפק בעוד מתיחת פנים שתנסה להשאיר אותה רלוונטית.

אז מה השתנה הפעם? בחוץ מראה חדש מלפנים ומאחור, בפנים לוח מחוונים מוקרן המחליף לוח אנלוגי, יציאות ה-USB עודכנו לשקעי ה-USB-C עדכניים, נוסף קיפול מראות חשמלי ברמת האבזור 'GT'.

בתחום הבטיחות אותן מערכות, אלא שאלה עברו שדרוג, ובלימת החירום האוטונומית מזהה כעת גם רוכבי אופניים; בחו"ל מוצעת לראשונה בדגם גם בקרת שיוט אדפטיבית, אבל זו אינה במפרט המקומי.

שינויים נרשמו בגזרת יחידת הכוח ואלה מעט מבאסים. המנוע כשהיה – בנזין אטמוספרי 1.2 ליטר 4 צילינדרים – אך התפוקה מופחתת כדי לעמוד בתקנות הזיהום העדכניות, והביצועים נפגעו בהתאם.

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ

המנוע מייצר כעת 79 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-11.5 קג"מ ב-4200 סל"ד, התיבה כמקודם, חד-מצמדית עם 5 הילוכים, משך ההאצה ל-100 קמ"ש 16.5 שניות והמהירות המרבית 159 קמ"ש. להשוואה, לפני מתיחת הפנים, התפוקה הייתה 84 כ"ס ו-12 קג"מ, והביצועים 15.7 שניות ל-100 ועד ל-172 קמ"ש.

פיקנטו שווקה עד כה בארבע רמות אבזור, ואילו כעת היא מוצעת רק בשתיים; 'LX' ב-105,000 שקלים המופנית לציי רכב, ו-'GT ליין' המוצעת ללקוחות פרטיים, מחירה 106,000 שקלים והיא זו שהייתה ברכב שנבחן. באבזור: תאורת לד, חישוקי "16, גג זכוכית, מפתח חכם, בקרת אקלים, ריפוד דמוי עור, שמשות כהות ועוד.

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ
 

עיצוב, נראות

מלפנים בולטת חזית רבועה עם פנים שטוחות ומכסה מנוע מעט גבוה מאשר לפי החידוש לעיצוב עדכני הדומה לזה המוביל את רכבי הפנאי של המותג – EV9, ספורטאז' ונירו החדשים. הפנסים הקדמיים אנכיים ומחוברים בפס לד רוחבי, הכרוך בין הלוגו החדש של קיה לבין הסבכה המחודשת.

בחלק האחורי בולטות יחידות תאורה חדשות, אליהן שוב מצטרף פס תאורה רוחבי. גם דלת המטען והפגוש זכו לעדכון, וברמת גימור GT ליין מצטרף דיפיוזר, שנראה נחמד אבל גורם להרמת גבה ברכב עם הספק כל כך צנוע.

להוציא את הדיפיוזר שנראה לא שייך, המראה החדש גורם למכונית הקטנה להיראות רחבה ממה שהיא – במיוחד בלילה כאשר התאורה דולקת – מפגין כי הוא שייך לדור העדכני ביותר של קיה ולכשעצמו נראה מצוין.

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ
 

סביבת נהג ונוסעים

מבפנים פיקנטו ממשיכה להאיר עיניים במראה הססגוני שהיה גם קודם, עם מושבי ספורט בריפוד דמוי עור בשני גוונים, ותפרים כפולים מודגשים על גלגל ההגה, בידיות הדלתות ועל בורר ההילוכים. על כל אלה נוסף לוח מחוונים חדש וזה לראשונה מוקרן ועם צבעים מתחלפים לאותה תצוגה, וכולם יוצרים מראה עשיר ונאה.

בשאר אין שינוי; משטחי הפלסטיק השונים קשיחים ומפגינים מראה סולידי ומוצק, מסך המגע המרכזי בגודל "8 מציע ממשקי אפל קארפליי ואנדרואיד אוטו; והדבר היחיד שעדיין מוזר הוא שצג המולטימדיה, וכמו לפני החידוש, נטול צבעוניות כמעט בכל מרכיביו, כולל תפריטים בשחור לבן, למרות שהצג עצמו צבעוני (כפי שרואים בוויז, למשל). התפעול של שלל המערכות נוח למדי, בין היתר בזכות פנל בקרת האקלים שנמצא מחוץ למסך. 

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ

מושב הנהג כאמור נאה, הוא גם נוח אך חסר תמיכה מספקת לגב התחתון. תנוחת הנהיגה לא תהיה נוחה לכולם – גם בגלל שההגה מעט אופקי ובעיקר בגלל שהוא אינו מתכוון למרחק. בנוסף, ולמרות שרשמית אנחנו בסתיו בואכה חורף, בקיץ ולאחר עמידה ממושכת בשמש יהיו כאלה שימצאו שהריפוד מתחמם מדי.

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ

המרחב מאחור נאה ביחס לגודלה של המכונית, וגג הזכוכית אינו פוגע מדי במרווח הראש. לתא המטען נפח נאה ביחס לדגמי מיני (255 ליטרים), יש גלגל חליפי (קטן מידות), אך סף ההטענה גבוה.

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ
 

מנוע, ביצועים

השינוי הגדול, כאמור, הוא הפחתת ההספק והפגיעה בביצועים כדי לעמוד בתקנות הזיהום החדשות. 79 כ"ס זה לא הרבה בימינו, גם כשהמשקל העצמי נמוך (991 ק"ג). זה גם לא עוזר כאשר שיא המומנט הלא-רב והמופחת מושג בסל"ד גבוה של 4,200 (כמאפיין מנוע בנזין אטמוספרי), מותיר רצועת כוח צרה של 1,800 סל"ד עד שיא ההספק ב-6,000 סל"ד.

אבל במפתיע בליל המספרים הלא משכנע בפסקה הנ"ל מסדר למכונית ביצועים סבירים בהתנהלות עירונית, גם קצב נאה בכביש 6. המחסור בכוח מורגש במצבי עומס: עלייה, עקיפה. עם זאת, לכל דגמי הסגמנט (הלא רבים כיום) ביצועים פושרים.

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ

אז הכוח סביר וזה דומה למדי למה שהיה לפני חידוש הרכב. גם הבעיה העיקרית: זו הייתה ונותרה התנהלות התיבה החד-מצמדית ('רובוטית'). שילוב ההילוכים מורגש מדי, מלווה בהשהיה ארוכה בין ההילוכים המביאה לאובדן תנופה בעת תאוצה. תכונה זו בולטת בעיקר בשילוב ההילוכים הנמוכים, וזו מביאה בנוסף לנסיעה לא חלקה גם בתנועה עירונית וגם במאמץ. שתי הערות נוספות בעניין: א. בהאצות בעלייה נוצר לעתים דרדור קל. ב. לבורר אין מצב P, כך שבחניה יש להשאיר ב-N ולהקפיד בעניין בלם החניה.

היתרון בשימוש בתיבה כזו הוא החיסכון בדלק ויחד עם הפחתת ההספק עמדה הצריכה במבחן המאומץ שלנו על 14.5 ק"מ/ל'. ביום אחר ובנסיעה רגועה יותר עמדה הצריכה על 17.1 ק"מ/ל' – נתון טוב בהרבה מאשר עם תיבה אוטומטית רגילה, אבל לא שינוי גדול ביחס למה שהיה לפני כן עם המנוע החזק יותר ואותה תיבת הילוכים.

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ
 

נוחות, התנהגות

אין שינוים בנוחות הנסיעה ובהתנהלות הדינמית, ומה שהיה קודם זה מה שיש כעת. בפועל, בהתנהלות עירונית ובגלל בולמים מעט נוקשים, פיקנטו מתקשה לסנן את רוב סוגי השיבושים, וצמיגי 195/45-16 בעלי הדופן הנמוכה אינם עוזרים במשימה. נוחות הנסיעה משתפרת ככל שהמהירות עולה והופכת לסבירה בכביש הבין-עירוני. עם זאת, רעשי הדרך השונים ובעיקר אלה של הכביש בולטים במיוחד וגוברים על רעשי הרוח והמנוע.

למרות הכינוי של רמת האבזור ('GT') ופריטי העיצוב הנועזים כמו הדיפיוזר מאחור, לא מדובר במכונית ספורטיבית, ועם זאת היכולת הדינמית של פיקנטו טובה. הרבה מכך בזכות אותם בולמים נוקשים השומרים היטב על המרכב גם בעומס. היא נוסכת ביטחון בכבישים בין-עירוניים, גם בכאלה מעוקלים, ואפילו מפתיעה לפרקים בתגובות מהנות בפניות. בעיר רדיוס הסיבוב סביר והממדים הזעירים עוזרים להשתחל לכל מקום.

קיה פיקנטו – מבחן דרכים (מתיחת פנים שנייה, 1.2 ל')
צילום: יואל שורץ
 

סיכום, תמורה

מתיחת הפנים הזו לקחה את הנוסחה המוכרת והמוצלחת של פיקנטו, ובעיקר עדכנה את המראה החיצוני כדי שיישאר רלוונטי עד בוא הדור הבא שייתכן ויהיה רק חשמלי. בנוסף, מערך הבטיחות שודרג, בפנים לוח מחוונים מתקדם. אבל צריך לשים דברים על השולחן; על אף צריכת הדלק הטובה, הביצועים נחותים ובעיקר – פעולת התיבה אינה נעימה. יהיו כאלה שיפסלו את רכישת המכונית רק בגלל סעיף זה.

המחיר כאמור 106,000 שקלים ברמת האבזור 'GT ליין', משקף התייקרות של כ-10% ביחס לדגם הפורש. בינואר 2025 ובשל עדכוני המיסוי הוא כנראה יתייקר עוד – אבל כל דגמי הקטגוריה הזו התייקרו וכנראה שמגמה זו תימשך גם בשנה הבאה.

גם כעת, שבע שנים לאחר שהוצגה, פיקנטו עדיין רלוונטית, ומי שיתגבר על הפעולה המהוססת של תיבת ההילוכים, יגלה כי היא עדיין מציע תמורה ראויה, אחריות ארוכה של שבע שנים ומוניטין מצוינים. העובדה שיש ממש מעט מתחרות רק יכולה לעזור לה להמשיך ולהישאר בפסגה.