דיוויד ביואיק הקים את החברה הנושאת את שמו עוד ב-1899, אך יצרנית הרכב כפי שמוכרת לנו קמה בתחילת 1904, כאשר ביואיק נמכרה לידיים חדשות ותחת ניהולו של וויליאם דוראנט הפכה ביואיק למותג המצליח ביותר בארה"ב בתוך שנים ספורות.

סביב ההצלחה הזו החל דוראנט לבנות את אימפריית ג'נרל מוטורס החל מ-1908 – אימפריה שביואיק היתה עמוד התווך שלה. ההצלחה הראשונית הגיעה בעיקר בזכות מנועים מתקדמים יחסית לאותה תקופה, עדיין על בסיס פיתוח של דייויד ביואיק. עם השנים קנו לעצמן מכוניות ביואיק שם של יוקרה ואיכות ובשנות ה-20 כבר הפכו לבחירתם של בתי מלוכה ואצולה – למשל בבריטניה. ביואיק אינה נחשבת לחברה שמתאפיינת בפריצות-דרך טכנולוגיות או עיצוביות אך אפשר למצוא ציוני דרך העומדים לזכותה.

בשנות ה-30 הופיעה ה-Roadmaster הנחשבת לאבן דרך בהתפתחות עיצוב המכוניות של GM, ולאחר מכן היתה הביואיק Y-ג'וב למכונית הקונספט הראשונה של GM וככל הנראה בעולם כולו.

ביואיק הציעה את התיבה האוטומטית הראשונה בארה"ב עם ממיר מומנט (ב-1948), ואת מנוע ה-V6 האמריקני הראשון בייצור סדרתי ב-1961. הצד הספורטיבי לא קיבל דגש מאז אותן שנים ראשונות, אם כי פה-ושם אפשר למצוא מכוניות-שרירים אהובות, בראשן ה-GNX משנות ה-80.

במרוצת השנים פיתחה לעצמה ביואיק תדמית סולידית עם קהל קונים מבוגר וקיבלה מקום ברור בהיצע של ג'נרל-מוטורס כמותג יוקרה שמרני – מתחת לקאדילק אך מעל לשברולט, פונטיאק ואולדסמוביל.

כיום ביואיק כמעט ואינה מיוצאת אל מחוץ לארה"ב ופרט לישראל קיימת רק בסין וטאיוואן. בשנים האחרונות עבר היצע הדגמים בארה"ב צמצום דרסטי לשלושה בלבד: הלוסרן והלהקרוס המיובאות לישראל, והמיניוואן/קרוסאובר אנקלייב שהצטרף ב-2007. השוק הסיני – הגדול ביותר של ביואיק – מקבל דגם משלו מייצור מקומי, פארק אבניו (המכונית הסינית מבוססת על הולדן אוסטרלית), ועוד דגמים ממותגים אחרים של אימפריית GM המשווקים שם כביואיק. בתערוכת דטרויט 2009 הוצגה להקרוס חדשה לגמרי, על בסיס פלטפורמת האופל אינסיניה, עם מנועי V6 הזרקה ישירה וללא V8 בהיצע בשלב ראשון. • מכירות בישראל ב-2008: 684 (29%-, מקום 25) • מכירות בעולם ב-2008: 435,400 (18.7%-)

.