מיום הגעתה לישראל, סוזוקי אלטו בגרסתה הידנית היא המכונית החדשה הכי זולה בארץ. מחיר המחירון שלה הוא 59,990 שקלים. אבל לא כולם יכולים להסתדר עם מכונית ידנית קטנה, ומצד שני לא לכל אחד חשוב שהמכונית תהיה חדשה. עבור אותם אנשים, שוק המכוניות המשומשות מלא באפשרויות שונות שניתן לרכוש באותו מחיר. אז קבלו את ההמלצות שלנו למכוניות משומשות באותו מחיר בקטגוריות השונה.
בשבוע שעבר סיפרנו לכם על מכוניות משפחתית שניתן לרכוש באותו מחיר
בכתבה נפרדת, והיום נעבור במהרה על הקטגוריות האחרות. כל המחירים מיוחסים למחירי המחירון ביד2, וכמובן שניתן למצוא מכוניות זהות במחיר נמוך או גבוה יותר, אבל זה יהיה המדד הראשוני.
משפחתית גדולה (מנהלים):
האופציה האמריקנית: שברולט מאליבו, שנת 2007
השנה האחרונה של הדור הקודם. מדובר במכונית שמרגישה כמו אמריקנית קלאסית, עם תא נוסעים באיכות סבירה ולא יותר מזה, מתלים רכים, מנוע גדול ובזבזני ואבזור רב. מי שלא אוהב מכוניות אמריקניות באופיין, או שצריכת דלק זה משהו חשוב לו, שיוותר וימשיך הלאה. למי שמחפש את האמריקנית הקלאסית של פעם, זו האופציה היחידה.
האופציה היפנית: מאזדה 6, שנת 2006
היא לא הכי מרווחת בקטגוריה וגם לא הכי נוחה, אך מוניטין האמינות מצוין והיכולת הדינאמית גם כן. מדובר באחות הגדולה של המכונית הרשמית של אנשי ההיי-טק באותן שנים (מאזדה 3, למי שזה לא היה לו ברור), כך שכמו אחותה הקטנה גם היא נוטה פחות לכיוון הנוח והרגוע, ויותר לכיוון דינאמי ומהנה לנהיגה. זו אופציה שתהיה טובה גם לאלה שמחפשים משפחתית גדולה, אמינה ופשוטה לתחזוקה, וגם לאלה שמחפשים מכונית שתהיה מהנה לנהיגה.
לחשוב מחוץ לקופסה: סיטרואן C5, שנת 2007
מוניטין האמינות שלה לא מהמשובחות. סיטרואן גם הודתה בזה, ובמתיחת הפנים המקיפה שנעשתה בשנת 2006 היא טענה שנעשה שיפור גדול ברמת האמינות. מהבחינות האחרות היא תהיה טובה יותר מרוב המכוניות האחרות בקטגוריה – היא מרווחת, מאובזרת, והכי חשוב – זו המכונית הכי נוחה בקטגוריה, אם לא בכלל. המתלים ההידרו-פנאומטים יוצרים נוחות נסיעה כזאת שגם בקטגוריות גבוהות יותר לא קיימת. אם אתם רוצים מכונית שתהיה נוחה כמו מרצדס אבל לא תעלה כמוהה, ובכן סיטרואן היא האופציה בשבילכם. וזה עוד לפני שהזכרנו שהן לרוב נמכרות מתחת למחירון.
רכבי פנאי:
בשנים אלו כל המכוניות שנראו כמו רכבי שטח השתמשו בהנעה לכל הגלגלים, דבר שגרר צריכת דלק גבוהה ממה שאנחנו רגילים היום בסגמנט. יש לתת לכך את הדעת.
האופציה הקלאסית: סובארו פורסטר, שנת 2005
האופציה הזו מתייחסת לרכבי הפנאי היפנים הנפוצים, כאשר המומלץ מביניהם הוא סובארו פורסטר. בתקציב הנבחר ניתן לקנות אחד משנת 2005, לעומת שנת 2003 בהונדה CR-V או טויוטה ראב4. בניגוד לרכבי הפנאי האחרים, לפורסטר יכולת שבילים אמיתית, אפילו קצת טובה יותר מרכבי שטח בגודל מלא, אך יכולתו בשטח טכני היא בסיסית ביותר פרט לגרסה הידנית שמתגאה בהילוך כוח. תא הנוסעים אומנם לא מרגיש מפואר אך נחשב לחזק ועמיד, כך גם המנוע ותיבת ההילוכים. היכולת הדינאמית בכביש טובה יותר גם מלא מעט משפחתיות רגילות וגדולות. אם זה לא מספיק אז יש גם גרסת טורבו חזקה ביותר.
האופציה הנוספת: יונדאי טוסון, שנת 2006
הוא יהווה בחירה טובה למי שלא מחפש יכולת שטח ולא אכפת לו מצריכת הדלק. גם בטוסון מוניטין האמינות הוא טוב, ויש הרבה כלים בלוח המכירה שניתן לבחור מהם. הוא נמכר לרוב מתחת למחירון עקב צריכת הדלק הגבוהה שלו.
מחוץ לקופסה: סאנגיונג קיירון, שנת 2006
בואו נוציא את זה על ההתחלה – זה רכב מכוער. למי שמסתדר עם המראה שלו מצפה רכב גדול ומרווח, עם יכולת שטח בסיסית ומנוע דיזל עם צריכת דלק טובה יחסית. מיעוט הכלים המוצעים למכירה מקשה על החיפוש, אך אם יש לכם קצת סבלנות, ואתם לא שייכים לקונצנזוס, אז זו בהחלט אופציה טובה.
רכבי ספורט:
פה הרוחות סוערות במיוחד בקרב הקונים, שמערבים בדרך כלל גם רגש בתהליך הקנייה, לכן חשוב להדגיש שיש הרבה אופציות שונות ובחרנו רק את הבולטות. המחירים בפועל מושפעים רבות ממצב המכונית ושיפורים או שינויים שהוכנסו בה.
קצת רוח בשיער: מאזדה MX5, שנת 2003
מדובר בדור השני של הרודסטר היפנית בעלת ההנעה האחורית. ביחס למכוניות ספורט, מוניטין האמינות טוב, וקל (יחסית) למצוא חלקי חילוף. היכולת הדינאמית טובה גם כן, אם כי היינו שמחים למנוע חזק יותר ומתלים קצת יותר קשיחים.
להביך פורשה ברמזור: סובארו אימפרזה STI, שנת 2003
מנוע טורבו בנפח 2.0 ליטר, עם 265 כ"ס והנעה כפולה, נשמע בדיוק כמו מה שהרופא רשם. זוהי מכונית שהפכה לאגדה עוד בזמנה – משפחתית יפנית תמימה למראה, עם יכולת דינאמית שתביך מכוניות ספורט יוקרתיות (ויקרות) גם במסלול סגור.
שלי הכי חזק: סיאט איביזה קופרה, שנת 2007
זוהי אחת ממכוניות הספורט היותר-חדשות שניתן לקנות בתקציב זה. מנוע 1.8 ליטר טורבו עם 180 כ"ס במכונית סופרמיני קטנה, מעיד על יכולת מצוינת בקו ישר, אם כי כאשר מתחילים הסיבובים נגמרת היכולת. למי שמחפש לקנות מכונית חדשה יחסית עם הרבה כוח זו תהיה אופציה טובה, אך קשה לנו להגיד שהאיביזה קופרה היא מכונית מהנה לנהיגה.
אופציה אחרונה חביבה – למתפנקים:
מרצדס S-קלאס, שנת 1998 (מחיר מחירון כ-40,000 שקלים)
למה כן? זו מרצדס S-קלאס, סמל היוקרה, המכונית שלאורך כל השנים הייתה הטכנולוגית ביותר והמפנקת ביותר. הדגם של שנת 1998 היה האחרון בעל הצורה המרובעת הקלאסית, ויש הרבה שטוענים שמאז איכות הייצור רק התדרדרה, מה שייתן לכם תירוץ טוב למה לא קניתם אחת חדשה יותר. גם בגרסאות הבסיסיות היא תהיה יותר מאובזרת ממשפחתית חדשה, ואיכות הבנייה מזכירה לנו מאיפה הגרמנים קיבלו את השם הטוב שלהם. למה לא? חדי העין מבינכם בטח שמו לב שבמקרה זה הורדנו את המחיר ב-20,000 שקלים. הסיבה תהיה מובנת בביקור הראשון במוסך. יש לזכור שבכל זאת מדובר במכונית מפוארת ומשוכללת שכל טיפול פשוט בה יקר, שלא להזכיר החלפת חלקים תקולים – דבר שצפוי שיקרה במכונית בת 14. אל תהיו מופתעים לראות חשבונית מוסך על סך 10,000 שקלים ויותר. צריכת הדלק גם היא לא טובה במיוחד, לכן היינו הולכים על הגרסה עם המנוע הקטן יותר (3.2 ליטר) שהיא מספיק חזקה, וצריכת הדלק שלה סבירה יותר.
סיכום
לכל המתלהמים – ידוע לנו שיש עוד אופציות רבות למכוניות משומשות, קצת שונות, במחיר הזה, אך קצרה היריעה מלהכיל. אם יש לכם אופציה שאתם חושבים שהיא גם טובה וראויה, הגיבו וספרו לנו באיזו מכונית מדובר, ולמה דווקא אותה הייתם קונים.
