בשבוע שעבר הטיל משרד האוצר, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, פצצה על עולם הרכב הישראלי כאשר בישר על יישום שיטת מיסוי חדשה לרכב, מבוססת על רמות שונות של זיהום אוויר, שתיכנס לתוקף כבר ב-1 באוגוסט.
ההודעה הפתיעה את הענף בעיקר בשל לוח הזמנים הקצר, וגרמה לגל של ביקורת כלפי משרד האוצר – בין היתר בשל העובדה כי לא יישר קו עם המקובל בחו"ל בכל הקשור למיסוי ירוק, גרם לסיבוך יתר, הטיל בפועל מיסוי נוסף בניגוד למדיניות קודמת מוצהרת ומיושמת ועוד ועוד.
מיסוי רכישת רכב חדש בהתאם לרמת זיהום האוויר שלו מהווה רק חלק מתפיסת האוצר. לא נחזור שוב על פרטי התכנית, אותן ניתן לקרוא בדיווח הקודם שלנו כאן, אבל נציין בקצרה כי יחד עם שיטת המיסוי תשונה שיטת חישוב שווי שימוש של רכב צמוד, כך שתתבסס ישירות על ערך הרכב תוך ביטול הקבוצות הקיימות.

אז מה בעצם עומד לקרות?
עבור הצרכן הקטן, בעצם לא הרבה. טבלת המחירים של מכוניות חדשות עומדת להתעדכן ב-1 באוגוסט, אבל עבור המכוניות הפופולריות בשוק הישראלי השינויים ככל הנראה לא יהיו דרמטיים. אלפי שקלים בודדים לכאן או לכאן לכל היותר. השינוי היותר-משפיע יהיה בשיטת חישוב זקיפת שווי שימוש למקבלי רכב צמוד.

אז אין כאן הכבדה של נטל המסים?
בממוצע, כן: האוצר עצמו אמר זאת – הכנסה שנתית נוספת של 400 מיליון ש"ח לקופת המדינה, והסכום הזה חייב לצאת מהכיס של מישהו. בפועל, עבור רובנו, כנראה שלא ממש. מה שיקרה הוא חלוקה מעט שונה של העוגה. מכוניות יקרות עם מנועים בינוניים ומעלה יספגו עליה של 17% במס הקניה, עם מעט פיצוי (או שכלל לא). כפי שמסתמן כרגע, יותר מכוניות יתייקרו מאשר יוזלו, אבל אלו שיוזלו הן היותר נפוצות בשוק.

ולמה בעצם הסתבך האוצר עם נוסחה כה מסובכת לחישוב הציון הירוק? מה רע בשימוש בנתון בודד של פליטת CO2, כמקובל בחו"ל?
כי אנחנו חכמים יותר. נתון CO2 הוא זה המקובל בחו"ל כי מדובר בגז-חממה שנחשב לגורם המרכזי ביצירת אפקט ההתחממות הגלובלית – וזה התהליך האקולוגי שמדאיג את קברניטי העולם יותר מכל. אצלנו הוחלט שההשפעה של ישראל הקטנה על כלל העולם היא זניחה, ולעומת זאת זיהום אוויר שמשפיע על בריאות הציבור הוא עניין מקומי שמשפיע ישירות על אזרחי המדינה. לכן הכניסו למשוואה גם פליטת חומרים רעילים אחרים, לא רק CO2. אותנו הצרכנים לא אמורה לעניין השאלה עד כמה מסובך או פשוט לחשב את הציון הירוק – ממילא לא אנחנו מחשבים אותו וזו לא הבעיה שלנו, כל עוד יהיה לנו קל לדעת מהו הציון הירוק. ואת זה אכן נדע, כי היבואנים אמורים לפרסם את זה בריש גלי, כולל בפרסומות של מכוניותיהם. בנוסף, לפחות במכוניות מונעות בנזין קיימת התאמה טובה בין פליטת CO2 לפליטת המזהמים האחרים, ובגלל הנוסחה שנבחרה הדירוג הירוק קרוב למדי מבחינה מספרית לנתון פליטת CO2.

עוד בנושא:
אם כך, שיטת המיסוי הירוק אמורה לשפר לנו את הבריאות, נכון...?
תיאורטית, כן. בפועל, ההשפעה תהיה זניחה. קיימים אי-אלו נתונים סותרים לגבי תרומת כלי רכב פרטיים לזיהום אוויר בישראל, אך נראה כי יש קונצנזוס שרק במרכזים עירוניים גדולים הם תורמים באופן משמעותי לכמות הגזים הרעילים באוויר (מפעלי תעשייה ומתקני הפקת חשמל הם היצרנים העיקריים של מזהמים אטמוספריים בישראל). לכאורה אכן צדקו משרדי האוצר והמשרד לאיכות הסביבה בהיבט הבריאותי בכך שהביאו בחשבון פליטת גזים רעילים ולא רק CO2 בקביעת הציון הירוק, אך האוצר עצמו טוען כי מרבית פליטת מזהמים מכלי רכב מקורה ברכב כבד – וכלי רכב כאלו כלל לא טופלו במסגרת רפורמת המיסוי הירוק. בנוסף, חשוב לזכור כי בפועל אין בשיטת המיסוי החדשה משום תמריץ משמעותי לעומת הקיים לרכוש כלי רכב חסכוניים ופחות מזהמים; שיעור ההטבה הכספית כל עוד מדובר במכוניות קונבנציונליות אינו גדול ולא יספיק כדי לגרום לשינוי משמעותי בהיקפי הפליטה של גזים רעילים. בנוסף, השיטה החדשה מתייחסת רק לכלי רכב חדשים; צי הרכב הקיים לא יושפע כלל, וקצב ההתחדשות איטי. ידוע כי כלי רכב ישנים מזהמים יותר מחדשים ומודרניים. פתרון מהותי שיצמצם את הפגיעה הבריאותית ויקטין באופן משמעותי את זיהום האוויר חייב לטפל בכל צי הרכב הנע בכבישים – ולפעול להקטנת הנסועה. בכך לא מטפלת שיטת המיסוי החדשה כלל. למעשה זו אחת מנקודות הביקורת המרכזיות המופנות כלפיה: מה שמייצר את זיהום האוויר הוא השימוש ברכב – אבל המיסוי הירוק מתייחס רק לרכישת הרכב ולאחר מכן אינו עושה דבר לצמצום השימוש או לפחות למיסוי השימוש. במלים אחרות, מי שקונה רכב חסכוני ומשתמש בו הרבה יהנה מהטבה שלה לא יזכה מי שרכש רכב גדול ומזהם יותר – אבל הממעט להשתמש בו.

אני מתכנן לרכוש רכב חדש בקרוב. האם כדאי לי להמתין עד לאחר ה-1 באוגוסט?
תלוי. אם מדובר ברכב מזהם יחסית שמחירו יעלה, הרי שכדאי לבצע את הרכישה עכשיו. לפי נתוני משרד האוצר, נראה כי "קו המשווה" יעבור אי-שם בין מכוניות סופרמיני למשפחתיות, בתלות בגודל המנוע כמובן. לפי חישובים של "גלובס" ושלנו, מכונית עירונית קטנטנה כמו סוזוקי אלטו תקבל דירוג ירוק 2, תזכה להטבה מרבית ותוזל בכ-5,000 ש"ח. מחירי מכוניות סופרמיני כמו יונדאי i20 וטויוטה יאריס יוזלו בכ-3,000 ש"ח, ואילו משפחתיות כמו יונדאי i30, מאזדה3 ופיז'ו 308 יתייקרו ב-2,000-3,000 ש"ח. מכאן ואילך, כמובן, הפערים הולכים וגדלים. ככל שהמכונית יקרה יותר כך היא מושפעת יותר ממס-הקניה שגדל באחוזים, ומאידך סביר שתזכה לדירוג ירוק גבוה המקנה הטבה מועטה. רכב פנאי יקר כמו פולקסווגן טוארג אינו זוכה לכל הטבה ולכן הלכה למעשה ישלם מס קניה מלא של 92% במקום 75% כיום – וצפוי להתייקר בכ-40,000 ש"ח.


מכוניות ירוקות בהן נהגנו לאחרונה:
האם אפשר לשים את האצבע כבר עכשיו על סוגי רכב שירוויחו מהרפורמה?
כן, בהחלט. מכוניות שהן חסכוניות מהמקובל בקבוצתן יצאו נשכרות. רבות ממכוניות קונצרן פולקסווגן, למשל, מצוידות במנועי TSI מודרניים שהם חסכוניים מאד וממעטים לפלוט מזהמים, במיוחד בשילוב עם תיבת הילוכים רובוטית מסוג DSG שהיא יעילה מאד בהשוואה לתיבות אוטומטיות רגילות. על פי חישובינו, פולקסווגן גולף TSI עם מנוע 1.4 ל' טורבו 122 כ"ס ותיבת DSG תזכה לציון ירוק ברמה 3 (יותר טוב מסוזוקי סוויפט אוטומטית, למשל!), לעומת משפחתיות מקבילות כמו הפיז'ו 308 ומאזדה3 המוזכרות לעיל השייכות לדירוג ירוק 9 ו-10. המשמעות היא רווח במחיר שעשוי להגיע ל-8,000 ש"ח לעומת אותן משפחתיות מתחרות. אפילו אם נבחר בגולף עם מנוע TSI בנפח 1.4 ל' ו-160 כ"ס נזכה לדירוג ירוק של 4 בלבד, ונרוויח אלפי שקלים.

האם יתכן שהשיטה החדשה תחזיר לכבישי ישראל מכוניות ידניות?
ספק רב. יש אמנם הבדלים בציונים הירוקים של מכוניות אוטומטיות וידניות, ובמקרה של מכוניות משפחתיות או סופרמיני ההבדל בהטבה יכול להגיע למספר אלפי שקלים. ספק אם הפער הזה ישכנע את הנהג הישראלי הממוצע לוותר על הנוחות של תיבה אוטומטית.

ומה עם רכבי דיזל?
כאן הגענו לעוד נקודת ביקורת מרכזית שהופנתה כלפי האוצר. רכבי דיזל חסכוניים בצריכת דלק לעומת רכבי בנזין ופולטים משמעותית פחות CO2, אך גורמים ליותר זיהום רעיל. באירופה רכבי דיזל נהנים מעידוד בשל פליטת CO2 הנמוכה שלהם ונפוצים מאד שם, אך נוסחת הציון הירוק אצלנו מביאה בחשבון כאמור גם פליטת חומרים הגורמים לנזקים בריאותיים. בשל כך, לא רק שרפורמת המיסוי הירוק לא מעודדת שימוש ברכבי דיזל – היא אף מקטינה עוד יותר את כדאיותם. מכונית עממית ופופולרית כמו סיטרואן ברלינגו, למשל, זוכה לדירוג ירוק בקבוצה 13 מתוך 15 ומחירה יעלה ב-6,000 ש"ח לפי האוצר. הזכרנו קודם את דגמי ה-TSI של פולקסווגן גולף, שזוכים לציון נמוך ולהטבה משמעותית; ובכן אותה מכונית עם מנוע דיזל 1.6 ל' אולטרא-חסכוני ותיבת הילוכים ידנית (!) זוכה לציון ירוק 6 בלבד, ומשלמת "קנס" של כ-5,000 ש"ח לעומת גרסאות הבנזין. ואילו סיטרואן C4 עם מנוע דיזל ותיבה אוטומטית קופצת לדירוג ירוק 12 – בה ההטבה עומדת על 4,000 ש"ח בלבד, לעומת הטבה של 6,500 ש"ח שמוענקת לאחותה מונעת הבנזין עם מנוע 1.6 ותיבה אוטומטית, שילוב בזבזני בהרבה.

חדשות ירוקות:
האם המדיניות החדשה ממשיכה לעודד כלי רכב היברידיים?
כן, אך לא באופן שווה וגורף. כלי רכב היברידיים קומפקטיים כמו טויוטה פריוס והונדה אינסייט צפויים להיכנס לדירוג ירוק 2. מכוניות רגילות בקבוצה זו זוכות להטבה הקצובה הגבוהה ביותר, בשיעור 15,000 ש"ח; אלא שהיחס למכוניות היברידיות בקבוצה זו יהיה שונה. אלו ישלמו מס קניה של 30%, עד שנת 2012. לאחר מכן יועלה המס בהדרגה עד שיגיע ל-60% בשנת 2014 (מ-2015 היחס למכוניות היברידיות יהיה כאל כל מכונית אחרת, דהיינו מס הקניה יהיה 92% והיא תזכה להטבה לפי הקבוצה הירוקה אליה תשתייך). עוד מעודדת המדינה שימוש במכוניות היברידיות על-ידי הפחתת זקיפת שווי השימוש בהן, בשיעור של 500 שקל לחודש – אבל זאת רק למכוניות היברידיות שנפח מנוען אינו עולה על 3.0 ל'. מסיבה זו, אגב, מכוניות יוקרה היברידיות אינן זוכות לתמריץ משמעותי. דוגמה קלסית היא הלקסוס RX450h החדשה, שהיא חסכונית ו"נקיה" במיוחד: לפי חישובינו היא תדורג בקבוצה ירוקה 4 המקנה הטבה של 12,000 ש"ח. אלא שמדובר במכונית יקרה שמחירה כיום הוא 440,000 ש"ח, לפני העלאת מס הקניה ל-92%. המשמעות היא שהיא תזכה להוזלה יחסית לרכבי-פנאי יוקרתיים מקבילים בשיעור של 12,000 ש"ח בלבד, שהוא זניח למדי יחסית לרכב כה יקר. מצער שדווקא בסגמנטים בזבזניים במיוחד מבחינת צריכת הדלק אין עידוד משמעותית של כלי רכב היברידיים, וזה נכון גם לגבי רכבי דיזל; רכב יוקרתי כמו ב.מ.וו סדרה 5 או וולוו S80 יכול להציע חסכון אדיר בצריכת הדלק אם בוחרים בגרסת דיזל, אך כאמור לעיל השיטה החדשה אינה מעודדת זאת.

אז אולי הפתרון הוא רכב חשמלי?
ייקח עוד זמן עד שניתן יהיה לרכוש כאן רכב כזה שיהיה מספיק טוב להחלפת מכונית רגילה, אבל רפורמת המיסוי הירוק בהחלט מעודדת שימוש בכלי רכב בלתי-מזהמים, או נטולי-פליטות בלשון האוצר. כלים שידורגו ברמה 1 של הציון הירוק – הלכה למעשה רק כלי רכב חשמליים ישיגו זאת בעתיד הנראה לעין – ישלמו מס קניה של 10% בלבד עד 2014, ו-30% עד 2019. מ-2020 גם מכוניות אלה יישרו קו עם כל היתר וישלמו מס מלא בהפחתת ההטבה לפי הדירוג הירוק. עם זאת, הוצהר כי יתכן ויוטל מס קניה על החשמל המשמש לתחבורה, בדומה לבלו המוטל על בנזין (יש לזכור כי ייצור החשמל גורם גם הוא לזיהום אוויר). אפשרות אחרת שנבדקת היא אגרת רישוי שנתית מוגדלת לכלי רכב חשמליים.