דונגפנג נוסד ב-1969, התבסס אז על ייצור משאיות ורכב אחד לצורכי הצבא הסיני, מה שהחל עוד ב-1952 (כמענה לצרכים במלחמת קוריאה) – וזה נקרא כיום DFM (ר"ת Dongfeng Motor Corporation).
לתאגיד זה מספר חברות העוסקות בתחום הרכב; האחת היא החברה-בת בשם DAC (ר"ת של Dongfeng Automobile Company) המייצרת כלי רכב מסחריים, משאיות ורכב כבד, גם אוטובוסים. חברה נוספת היאDM (ר"ת Dongfeng Motor Company) המייצרת דגמי מכוניות בשת"פ עם יצרנים אחרים ובמותגים הנושאים גם את שמם: הונדה, רנו-ניסאן, כאלה של סטלנטיס (סיטרואן, פיג'ו).
בעיקר, לדונגפנג חברה לייצור מכוניות מקוריות משלה – DMC, ר"ת של Dongfeng Motor Corporation – ולזו מותגים רבים, כולל כזה הנושא את שמו.
המותגים הם: אאלוס (Aeolus) – כעשרה דגמים של מכוניות נוסעים ורכבי פנאי, עם מנועי בנזין, גרסאות היברידיות והיברידיות-נטענות, גם חשמליות; אי-פאי (eπ) – עם דגם פנאי ומכונית נוסעים בגודל נאה, בהנעה היברידית עם מאריך-טווח או חשמלית; וויה (Voyah) – היוקרתי ביניהם, עם דגם פנאי, נוסעים ומיניוואן בהנעה היברידית-נטענת; M-הירו (M-Hero) – דגמי שטח של ממש כמו 917; מנגשי (Mengshi) – מעין משפחת דגמים של המותג עצמו, דגמי שטח קשוחים הדומים מאוד להאמר המקורי, ללנד קרוזר; נאמי (Nammi) – דגמים קטנים ביחס; פורת'ינג (Forthing) – קו שלם בן 15 דגמים הכולל מכוניות נוסעים, רכבי פנאי ומיניוואנים בגדלים שונים ובגרסאות בנזין, היברידית, חשמל.
המשך קריאה