מימין: שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ ויו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יעקב שיינין"אמנם עוד לא תמה השנה, אבל כפי שזה נראה, שנת 2012 תרשם כשנה עם מספר ההרוגים בתאונות דרכים הנמוך ביותר ב-50 השנים האחרונות". כך אמר הבוקר (יום א') שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ. לדבריו, על פי נתונים אלה ישראל תדורג בשנת 2012 במקום ה-10 בקרב במדינות ה-OCED.
בעניין זה הרחיב יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יעקב שיינין: "מדובר בשינוי מהותי לאחר שב-2004 ישראל דורגה במקום ה-20 ובתקופה שבין 2005 ל-2010 במקום ה-14. והסיבה לירידה במספר ההרוגים (מ-505 ב-2004 לכ-290 השנה י.ש) היא החלטת הממשלה עוד מ-2004 שיש לטפל בנושא ביסודיות".

הסיבות לירידה
השר כץ ושיינין פירטו רבות אודות ההשקעה הניכרת שבוצע בתשתית בשנה האחרונה, למשל: כ-40 מיליארד שקל בכבישים (כשרבע מהסכום מוזרם לדרכים עירוניות והשאר לכבישים בינעירוניים ותחבורה ציבורית); השקעה של כ-750 מיליון שקלים בשדרוג 140 צמתים וקטעים מסוכנים וסכום דומה בהפרדת מפלסית במפגש רכבת-כביש.
הם גם מונים את פעולות האכיפה שנעשו נגד עבריני תנועה שהם מגדירים "מסוכנים", למשל: 10,156 נהגים שצברו 36 נקודות ובעקבות כך איבדו את רישיון הנהיגה שלהם ל-3 חודשים, 300 נהגים שצברו 72 נקודות ורישיונם נשללו ל-9 חודשים או 50 עברייני תנועה סדרתיים שרישיונם נשלל לתקופה של 5 שנים. בנוסף, בשנת 2012 משטרת ישראל פסלה מנהלתית את רישיונם של 16,528 נהגים ל-30 יום, 2,581 נהגים ל-60 יום ו-155 נהגים ל-90 יום בשל עבירות חמורות.
אבל אולי הדברים החשובים ביותר, הם הנקודות אותן מונה שיינין ככאלה האחראיים לתרומה הגדולה ביותר לשיפור ברמת הבטיחות מ-2004:
1. שדרוג תשתית הכבישים.
2. מודעות ציבורית לבטיחות בדרכים (בעקבות סיקור התקשורת וקמפיינים של אור ירוק והרשות)
3. שיפורים טכנולוגיים בכלי הרכב (להערכת התעשייה, מדי שנה כלי רכב משתדרגים ב-3%).
4. אכיפה אפקטיבית (ביחס לעבר)
5. שיפור במערכי הטראומה (עם דגש על הפריפריה) ותגבור מערכי החילוץ
6. פעילות פרלמנטרית
צילום: יואל שורץ

סטטיסיטיקה
מול הירידה הדרמטית שמציג שיינין במספר תאונות הדרכים לאורך התקופה, יש לציין כי מתחילת השנה חלה עלייה של 16% במספר התאונות הקשות ביחס לנתוני ינואר-נובמבר אשתקד. "חשוב לזכור כי ישראל, עם כ-8 מיליון תושבים, היא עדיין מדינה קטנה." אומר שיינין, "ואוטובוס אחד שמתרסק יכול לשנות את התמונה מקצה לקצה בעוד שבארה"ב למשל, הוא לא ישפיע כלל על הנתונים. לסטטיסטיקה יש אפשרות לנטרל את התנודתיות וזה נקרא ממוצע. אבל גם בחישוב שכזה, על פי הממוצע, נראה את אותה מגמת ירידה לאורך התקופה."

מהירות ואכיפה אלקטרונית
בנוגע להעלאת המהירות המותרת במספר כבישים בארץ וביניהן כביש 6, אמר שר התחבורה: "חייבת להיות התאמה בין התשתית למהירות. אם הכביש מאפשר זאת, אסור שהציבור יחשוב שמונעים זאת ממנו רק בגלל רצון לגבות קנסות. הכבישים עליהם הודענו, נבנו בסטנדרט הכי גבוהה שיש וככאלה הם מאפשרים נסיעה מהירה יותר ממה שהיה עד כה." השר גם יצא במרומז כנגד הביקורת שנשמע כלפיו (בין היתר מפי שמואל אבואב, מנכל אור ירוק), ואמר כי ההחלטה לוותה במחר מקצועי והיא אינה שרירותית. כשנשאל בנוגע למערך האכיפה בדגש על מצלמות המהירות האלקטרוניות משך השר ידיו ואמר שזה אינו בשליטתו אלא בידי המשרד לביטחון פנים.
צילום: יואל שורץ

תוכניות 2013
בשונה משרי התחבורה בעבר, כץ קבע למשרדו יעד: להיות בין 5 המדינות המובילות בעולם בבטיחות עד 2018. הוא גם קבע יעד של 260 הרוגים בתאונות דרכים לשנים אלה. בנקודה זו שיינין הדגיש כי אמנם מדובר בירידה שאינה משמעותית של 7% בלבד, אך יש להתחשב במצוות כלי הרכב בישראל והיקף הנסועה השנתית שצפויים לגדול עם השנים. "מדד הבטיחות הוא מספר ההרוגים למיליארד ק"מ." אומר שיינין, "כיום אנחנו נמצאים על 5.6 הרוגים, כשהשאיפה היא להגיע ל-4 הרוגים עד 2020." לדבריו, המדינות בעלות רמת הבטיחות הטובה ביותר עומדות על 3 הרוגים למיליארד ק"מ.

את היעד משרד התחבורה מתכנן להשיג במספר דרכים, למשל: הקצעת משאבים גדולים לשיפור מיומנויות הנהיגה. השלב הראשון, שינוי במבחני התיאוריה, כבר בוצע וכעת מתכנן המשרד להמשיך ברפורמה בלימוד הנהיגה והרכיבה, בהחלת רישיון נהיגה מדורג (החל מיולי), בהכשרת בעלי רישיון נהיגה וכו'; המשך אימוץ תקני בטיחות (מערכות לספיגת אנרגיה בתשתית הכבישים או ניטור לחץ האוויר בצמיגים ותאורת יום בכלי רכב); הגברת האכיפה על חלקי חילוף לא תקניים; המשך פרויקט הגריטה וכמובן המשך החינוך וההסברה.