לא בגלל כישורי הנהיגה אלא בשל הזהירות הנדרשת. עם הרבה כוח חשמלי ומיידי – כלומר כל המומנט בכמעט אפס סל"ד – המשוגר לגלגלים הקדמיים בלבד, כל לחיצה לא מדודה על המצערת עשויה לגלות שלחרטום חיים משלו. והרבה חיים. זה קורה אפילו על כביש מספר אחד ובמצב הניהוג הרגיל. זה היגוי באמצעות מצערת אלא שהוא נעשה בכיוון שונה מזה שאנחנו אוהבים – ישר במקום לפנות. במהירויות נמוכות קל להחמיץ את נקודת אבדן האחיזה ולגרום לצמיגים לילל או סתם להחליק קדימה, גם כשבקרת היציבות בפעולה.
זו אינה פעם ראשונה שמיני הקטנה מתחשמלת. ב-2008 הוצגה גרסה כזו על בסיס הדור השני, מעין אב טיפוס לבדיקת דרישות הקהל. 500 כאלה יוצרו אך לא נמכרו אלא הוצעו במסגרת ליסינג לקהל נבחר, ביחוד בארצות הברית.
ב-2019 הוצגה לראשונה מיני חשמלית סדרתית שהתבססה על הדור השלישי, אך הייתה בעלת סוללה קטנה יחסית, 32.6 קוט"ש, והטווח בהתאם: 228 ק"מ בלבד. כעת מגיע הדור הרביעי והוא במגמת שינוי. מהיסוד.
הקשר, פרטים
כבר סיפרנו שב.מ.וו עשתה סדר בהיצע של מיני, והמיני עם שלוש הדלתות פשוט נקראת 'קופר'. אלא שמאחורי אותו שם, אותה עטיפה מאוד דומה וממדים ממש קרובים נמצאות שתי מכוניות שונות לגמרי.בשעה שקופר החדשה עם מנוע הבנזין מבוססת על אותה רצפת UKL2 של ב.מ.וו – משרתת דגמים נוספים של מיני (קאונטרימן), אחרים של ב.מ.וו (סדרות 1 ו-2, גם X1 ו-X2) – למיני אלקטריק בסיס שונה. מהיסוד. הרצפה היא פרי שת"פ עם גרייט וול הסינית (ומשרתת דגמים אחרים שלה), והרכב מיוצר בסין, יורד מפס הייצור של היצרנית שם.
מיני קופר החשמלית מוצעת במרכב 3 דלתות בלבד, בסיס הגלגלים שלה הוא 252.5 ס"מ ואורכה 386 ס״מ, רוחבה 176 ס"מ וגובהה 146 ס״מ. נפח תא המטען 210 ליטרים ומשקלה 1680 ק"ג. להשוואה, בסיס הגלגלים של קופר בנזין 3 דלתות (המוצעת גם עם 5 דלתות במרכב מוארך) הוא 249.5 ס"מ, אורכה 388 ס"מ, רוחב 174 ס"מ וגובהה 145 ס"מ, נפח תא המטען זהה אך משקלה נמוך בהרבה: 1360 ק"ג
קופר החשמלית מוצעת בשתי גרסאות תפוקה/סוללה: ל-E תפוקה של 184 כ״ס ו-29.6 קג״מ; הביצועים הם 7.3 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-160 קמ"ש, לסוללה 40.7 קוט״ש, הספק הטעינה 75 קילוואט והטווח 300 ק"מ; מחירה בישראל: 240,000 שקלים.
לגרסה SE שבחנו יש יותר מהכול. התפוקה היא 218 כ"ס ו-33.6 קג"מ; הביצועים הם 6.7 שניות ל-100 ועד 170 קמ"ש; במערך החשמלי סוללה של 54.2 קוט"ש לטווח של 390 ק"מ והספק הטעינה הוא 95 קילוואט; גם המחיר יותר, 280,000 שקלים, וכך גם מפרט האבזור.
מעניין להשוות מספרים אלה עם קופר S טורבו-בנזין החדשה שנבחנה לא מכבר; לזו מנוע בנפח 2.0 ליטר, 204 כ"ס ו-30.6 קג"מ, התאוצה ממש קרובה, 6.6 שניות והמהירות המרבית ממש רחוקה, 242 קמ"ש; המחיר כמעט צמוד: 285,000 שקלים.
עיצוב, נראות
בדומה לגרסת הבנזין החדשה גם קופר החשמלית נראית מאוד מיני, אך מרכיבי עיצוב שונים יוצרים הופעה שונה. המראה נקי יותר מ"תכשיטים" נוסטלגיים בחזית, האחוריים חדשים לגמרי והדופן נקיה יותר. הדבר בולט יותר בחשמלית שהדופן שלה פחות מעוגלת ונטולת חיפויים בבתי הגלגל. בכל אופן, הדמיון בין האחיות גדול מאוד, והדרך להבדיל ביניהן נמצאת (כמו בעוד דברים) בפרטים: לחשמלית כאמור אין חיפויי כנפיים שחורים (יש בבנזין), ידיות הדלת שלה שטוחות לשיפור מקדם הגרר, האנטנה בגג שונה ונקודת החיתוך של מכסה המנוע בדופן אינה קיימת כאן. קופר S שבחנו הגיעה עם חישוקי "18 ואלה נאים משמעותית מחישוקי "17 שישנם בחשמלית.
סביבת נהג, נוסעים
גם בסביבת הנהג הדמיון גדול מאוד; דגמי החשמל והבנזין חולקים אותו מבנה, עיצוב המבטאים את הכיוון החדש של מיני.ובכל זאת, בנוסף לפערים באבזור, יש מספר הבדלים שסיבתם אינה תמיד ברורה. ספק אם מבחינים בכך, אבל הקונסולה המרכזית ממוקמת עמוק יותר, הידית בין המושבים צרה, פחות מזמינה והיא רק לשירות הנהג (בבנזין גם לנוסע), דיפון הדלתות פשוט יותר במבנה ומיקום ידיות הפתיחה נוח פחות. גם פתחי המיזוג המרכזיים ממוקמים באופן שונה; בחשמלית זה לא סימטרי והפתח המרכזי המוקדש לנהג נמצא מתחת לצג וכיוונו מוזר, ואילו שניים אחרים נמצאים מול הנוסע. גם המושב האחורי שונה והתחושה היא תנוחת הנהיגה קרובה יותר לרצפה בגלל שזו גבוהה יותר. גג הזכוכית בחשמלית אינו נפתח אבל הכיסוי הדקיק מתופעל חשמלית; בבנזין הוא מפוצל ונפתח מלפנים.
כבר ציינו כי סביבת הנהג במיני שונתה באופן משמעותי – עיקרה צג מרכזי אחד, קוטרו 24 ס"מ, והוא מחליף גם את לוח המחוונים, מתחת מערך פקדים. וזהו. בכל הקשור להגשה, הדיפון עשוי אריגים מיוחדים ואלה מוארים בלילה באופן נאה.
כמו בקופר רגילה זה נראה נהדר אך הכיוון המינימליסטי יוצר בעיות תפעוליות, בעיקר מכיוון שאותו מסך יחיד כולל את מערכות השליטה, המידע והמחוונים. הבעייתיות מודגשת כאשר בתמונה משתלבים מערכי קארפליי או אנדרואיד אוטו; נדרש זמן וקצת מזל כדי להבין את מה מוצע ואיך מטפלים בכך. כמו בגרסת הבנזין גם כאן כמות מופרזת של מצבי אווירה/תצוגה אך רק אחד המשנה משהו בהתנהלות הרכב; זה ספורטיבי בכיוון, נקרא 'קרטינג' ומביא עמו תצוגה הולמת.
עוד נקודה למחשבה היא כי שיקוף הטלפון החכם (הסובל מניתוקים) מבטל את מצב האווירה שנבחר לצג, וייראה דומה בכל המצבים, ובגלל המבנה העגול תצוגת וייז מעט קטנה. גם כאן מעבר לעברית שיבש את תצוגת השעון והטמפרטורה החיצונית, אבל אנחנו כבר מנוסים ועברנו מיד לאנגלית.
כמו ב-S גם כאן ארבעה לחצנים רבי-תפקודים מתחת לצג: אחד סיבובי להתנעה, שני לעוצמת השמע, שלישי שעולה ויורד למצבי האווירה ורביעי שדומה לו ומשמש כבורר. עבור בקרת האקלים או מערכת השמע ישנם קיצורי דרך בתחתית הצג, אבל האייקונים קטנים וקשה לפגוע בהם בנהיגה.
בגרסת הבנזין מושב הנהג מופעל חשמלית והדבר לא רק שמסייע לכיוונו אלא גם לכניסה לאחור. מנגד, בקופר החשמלית כיוון זווית המסעד נעשה באמצעות משיכת לולאה ודורש אצבעות חסונות.
לתחושתי, החשמלית דורשת קצת פחות רכינה בכניסה אבל נראה שהרצפה יותר גבוהה וצריך לשים לב למשקוף הדלת. עדיין נדרשת הסתגלות לתנוחת הנהיגה הנמוכה יחסית, אבל את זה אנחנו אוהבים. המושבים נראים נהדר והם נוחים גם במהלך הנהיגה למרות שבגרסה זו (ובניגוד לבנזין) אין תמיכת גב מתכוונת. איכשהו שדה הראייה שאינו מושלם הפריע קצת פחות – עניין של זוויות או הסתגלות.
הכניסה למושב האחורי וביחוד היציאה ממנו אינן קלות. עם זאת, המקום שם סביר לשניים, גם אם נוצרת אווירה אינטימית בין שני היושבים שם, ואילו מרווח הראש מעט גבולי. תנוחת הישיבה זקופה, כך שנדרש פחות מרווח לברכיים. גם כאן דיפון הפלסטיק פשוט מדי וחבל שאין פתחי מיזוג.
לתא המטען מבנה מעט שונה מזה שבגרסת הבנזין, אך גם כאן שני גבהים לרצפה ומתחת לה תא שימושי. ועדיין זהו תא מטען קטן מאוד כמו שעלה מהניסיון לדחוק ארגז נשיאה של גיטרת גיבסון לס פול – אמת מידה מקובלת למדידה שימושיות של תא מטען בקרב מוזיקאים שהם גם כתבי רכב (וההפך).
מנוע, ביצועים
מיני קופר החשמלית היא מכונית מהירה בכל מצב, בייחוד בצד הדו-ספרתי של הסקלה. התפוקה היעילה מאוד אינה מחייבת להביא את הרכב למצב הספורטיבי המחדד את תגובות המערכת כדי לחוש בכך. תגובות המנוע ללחיצה על המצערת מיידיות.עם זאת צלילי המנוע המלאכותיים שהגרמנו-סינים רקחו מוגזמים לכל הדעות, בייחוד כאשר רוצים להיות מרוכזים בנהיגה. אחת הבעיות היא שמשחקים במצבי אווירה עלולים להחזירם לפעולה.
אחד השיפורים הגדולים לעומת המיני החשמלית היוצאת הוא בטווח – בעיקר בגלל הסוללה הגדולה יותר, לא רק. אמנם מזג האוויר הנוח הביא לכך שהמיזוג פעל במינון נמוך, אך בכל מקרה הצריכה נאה: 6.5-6.7 ק"מ/קוט"ש בקצב התנועה, לטווח בפועל של 320-330 ק"מ; לא מצטיין אך מקובל. כשהוספנו למשוואה קטע מאומץ קצר הצריכה עדיין נשאר קרובה מאוד – סביב 6.4 ק"מ/קוט"ש, כ-310 ק"מ – והתוצאה לכן לא השתנתה משמעותית.
קצב הטעינה לא היה מאוד מהיר, ובכל זאת הצלחנו ב-35 דקות להגיע מ-50% ל-90%; משם ועד 100% הטעינה הייתה איטית מהמקובל בכלים אחרים.
נוחות, התנהגות
עבודת המתלים פחות מוצלחת מאשר בגרסת הבנזין. תוספת המשקל מורגשת ביחוד בעיר אבל לא רק, ומיני החשמלית מסתדרת פחות טוב עם אתגרי הסלילה ואחזקתה. כמעט כל שינוי בגובה הכביש, מפגש עם טלאי אספלט, שיבושים קטנים גורמים לתזוזה קטנה מעלה/מטה. הבעיה העיקרית נעוצה בכך שכיול הבולמים נוקשה ומהלכם קצר מדי, כך שהם אינם מטפלים מספיק טוב בספיגת מהמורות, ועם זאת, לאחר המפגש איתן ריסון פעולת הבולמים אינו יעיל כנדרש. דבר זה בולט במיוחד לאחר מפגש עם שיבושים בינוניים וגדולים, כך שפעולת מערך המתלים יוצרת תחושה שהם 'עסוקים'. בכל הקשור לשקט – פעולת המתלים מוחרשת היטב אבל רעש הרוח מורגש.כשהכבישים מתייבשים אני כבר מרגיש בטוח יותר לקחת את הרכב לכיוון המגבלות, ליהנות משינוי הכיוון המהיר שמגובה ברכינה מינימלית, ולחוש שבקרת היציבות פועלת באופן מדוד וחלק עד שכמעט ולא חשים בה. התגובות להיגוי המהיר נחושות ומשקל ההגה נכון מהמקובל; הייתי שמח להגה המעניק מעט יותר תקשורת בין הידיים לבין הגלגלים ברכב כזה. לחימת ההגה המורגשת עקבית בהתנהלותה, בוודאי לא אגרסיבית מדי.
הבלמים פועלים טוב יותר מאשר בכלים חשמליים רבים, וכאשר הכביש מתייבש פעולתם מדויקת יותר. הבלימה הרגנרטיבית טובה, פעולתה משתלבת היטב ורק חבל שצריך להיכנס לצג כדי לבחור במינון שלה.
מה שחסר בעצם הוא התחושה הקלילה יותר שיש בקופר S בנזין, ואותן תגובות להעברות משקל שגורמות לישבן לפזז קלות כשרוצים. קופר SE כבדה יותר ומתנהלת באופן מכובד יותר – היא בעלת יכולת גבוהה אבל היא פחות עולצת.
סיכום, תמורה
מיני החשמלית שונה ממיני עם מנוע הבנזין מהיסוד, אך נראית כמותה ומשמרת את האופי המייחד את הקטנות של מיני מזה למעלה משני עשורים. החשמלית החדשה שמרה על הממדים של זו הקודמת, ובהשוואה אליה היא טובה בהרבה – הן כמכונית ובעיקר בזכות הטווח שגדל וכעת הוא יעיל ומספק כנדרש.מנגד, אותה סביבת נהג מינימליסטית שיש לה יתרון עיצובי בגלל שהיא 'נקייה' יותר, פוגעת בשימושיות וגם באופי התפעול, והמכונית החשמלית מדגישה זאת. מיני החשמלית חזקה ומבצעת היטב, עם יתרונות הנובעים בגלל אופי הפעולה של המנוע החשמלי, והיא גם משנה כיוון היטב אבל תוספת המשקל מורגשת ופוגעת בהתנהלות, וזה פחות מוצלח כאשר אחת מסיבות הקיום של מיני היא הכיף.
המחיר, 280,000 שקלים, בוודאי יקר לרכב קטן, ומיני החשמלית מצוידת קצת פחות מקופר S בנזין שהלהיבה יותר. ועדיין, מיני אינה עוד מכונית קטנה, וגם במהדורה החשמלית היא מיוחדת וללא מתחרה מובהקת.
