כמעט במקביל עלו ארצה שני דגמים חדשים המציעים אפשרות כזאת: סקודה קודיאק ופיג'ו 5008 — שני רכבי פנאי בגודל בינוני. להשוואה הנדרשת ביניהם צירפנו את רב המכר מבין רכבי הפנאי לשבעה — מיצובישי אאוטלנדר, השייך לקטגוריה הקומפקטית. מועמד נוסף להשוואה היה ניסאן X־טרייל, אך היבואן, מסיבותיו שלו, בחר שלא לשגרו למבחן.
תזכורת הכרחית — והערת אזהרה
מיצובישי אאוטלנדר, היושב על אותה רצפה משפחתית של מיצובישי (בסיס גלגלים: 267 ס"מ; גם אקליפס ו־ASX), הוא הוותיק בחבורה; הדור הנוכחי (השלישי בשושלת) הוצג ב־2012 ועבר מתיחת פנים ב־2015. הוא היה רכב הפנאי הנמכר ביותר וכיום הוא בין עשרת הדגמים הנמכרים, שלישי בין רכבי הפנאי — וכאמור, ראשון עם שבעה. סקודה קודיאק — אם תרצו, רכב הפנאי המבוסס על סופרב (כאן עם בסיס גלגלים של 279 ס"מ) — נמצא בקטגוריה גדולה יותר (D-SUV), הוצג ב־2016 והגיע לכאן בשנה שעברה. פיג'ו 5008, שדור שני שלו הוצג אף הוא ב־2016 ומשווק כאן מהשנה שעברה, מבוסס על רצפה מוארכת של 3008 (בסיס גלגלים: 284 ס"מ).
מכיוון ששלושת הדגמים האלה נבחנו באוטו, הקדשנו את עיקר הטקסט להשוואה פרקטית ביניהם, כדי למצוא מי מהם יהיה השימושי והנוח יותר למשפחה מורחבת בחיי היום־יום.
הערת אזהרה. לכולם שבעה מושבים — אך בפועל מדובר ב־5+2; השורה השלישית מוגבלת יחסית בשימוש, היא צפופה יותר ונמוכה ביחס לרצפה. כלומר, זו שורה שמתאימה לילדים, עד גובה של 1.5 מטר לערך, ולא למבוגרים בגודל תקני. מי שרוצה רכב פנאי שבו גם השורה השלישית טובה למבוגרים, יפנה לגדולים שבחבורה (כמו למשל פורד אקספלורר, שברולט טראוורס). עם זאת, לכולם תא מטען ענק המתקבל עם קיפול השורה השלישית, וניתן לאבד בו בקלות תכולת בית. ואם לא בית, לפחות את ציוד הטיול.
משתחלים לשורה שלוש
ומכיוון שמבחן זה מוקדש לדגמים עם שבעה מושבים, כדאי להתחיל במה שעושה אותם לכאלה — השורה השלישית. לאאוטלנדר בסיס הגלגלים הקצר ביותר, ועם טווח הסטה מוגבל של מושבי השורה השנייה, מתקבל פתח צר יחסית להשתחלות לאחור. מנגד, ל־5008 בסיס הגלגלים הגדול ביותר ומספר אפשרויות הזחה למושבי השורה השנייה — והוא זה שמציע את הפתח הגדול, הרחב והנוח ביותר למופע האקרובטיקה הנדרש בכניסה לשורה השלישית. קודיאק נמצא באמצע, עם מפתח מעט צר וקרוב יותר לזה שבאאוטלנדר.
שורת מושבים שלישית — פיג'ו 5008
אז לאחר מאמץ מסוים הצלחנו להתיישב בשורה השלישית, סגרנו את הדלת והחזרנו את השורה השנייה למקומה. הרכב הצפוף ביותר הוא אאוטלנדר; מושבי השורה השלישית נמוכים, ומרווחי הראש, כפות הרגליים והברכיים חסרים. ניתן לשפר את המצב במעט על־ידי הזזת מושבי השורה השנייה הנעים על מסילה לפנים, אך הדבר בא על חשבון המרחב שם. 5008 התגלה כמרווח ביותר; המושב עצמו הוא המרופד ביותר והוא גם ממוקם גבוה מהאחרים, כך שהוא נוח יותר לאורך זמן. בנוסף הוא מציע את המרווחים הטובים ביותר, כך שגם נער מתבגר יכול להתרווח בו לאורך נסיעה ארוכה. וגם כאן נמצא קודיאק באמצע; המושב עצמו הוא הנמוך מבין השלושה וגם מרווח הראש לא להיט, אבל ביחס לאאוטלנדר הוא מציע מרווחים עדיפים לברכיים ולכפות הרגליים.
שורת מושבים שלישית — סקודה קודיאק
סיכום זמני: 5008 הוא הכי נוח לכניסה וליציאה, המרווח ביותר וגובה המושבים עדיף בנסיעה ארוכה. עם זאת, מבנה המושבים הנפרדים יוצר מרווחים מיותרים ביניהם ובין הדפנות, והתחושה הכללית פחות מפנקת — גם מכיוון שלשניים האחרים מושבים צמודים ללא רווחים והם מרופדים בעור (אאוטלנדר) ואלקנטרה (קודיאק). כל השלושה מצוידים שם בכל מיני תאים שימושיים ושקע 12 וולט המשמש גם את חלל האחסון. מה שמוביל אותנו לתא המטען.
שורת מושבים שלישית — מיצובישי אאוטלנדר
מעמיסים ציוד
הטבלה, כידוע, אינה משקרת, אבל נתוניה במקרה הזה מציגים רק חלק מהסיפור. בתפוסת מושבים מלאה כל השלושה מציעים תא מטען בנפח מצומצם מאוד — קטן מזה הנמצא במכונית מיני ממוצעת — ולקודיאק התא הגדול ביותר, ל־5008 הקטן ביותר ובאאוטלנדר משהו באמצע.
תא מטען — פיג'ו 5008
אבל כשהמושבים האחוריים מוסלקים, העסק מתהפך: אאוטלנדר וקודיאק חולקים את המקום האחרון ו־5008 מציע נפח גדול בהרבה. השינוי נובע מכך שסף ההטענה ב־5008 מעט נמוך יותר ורצפת התא מעט רבועה יותר; בשניים האחרים חודרים בתי הגלגלים לשטח השימושי. כל השלושה מציעים ווים ותופסנים שונים לקיבוע ציוד, כמו גם תא בתחתית הרצפה שמשמש כעוד מקום מסתור וגם לאחסון ווילון הגלילה.
תא מטען — סקודה קודיאק (כאן עם שורה שלישית מקופלת, בשונה מהאחרים)
יתרון השימושיות של 5008 מוצא ביטוי גם באפשרות של השכבת יתר המושבים, עם מנגנון נוח לקיפול מלא של המושבים וגם מדפוני כיסוי שנועדו למלא חללים במידה ומשכיבים רק חלק מהמושבים האחוריים. אאוטלנדר מציע מנגנון מאוד מגושם ומעט מסובך להשכבת מושבי השורה השנייה וגם אז לא ניתן להשטיח לגמרי את המשענות.
קודיאק נמצא באמצע עם אפשרות נוחה להשכבת המושבים, אבל כמו באאוטלנדר, אם בחלק מהם משתמשים לישיבה, ובמקביל מסיטים אותם לפנים (כשזקוקים למשל לתוספת מקום בתא המטען), נוצר שקע ברצפה בין קצה תא המטען לגב המושב האחורי. למרות ההבדלים בביצוע, כל השלושה מציעים משטח הטענה עצום בהשטחת כל המושבים.
תא מטען — מיצובישי אאוטלנדר
החיים בשורה השנייה
כניסה למושב האחורי ממשיכה בהמחשת הפערים בין הדגמים הנבחנים, כש־5008 מציע את חלל האירוח הכי מודולרי ומוכוון נוסעים. ב־5008 שלושה מושבים נפרדים הניתנים לכוונון נפרד ללא תלות אחד בשני, אך התשלום על כך הוא במושב צר יחסית לכל נוסע. המושבים עצמם מעט נמוכים יחסית, אבל הם רכים, נוחים ומרופדים למדי. לזכות 5008 רצפה שטוחה לחלוטין (היחידה כאן), המרחב הגדול ביותר עם מרווחי הברכיים העדיפים ביותר. בנוסף, הוא מציע פתחי מיזוג גדולים עם בורר עוצמת אוורור, תאורה אישית בגג, תאורת אווירה ומגשים נשלפים בגב המושב הקדמי; פנים של מיניוואן בעור של רכב פנאי.
לזכותו של אאוטלנדר רצפה כמעט שטוחה ומושבים עבים ונוחים שנעים על מסילה — אבל הוא הצפוף מבין השלושה, והיחיד ללא פתחי אוורור מאחור. ניתן להטות את משענת הגב, אבל מכיוון שבמנגנון אין התנגדות, הרמת ידית הכיוון מפילה אותה בצורה לא אלגנטית. בנוסף, כדי להרים את המשענת מחדש, נדרש סיוע לא טבעי באמצעות היד השנייה.
קודיאק — באמצע. הוא מציע יותר מקום לברכיים ולראש מאשר אאוטלנדר, אבל פחות לכפות הרגליים — בין היתר בגלל מסילות המושבים הקדמיים וגם בגלל תעלת ההינע הגדולה. יש לו את המושבים הנוקשים ביותר מבין השלושה, אבל הנוחים ביותר בתפוסה של ארבעה בגלל גודלו הפיזי של כל מושב. פתחי המיזוג לשורה השנייה בקודיאק קטנים משמעותית מאלה של 5008 — אבל מנגד מציע שליטה על לא רק על עוצמת האוורור (כמו ב־5008) אלא גם שליטה יחידה כאן בטמפרטורה.
מעמדת הנהג
עיצוב הוא גם עניין של טעם אישי, וקביעה זו נכונה גם לסביבת הנהג. ובכל זאת, כאשר פוגשים בסביבת הנהג ב־5008 זוכים במשב של עושר ויצירתיות, לפרץ של 'שמחת חיים' שלבדו יכול למשוך לקניית הרכב.
עיצוב סביבת הנהג בקודיאק זורם עם הכיוון הכללי, הנקי והמוקפד של המותג, ויחד עם מסך הזכוכית הגדול של המולטימדיה, תאורת האווירה בלילה ומושבי האלקנטרה נוצר אזור מאוד אלגנטי. בכל הקשור לעיצוב, אאוטלנדר מעט מחוויר לעומת המתחרים, ובכל זאת העיצוב עדיין נאה ואיכות החומרים בהחלט סבירה.
תפעול המערכות השונות הכי נוח וטבעי בקודיאק, כש־5008 דורש יותר מדי התעסקות עם מסך המולטימדיה. אאוטלנדר נמצא באמצע עם ממשקים נוחים, אבל המסך משתקף גם בשמש חורפית מלטפת.
הישיבה ב־5008 היא הכי "פרייבטית" בגלל הקונסולה הגבוהה בין המושבים והמבט של "מעל" ההגה. תנוחת הנהיגה בקודיאק היא כמקובל ברכבי פנאי, עם ישיבה "מעל" המושב ולא בתוכו. בנוסף, לחלק מהבוחנים מרווח הרגליים היה חסר במעט. תנוחת הנהיגה באאוטלנדר דומה לזו שבקודיאק ונוחה לכשעצמה.
מבחן נהיגה
ביצועים וצריכה. התנהלות עירונית פקוקה לא תחשוף את פערי הביצועים שיש בין הדגמים. היא כן תחשוף את ההשהיה שיש לתיבת ההילוכים בקודיאק ביציאה מהמקום. כשהמהירות עולה, לאאוטלנדר לא חסר כוח, אבל עם מנוע אטמוספרי ותיבה רציפה, אין לו סיכוי לעמוד בקצב של האחרים. 5008 מצליח — גם ביציאה מהמקום וגם בהאצות ביניים — להקדים את קודיאק.
את מבחן משאבת הדלק לוקח 5008 עם צריכת דלק ממוצעת של 13.2 ק"מ לליטר ו־14.4 במהירות כביש 6. קודיאק אחריו עם 12.7 ק"מ לליטר בממוצע ו־13.4 בכביש 6 ואאוטלנדר מסיים שלישי עם ממוצע של 10.9 ק"מ לליטר ו־12.3 במהירות בינעירונית.
נוחות והתנהלות. שלושתם נוחים למדי וגם כאן יש הבדלים. קודיאק נוקשה יותר וסופג פחות טוב שיבושים גדולים ובינוניים. אאוטלנדר ו־5008 ספגו טוב יותר את אותם שיבושים עם יתרון ל־5008; מנגד, על אספלט מחוספס במהירות עירונית נמוכה, שניהם העבירו רטט שקודיאק הצליח לסנן.
במהירות בין־עירונית היה 5008 המאוזן ביותר בתחום נוחות הנסיעה. אאוטלנדר היה רך והפגין נדנוד יתר במעבר על גלי כביש ואילו קודיאק היה מעט נוקשה מדי, 5008 הצליח לסנן אותם שיבושים קטנים שגורמים לרטט. את השיבושים הגדולים יותר הצליח קודיאק לשכך טוב יותר, ואחריו באתגר נוחות זה היו 5008 ואאוטלנדר. קודיאק, בנוסף, היה גם השקט ביותר מבין השלושה בשיוט רגיל.
המתלים הנוקשים יותר של קודיאק לא עזרו לו להפגין התנהגות כביש עדיפה, ו־5008 עם המתלים היותר פרוגרסיביים הציג נימוסי כביש טובים יותר. היכולת הדינמית של אאוטלנדר, עם המתלים הרכים יחסית, הייתה פחות טובה מזו של השניים האחרים, אבל צמודה משהערכנו.
פירעון שטר הפנאי. על הנייר, יש ל־5008 יתרון קל בשטח; מרווח הגחון הוא 22 ס"מ (כ־19 לאחרים), והמרכב הוא הקצר ביותר כאן. במפתיע, אאוטלנדר הוותיק בעל שורשי השטח, בלט לטובה כשהוא מגהץ טוב יותר את רגבי הכורכר והטרשים, בעוד השניים האחרים רוטנים ומקפצים.
תעודות גמר. ללא ספק, מיצובישי אאוטלנדר הוא הפתעת המבחן, ולמרות גילו התגלה כתחרותי. אמנם, בתפוסה מלאה הוא הצפוף ביותר, אבל אם המושבים האחרונים לא בשימוש תמידי, הוא מרווח דיו, מאובזר, נוח — ובעיקר: מציע חבילה טובה וזולה ב־15,000 שקלים מהזוג המתחרה.
הבחירה במנצח הייתה קשה. מצד אחד, 5008 זוכה ברוב הסעיפים, כאשר סקודה קודיאק צמוד אליו. מצד שני, בסעיפים הכה חשובים לתחושה, של נראות מבחוץ ותנוחת נהיגה בפנים, הוא מפסיד נקודות לקודיאק.
במבחן שלשמו התכנס המבחן, המקום לנוסעים שש ושבע, נמצא פיג'ו 5008 עדיף, אלא שגם באזור ההוא ישנם תחומים בהם הוא אינו ראשון. בנוסף, מביא רכב הפנאי של פיג'ו אבזור מותרות עשיר יותר וחיבור טוב יותר למעשה הנהיגה. מי שמחפש מופע פנאי, עיצוב מאופק יותר ותנוחת נהיגה אופיינית לז'אנר, כדאי שיבדוק את קודיאק (ויזכור כי האחריות עליו רק לשנתיים).
_________________________________
אאוטלנדר — אבזור ובטיחות
הרכב שנבחן היה ברמת האבזור 'פרמיום', הגבוהה בגרסאות ההנעה הקדמית, וזו כוללת מולטימדיה עם מסך מגע "8 בהתקנה מקומית, מערך 'קונקטד קאר' ותמיכה בעברית, מצלמת רברס, בקרת אקלים מפוצלת, מושבים ודיפון מעור, מושבים קדמיים מחוממים, מושב נהג מתכוונן חשמלית, מפתח חכם לכניסה ולהתנעה, העברת הילוכים מההגה, שקע 12 וולט לכל שורה, תאורת רגליים מלפנים, חלון גג ועוד.
במערכות הבטיחות: התרעת התנגשות קדמית, בלימה אוטונומית עד 50 קמ"ש להולכי רגל ודו"ג ועד 80 קמ"ש לשאר, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת סטייה מנתיב, זיהוי כלי רכב בשטח מת, התרעת תנועה חוצה מאחור, עמעום אוטומטי.
קודיאק — אבזור ובטיחות
ברמת האבזור 'סטייל', האמצעית מבין שלוש, מולטימדיה מקורית ומסך מגע "8, תאימות לאפל קארפלי ואנדרואיד אוטו, מצלמת רברס, טעינה אלחוטית לטלפון, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים, ופתחי מיזוג לשורה שנייה, מושב נהג מתכוונן חשמלית וזיכרון גם למראות הצד, ריפוד אלקנטרה, מפתח חכם לפתיחה ולהתנעה, פתיחה חשמלית לתא המטען, העברת הילוכים מההגה, שקע 12 וולט בכל שורה, שקע 220 וולט בשורה השנייה, תאורת אווירה, ווילונות גלילה לחלונות בשורה שנייה, תאורת לד היקפית, מערכת בחירת מצבי נהיגה ועוד.
במערכות הבטיחות התרעת התנגשות קדמית, בלימה אוטונומית כולל זיהוי דו־גלגלי עד 160 קמ"ש, בקרת שיוט אדפטיבית (עד 160 קמ"ש), התרעה ותיקון סטייה מנתיב, זיהוי כלי רכב בשטח מת, התרעת תנועה חוצה מאחור, ניטור עייפות נהג.
5008 — אבזור ובטיחות
ברמת האבזור 'פרמיום', הגבוהה בגרסת הבנזין, מולטימדיה מקורית בעברית עם מסך מגע "8, תאימות אפל קארפלי, מצלמת רברס עם מבט־על וירטואלי, לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) כולל תמיכה בעברית, טעינה אלחוטית לסלולר, בקרת אקלים מפוצלת, פתחי מיזוג לשורה השנייה, מושב נהג מתכוונן חשמלית עם זיכרונות, ריפוד בד בשילוב עור, מפתח חכם לפתיחה ולהתנעה, העברת הילוכים מההגה, שקע 12 וולט בכל שורה, תאורת אווירה, ווילונות גלילה לחלונות בשורה שנייה, תא קירור בין המושבים, חיישניי חניה היקפיים, חלון גג פנורמי ועוד.
במערכות הבטיחות התרעת התנגשות קדמית, בלימה אוטונומית במצבי חירום (עד 60 קמ"ש בזיהוי הולכי רגל, עד 80 קמ"ש בזיהוי רכב נייח, עד 140 קמ"ש בזיהוי רכב בתנועה), בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה ותיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב בשטח מת כולל היגוי אקטיבי, זיהוי תמרורים, ניטור עייפות נהג, עמעום אוטומטי.
_________________________________
סורנטו, מה שהיה חסר
קיה סורנטו, רכב פנאי בגודל בינוני, מציע אף הוא מקום לשבעה ומוצע באותה סביבת מחיר של המתחרים האחרים, 200,000 שקלים. לסורנטו, בהשוואה, שורת המושבים השלישית היא המרווחת ביותר. גם שם הישיבה יחסית נמוכה והברכיים גבוהות, ועדיין המרחב רב יותר והמושבים עבים ומרופדים יותר. גם לסורנטו תאי אחסון ומחזיקי כוסות, שקע 12 וולט וגם פתחי מיזוג עם שליטה בעוצמה. בתפוסה מלאה, תא המטען שלו הוא הגדול ביותר. בקיצור: במבחן הרלוונטי, הוא השימושי והיעיל ביותר. אם תרצו, לא קונץ; הוא הארוך ביותר כאן (10 ס"מ יותר מהקודיאק, הארוך בשלישייה).
והוא גם הכבד ביותר: 258 ו־439 ק"ג יותר מאשר לקודיאק ול־5008 בהתאמה. יחד עם אותם ממדים גדולים מעט יותר, מתקבלת התנהלות כבדה יותר, כמעט מגושמת, בנסיעה עירונית צפופה של בית־בי"ס־עבודה־חוגים־בית.
ויש לו גם המנוע הגדול יותר (2.4 ל', 188 כ"ס), המפצה במעט על המשקל ובמפתיע מציג נתוני צימאון דומים לאלה של אאוטלנדר. סורנטו קרוב לאאוטלנדר גם באופן בו נע בכביש; מתלים רכים שסופגים את רוב תחלואי הכביש, האחראים מצידם להתנהגות שלא מעודדת "לתת בגז". היכולת הדינמית, עם זאת, גבוהה במעט מזו של אאוטלנדר.
במחיר הנ"ל מוצע הרכב ברמת האבזור הבסיסית 'אורבן', הכוללת בלימה אוטונומית, התרעה ותיקון סטייה מנתיב וגם מולטימדיה עם מסך "8 ותמיכה בעברית, מפתח חכם ועוד. 25,000 שקלים הוא מחירה של רמת האבזור 'EX' המוסיפה מושב נהג מתכוונן חשמלית, ריפודי עור וחלון גג פנורמי.
סורנטו לא יכול להתחרות בצמד המנצח בתחכום העיצובי או ביחידות הכוח היעילות יותר, ובמחיר המדובר הוא גם מעט פחות מאובזר, אם כי לא מעניש את הנהג או את הנוסעים במחסור מעיק.
בסופו של דבר, קיה סורנטו מבריק פחות מהזוג המוביל ופחות מאובזר מהם, אבל בתחום הרלוונטי למבחן זה — מרחב לשבעה נוסעים — הוא לוקח את כל הקופה. הוא שימושי יותר מהשלושה בדיוק היכן שצריך: מרחב פנימי עדיף בשורה השנייה ובעיקר בשורה השלישית ובתא המטען.
